עוללות אפרים רעז

הערלה הנקראת חרפה. ומטעם זה נאמר בציץ ופתחת עליו פתוחי חותם קודש לה' רמז שבא לכפר על המילה שנקראת חותם קודש כמו שאומרים וצאצאיו חתם באות ברית קודש זה"ש שהיה כתוב בציץ קודש מלמטה לה' מלמעלה רמז שאין שם ה' חל על האדם מלמעלה תקדש באות ברית קודש מלמטה בסוד אומרו נימולו אתו וירא אליו וכן במכנסים כתיב לכסות בשר ערוה דהיינו הערלה הנקראת בשר ערוה. וזה"ש עז פנים לגיהנם כי השטוף בזימה ויש לו מצח אשה זונה אז משכה ערלתיה ואברהם מניחו לגיהנם וק"ל. ואחר שהמילה נרמזה בשניהם ע"כ הוציאה מכלל ואתה תדבר אל חכמי לב וגומר שלא יאמרו שמעשה השי"ת צריכין להשלמה מבחוץ מכל חכמי לב לכך לא נאמרו בכלל ואלה הבגדים אשר יעשו. ונאמרו בפני עצמם ועשית ציץ עשה להם מכנסי בד ולומר שאין בהם כ"א ציווי העשייה ר"ל לזכות אותנו במצוה זו דוגמת אומרו לא לאורה אני צריך ולמה אמר לך כדי לזכותך כו' והמשכיל יבין: תטו היום גלותי חרפת מצרים כו'

כי תשא כתיב למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם. בב"ר זה"ש היום גלותי חרפת מצרים מעליכם כו' לפי שאמרו ראו כי רעה נגד פניכם כוכב אחד ששמו רעה עולה לקראתכם והוא סימן דם והריגה וכשחטאו ישראל בעגל אמר משה בתפלתו למה יאמרו משרים ברעה הוציאם מיד וינחם ה' על הרעה והפך את הדם לדם מילה זה"ש היום גלותי חרפת מצרים וגו' עכ"ל

כבר אמרנו בפרשת תרומה שבמעשה העגל נעשו כל ישראל ערלים כי בעגל נא' ויקומו לצחק שפירשו רז"ל שהוא לשון גילוי עריות וזהו שארז"ל שלמד משה ק"ו מפסח כששיבר הלוחות ואמר ומה פסח שהוא מצוה אחת בתורה נאמר בו כל ערל לא יאכל בו ק"ו במעשה העגל שנעשו כל ישראל ערלים כו' ובפרשה תרומה תמצא ראייה לגירסא זו שלמד ק"ו מפסוק כל ערל לא יאכל בו. ולפי שבמעשה העגל שחתו ברית המילה ושבט לוי לא חטאו בעגל כמ"ש מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי ע"כ נאמר בשבט לוי כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו פי' רש"י שכל הילודים במדבר לא מלו חוץ משבט לוי שמלו כו' וטעמו של דבר לפי שלא חטאו בעגל ע"כ היו שלימים במצות המילה כדרך שנתבאר וזהו שנאמר במעשה העגל בפרשת עקב כי יגורתי מפני האף והחימה ורז"ל אמרו בשעה שנתרשל משה מן המילה באו אף וחימה לבלעו כו' וא"כ שני מלאכים אנו נתמנו ליקח נקמת המילה וזה"ש למנצח על השמינית שדרשו רז"ל על המילה והתחלת המזמור ה' אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני ה' כי אמלל אני ר"ל הרי אני אמלל נכרת מן המילה לפיכך אל תיסרני באף וחימה כנזכר וזה"ש כי יגורתי מפני האף והחימה אע"פ שרז"ל דרשו תרי אימה הוי מ"מ פשטי המקראות מורים שהכל אחד היה. וזהו שאמרו המצרים ראו כי רעה נגד פניכם כ"י רע"ה בגי' ערלה רמז שעונש הערלה הם רואים נגד פניהם ועונשה דם והריגה ע"ד שנאמר בעשו על שביזה המילה אם לא דם שנאת ודם ירדפך. וזהו שאמר משה בתפלתו למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול ר"ל בזכות המילה המוספת כח לאדם הפך הטבע ע"ד שפי' ר"ח נגלה הקב"ה לאברהם במילה באל שדי לפי שהמילה כפי הטבע היא מתשת כחו של אדם לכך הבטיחו לאמר אני אל שדי המספיק לך כח וגבורה וכן דרשו רז"ל על פסוק יצפון לישרים תושיה זה המילה המתשת כחו של אדם כו' ולכך נקראת תושיה כי שם של יה הוא שם המילה כמו שפירשנו פרשה בשלח על פסוק כי יד על כס יה כי הנעלם מן מילה בקריאה הוא יה לפיכך דרשו רז"ל פסוק יצפון לישרים על המילה שהיתה צפונה עשרים דור מאדם עד אברהם כו' כי בטבע היא מתשת כח ובהשגחת השי"ת היא מוספת כח זה"ש אשר הוצאת אותם מארץ מצרים בכח גדול בזכות המילה המוספת כח. ועכשיו יאמרו ברעה הוציאם בסי' דם והריגה והרי זה שני הפכים וא"כ בסיבת זה באו לחרף ולגדף בענין המילה. מיד הפך הקב"ה הדם ההוא לדם מילה שמלו בימי יהושע וזה"ש היום גלותי חרפת מצרים וגו' כי הערלה נקראת חרפה שאמרו כי חרפה לנו לתת בנותינו לאיש אשר לו ערלה. לכך כשנתרצה לו על מעשה העגל נאמר הנה אנכי כורת ברית עמך רמז לברית מילה וק"ל. וסמך קצת לדברינו כי כתיב בפ' זו בני ישראל אות היא פי' בעל הטורים שהוא ר"ת ביאה רמז לעונת ת"ק בשבת. ונראה שלכך רמז הביאה בד' תיבות אלו המדברים באות השבת להורות שמצד המילה שנקראת אות האדם גדור מעריות ואינו שטוף במשגל כי אם בעונה המיוחדת לו וק"ל: תטז תבא אמירת משה כו' רמז למילה

ויקהל משה וגו' במד' תבא קהלת משה ותכפר על קהלת אהרן שנאמר ויקהלו העם על אהרן. תבא אמירת משה שנאמר ויאמר אליהם משה ותכפר על אמירת אהרן שנאמר ויאמרו קום עשה לנו אלהים. תבא אלה הדברים ותכפר על אלה אלהיך ישראל. יבא זהב התנופה ויכפר על זהב העגל עכ"ל

ידוע שבמעשה העגל עברו ישראל על שלשה ראשי עבירות והם ג"ע וש"ד וע"ג. ע"ג כפשוטו. ש"ד היינו חור שנהרג. ג"ע שנאמר ויקומו לצחק וכתיב התם הביא איש עברי לצחק בי ונוסף עליהם ענין רביעי והוא שהיו חומדי כסף וזהב עד שאספו הון עתיק ובסיבה זו עשו העגל כמו שדרשו רז"ל על פסוק ויעשו להם אלהי זהב אמר משה רבש"ע בשביל