עוללות אפרים רסט

בעקב רב טוב הצפון לצדיקים והיינו עקב עשו ר"ל סוף ממשלתו כי עיקר ממשלת הנימולים לעולם שכולו טוב לכך נאמר אצל יעקב אורריך ארור ומברכיך ברוך הקדים בצדיקים הקללה לברכה ע"ד שנאמר והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאוד רמז למילה בזכות שהוא ממעט את עצמו מגופו בראשיתו דהיינו ראשיתו מצער שמחסר חלק מגופו בזכות זה אחריתו ישגא מאוד: ת אסף אלהים את חרפתי רמז למילה

ויצא ותאמר אסף אלהים את חרפתי ותקרא שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר

כפי הנראה ששם זה רוכב על תרי ריכשי דנהרא ונראה שהוא ע"ד שאמרו במדרש פרקי אבות דרבי נתן יעקב נולד מהול שנא' ויעקב איש תם ויוסף נולד מהול שנא' אלה תולדות יעקב יוסף ומטעם זה נתנה שני טעמים ליוסף טעם א' הוא כשראתה שיוסף נולד מהול אז אמרה אסף אלהים את חרפתי היינו ערלת בני כי הערלה נקראת חרפה שנאמר כי חרפה היא לנו לתת אחותינו לאיש אשר לו ערלה ולפי פשוטו אמרה רחל על עצמה כי חוש המישוש היה לה לחרפה קודם שילדה כי כל הבעילות היו לשם מילוי התאוה שכן נאמר באדם ואשתו שלא יתבוששו ויהיו ערומים כי לא היה להם עדיין נטיה אל המותרות קודם החטא ואחר החטא היה להם נטיה אל המשגל המותרי. והיה זה להם לחרפה וק"ל. טעם ב' הוא שבזכות המילה זוכין לבנים כמו שכתוב ואתנה בריתי ביני וביניך וארבה אותך במאוד מאוד לכך אמרה כשראתה אותו נולד מהול יוסף ה' לי בן אחר וק"ל. תא ביאור פרשת ג' עדרי צאן וישא עיניו וירא והנה באר בשדה וגומר בפסוק זה נמצאו מדרשים רבים על ג' עדרי צאן שבענין וכולם תמצא במדר' הילקוט אמרתי הלא לאלהים פתרונים אענה חלקי גם אני בהיות שמילה זו היא סיבה למילת ערלת הלב והפה והאוזן והם כלי החכמה כמו שהרחבנו מזה הסיפור בחיבורינו עיר גבורים פרשת וירא ובחיבור זה מאמר ש"ץ מבואר שמן האבר הזה ישקו כל הכחות ובתיקונו יתוקנו כל הערלות. זה"ש והנה באר רמז לאבר זה שנמשל לבאר שנא' ותרץ גלת הזהב פירש"י זו האמה שמקלחת כמעין. ג' עדרי צאן רמז לשלש ראשי איברים אלו והם הלב והפה והאוזן כי הם מנהיגים כל הכחות השכליות וכולם רובצים על הבאר ההיא כי ממנה ישקו כל ג' כוחות אלו והאבן גדולה ע"פ הבאר רמז לערלה החופה את פי האמה והערלה היא כח היצה"ר שנקרא אבן כי זה הוא אחד מן שבעה שמותיו של יצר הרע ונאספו שמה כל העדרים ביום המילה כד"א אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח וגללו את האבן מעל פי הבאר רמז להסרת הערלה כי היצר הרע נקרא אבן ונקרא ערל כנודע. והשקו את הצאן כי בהסרת הערלה ישקו כל הכחות שפע החכמה הבאה באמצעית שלשה ראשי אברים אלו והם הלב והפה והאוזן. והשיבו את האבן למקומה רמז לתורה והיצה"ר שנקראת אבן ע"ד ארז"ל התורה שנאמר לוחות אבנים והיצה"ר שנא' והסירותי את לב האבן מבשרכם האבן תשמור את האבן. זה"ש והשיבו את האבן ע"פ הבאר למקומה רמז כי התורה נקראת אבן כאמור ונמשלה לבאר כמ"ש ונוזלים מתוך בארך השיבוה למקומה הראשון כי המילה סיבה לפתיחת מקורי החכמות התורנית כמבואר במאמר ש"ץ ע"ש: תב ענין צליעת כף יריכו

וישלח ויותר יעקב לבדו וגומר וירא כי לא יכול לו ויגע בכף יריכו וגו' במדרש רבה נגע בצדיקים ובצדיקות בנביאים ובנביאות שהם עתידים לעמוד ממנו ואיזה זה דורו של שמד כו'

זה מהידוע שאיש זה היה שרו של עשו הוא העומד עלינו לכלותינו והקב"ה מציל אותנו מידו ובראותו כי לא יכול לנו לכלות את שארית ישראל אז באים עלינו בתחבולה לבטל המצות הראשיות יסודי הדת והם התורה והמילה כמו שמצינו בימי פפוס שגזרו שלא יעסקו ישראל בתורה וכן בכמה דורות גזרו ביטול התורה וכן ביטול המילה כמו בימי חשמונאי ובכמה זמנים וזה שהם חושבים כי ביטול התורה והמילה יהיו סיבה לביטול כל הדת חלילה זה"ש במדרש בצדיקים ובנביאים כי תואר הצדיקים הוא כנגד מצות המעשיות שהמילה ראש לכולם כמ"ש שקולה המילה כנגד כל המצות עד שהיא דוחה אפילו השבת החמורה: ותואר הנבואה הוא כנגד השכל העיון הנמשכת מלימוד התורה וזה"ש ויותר יעקב לבדו רמז לגלות זה שנא' בו ואני נשארתי לבדי וגומר ויאבק איש עמו רמז למלחמת עשו ושר שלו עם ישראל וכאשר ראה כי לא יכול לישראל להדיחם מן העולם על כן הוא חושב תחבולות להדיחם מעל ה' בביטול התורה והמילה זה"ש ויגע בכף יריכו רמז לתורה ע"ד ארז"ל חמוקי יריכיך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר ורמז למילה כמו שפירש"י על פסוק שים ידך תחת ירכי ותקע כף ירך יעקב רמז שלא יוכל לבטלם לגמרי כי אם ענין ההקעה שהם צולעים על יריכם ר"ל שאינן יכולין לעשותם בפרהסיא בזמן הרדיפות עד יעבור זעם וזה"ש כאן ויזרח לו השמש לרפאותו רמז לזמן ההנחה כי יעבור זמן הרע שנמשל לחושך ענן וערפל. והעברת זעם הוא ענין זריחת שמשם של ישראל ואורם שישובו לאיתנם וזהו בעצם ענין עלות השחר או ירמוז ענין עלות השחר לבוקרו של משיח כי אז יתבטל זרעו של עשו ושר שלו ואז תשקט המלחמה והוא יבקש ממנו לשלח אותו חפשי על דרך ארז"ל שהוא גולה לבצרה זהו שאמר שלחני כי עלה השחר ובזמן ההוא יסכים אל הברכות שהם ראוים לזרע ישראל והמשכיל יבין או ירמוז ענין צליעת הירך למה שארז"ל אמר הקב"ה ליעקב אתה עשית הקודש חול ואמרת כה אמר עבדך יעקב כו' ונראה שמטעם זה נאמר ויירא יעקב אע"פ