עוללות אפרים רעה

וכן המילה ע"ד וצאצאיו חתם באות ברית קודש והדבר המיוחד הוא בעצם ענין הסגולה שענינו אוצר חביב וע"ד שנ' חתום באוצרותי וכתיב יראת ה' היא אוצרו מזבח אדמה תעשה לי כל הפרשה תמצא מבואר במאמר שמ"ה: תיב ביום השמיני תתנו לי רמז למילה

משפטים כתיב שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי ואנשי קדש תהיון לי במדרש ילקוט פ' אמור משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר על אכסנאין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני המטרונה תחילה כך הקב"ה אמר לא תקריבו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת שאין שבוע בלא שבת ואין מילה בלא שבתא ומיום השמיני והלאה כמשפט אדם כך משפט הבהמה משפט אדם וביום השמיני ימול ומשפט הבהמה ומיום השמיני והלאה וגו'

בהיות שכל פועל ה' למענהו ותכלית בריאת עולמו לא היתה כ"א לכדי שיהיו הנמצאים יודעים ומשיגים מציאותו ית' ולהמציא התכלית הנפלא הזה מסר לנו הקב"ה השבת והמילה כי השבת הוראה על חידוש העולם והחידוש מופת על מחדשו וא"כ השבת הוא מופת על שיש לעולם בורא ומנהיג אבל עדיין אינו מופת על ידיעתו ית' מתוך דרכיו ופעולותיו כמ"ש השכל וידוע אותי וגומר ועל זה באה מצות המילה למעט ולחסר הדמים המותרים המסבבים עכירת הכח השכלי ואחר המילה יהיה כח שכלו של האדם זך וצלול עד אשר יהיה שלם בדרכי העיון ויהיה יודע ומשיג כל אשר ימצא בכחו איש איש לפי שכלו בהמולו גם מערלת לבו כמ"ש ולבי ראה הרבה חכמה וזהו סמיכות אומרו נימולו אתו וירא אליו ה' וע"ד שנאמר ומבשרי אחזה אלוה שמילת בשרו גורם לו שיוכל לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכל החקירה והדרישה וכן הקרבנות הם סיבה לגילוי השכינה כמ"ש בפרשת שמיני קחו שעיר עזים וגומר וסמיך ליה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' וכן בשלש רגלים נאמר שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך קרי ביה יראה ויראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות כו' וכל זה רמז שבהקרבת נפש הבהמית שבו יעמוד הכח השכלי חי לפני ה' יודע ומשיג כמ"ש כי לא יראני האדם וחי אבל רואה ומשיג הוא בהמיתו הכח הבהמית שבו כמ"ש זאת התורה אדם כי ימות באוהל אשר לכוונה זו באו כל מיני קרבנות של הבעלי חיים תמורת נפש הבהמי של האדם וא"כ המילה והקרבן דרך אחד להם כי שניהם הם מיעוט הכח הבהמיי כדי שיתרבה הכח השכלי בסוד אמרו וכאשר יענו אותו כן ירבה וגו' אך שכל זה אינו שוה לאדם אף אם יהיה כח השכלי בתכלית השלימות מ"מ אם לא יקבע תחילה בלבו אמונת החידוש הבא למופת על מציאות השי"ת אז לא יוכל להשיג דבר לפי שמי שכבר נטוע בלבו על איזו דבר שהוא בנמצא אז אח"כ הוא נותן לבו להתבונן במהות הנמצא ההוא אמנם מה שאינו מאמין עדיין מציאותו לא יבא לחקור גם אחר מהותו. זה"ש במדרש כל אכסנאין לא יראו פני כו' רמז למין האנושי שהוא כגר וכאכסנאי בארץ מאפילה זו ומצד עברו בעמק עכור זה חשך משחור תואר שכלו עד אשר חשכו הרואות בארובות במראות השכליות הצובאות פתח אלהי שם ותהלה ובסיבה זו לא יוכל לראות פני מציאותו ית' כי לשון פני נופל על השגת מציאותו ית' כמו שנאמר פני ילכו וגומר וכן כתב המורה חלק ראשון בשתוף שם פנים זה"ש לא יראו פני עד שיראו פני המטרונה ר"ל עד שיעבור עליהם השבת ומתוך אמונת החידוש יבא בשערי החקירה בהמולו מערלת הגוף והלב כי המילה היא בעצם תיקון החומר והצורה כדרך שבארנו במאמר ש"ץ. וזה"ש משפט האדם ומשפט הבהמות שוין ותואר האדם יורה על הצורה השכלית אשר על ידה הוא נקרא אדם ע"ד אתם קרוין אדם כו' ותואר הבהמה כנגד החומר ותיקון שניהם בשמיני מן הטעם שנתבאר זה"ש ביום השמיני תתנו לי ואנשי קודש תהיון לי רמז למילה שבשמיני כי מצדה יהיו לאנשי קודש ע"ד וצאצאיו חתם באות ברית קודש ובסיבה זו תהיו גדורין גם מעריות זה"ש ובשר בשדה טרפה לא תאכלו ע"ד שנ' להלן כי בשדה מצאה וגו' וע"ד שנאמר ויאכל לחם ורצה בזה שידבק באשתו ולא יעיז מצח לאכול מן ההפקר כי זה ראוי להשליכו לכלבים שנאמר בהם והכלבים עזי נפש וגומר זה"ש לכלב תשליכון אותו והמשכיל יבין. כתיב בפרשה הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם וגומר אמר רבי שמעון גדולה מילה שהיא שקולה כנגד כל המצות שנאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים והמספר יוכיח כי תרי"ג מצות בתורה וזולת המילה הם תרי"ב כמספר אותיות ברית נמצא שהמילה שנקראת את ברית היא עולה כנגד מספר כולם ורז"ל למדו מפסוק זה שנכנסו אבותינו לברית מילה וטבילה כו' לכך סמך לומר ויראו את אלהי ישראל כי המילה היתה סיבה לאותה ראייה בדרך שנתבאר למעלה: תיג רמז ממעשה המשכן על המילה

תרומה ויקחו לי תרומ' וגומר במדרש אמר רבי יהודה בר סימון לא תהיו סבורים שאתם גומלים עלי שלש עשרה דברים כנגד שלש עשרה דברים שהפרשתי לכם במצרים כו' וכן לעתיד לבא אני גומל לכם שלש עשרה דברים כו'

עיין בילקוט פר' זו בהיות שהמשכן היה עשוי כדי לכפר על עון העגל כמ"ש רז"ל תבוא זהב התנופה יתכפר על זהב העגל וידוע שמעשה העגל היה בעצם השחתת המילה כמ"ש ויקומו לצחק שדרשו רז"ל על גילוי עריות כד"א והנה יצחק מצחק את רבקה וכבר אמרנו שהעריות הם השחתת המילה שתכליתה לגדור מעריות ורז"ל אמרו כששבר משה הלוחות