עוללות אפרים רסד
Ollolot Efraim 264 · עוללות אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →אמת נכון הדבר שהמילה שקולה כנגד כל המצות שבתורה שמספרם תרי"ב זולת המילה והמילה נקראת ברית אותיות למספר תרי"ב א"כ היא שקולה כנגד כולם ועוד שהיא סבה להמול ערלת הלב שהתורה מתחלת ומסיימת בו ואם כן היא סבה ומקור לכל ההשגות האלהיות כמו שיבא
הקדמת הענין כבר הסמכנו לפסוק זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם כי הדבר המסור ללב אינו נגלה לשום בריה בלתי לה' לבדו לפיכך נאמר ביני וביניכם ומכאן אנו למדין שמילה חיצונית זו היא סיבה למינ' פנימית והיא ערלת הלב שפט לכם לאות ולא לאחרים לאות וכן מצינו בפרשת בא נאמר אצל קרבן הפסח והיה הדם לכם לאות פירש רש"י לכם לאות ולא לאחרים לאות מכאן שאין הדם ניתן כי אם מבפני' ולדעתי שבדם מיל' ידבר לפי שכבר ארז"ל שבצא' ישראל ממצרי' ראה הקב"ה שלא היה בישראל שום זכות או מצוה מיד מסר להם דם פסח ודם מילה כו' וא"כ בזמן שהקריבו הפסח מלו את עצמם ובדם מילה אין העיקר במילה חיצונית זו לבד כי אם לכדי שעל ידה יהיה נימול מערלת לבבו הפנימי לכך נאמר לכם לאות ולא לאחרים לאות כי הדבר המסור ללב אינו נראה לאחרים בלתי לה' לבדו ואליו זהו שאמר שלא ניתן הדם כ"א מבפנים היינו לכדי שיתפשט התועלת לפנים כאמור. שצ במאמרים במילה ומעלתה ובהצעה זו נראה ליישב מה שמצינו שינוי לשון במשנה ובברייתא כי במשנת נדרים אמרו אלמלא המילה לא ברא הקב"ה שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי וגו' משמע שלכתחילה לא נברא העולם כ"א בעבור המילה. ובברייתא אמרו שם אלמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ משמע שאחר שנברא קיומו תלוי במילה. ולהנחתינו הוא מיושב שבשני מיני מילה דברו החכמים דהיינו במילה חיצונית ובמילה פנימית הפנימית היא ערלת הלב שיהיה לבו רחב מבין ומשכיל בהשגת מציאות השם יתברך בוודאי בעבור תכלית זה ברא הקב"ה לכתחילה עולמו כמו שאמר בראשית ברא ודרשו רז"ל בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו כו' וכן כתיב כל פועל ה' למענהו וזה אמת וברור שלכתחילה לא ברא הקב"ה עולמו כ"א לכדי שיהיה בנמצא חי משכיל משיג ויודע אמתתו ית' וזה לא תקום ולא תהיה כ"א מתוך המילה הפנימית הלבבית עד אשר יהיו חדרי לבו פתוחות להבין ולהשכיל. האמנם המילה החיצונית היא תיקון החומר להעמידו על מזג השוה במיעוט הדמים המותריים המסבבים כל חלי וכל מכה אנושית הבאה מרתיחת הדמים כמ"ש גדולה מילה שהיא דוחה הנגעים ר"ל שלא יבא לידי מכה ונגע וכן פי' בעקידה פרשת לך לך ועל מילה כזו בוודאי אין מקום לומר שבעבורה ברא הקב"ה שמים וארץ אך אחר שנבראו קיומם תלוי במילה זו הגורמת קיום האדם וקיום השמים וארץ תלוי בקיום האדם וראייה מדור המבול שבהשחתת האדם נשתנו סדרי בראשית או המילה החיצונית היא תיקון החומר שיתמעט ולא יתגבר על היצר טוב בוודאי לא בעבור זה ברא הקב"ה עולמו שהרי קודם הבריאה היתה כוונתו ית' שהאדם יהיה כאחד מצבא המרום במרום שנאמר אני אמרתי אלהים אתם וגו' ואחר שנברא וחטא היתה העצה היעוצה מאתו ית' למעט החומר ולהתישו שלא יתפתה עוד אל יצרו ובמילה כזו תלוי קיום שמים וארץ אך לא נברא בעבורה שהרי היה יותר טוב שלא יחטא ולא יצטרך למילה ויהיה ביאור שני מאמרים אלו דוגמת ארז"ל על שלשה דברים העולם עומד ופעם א' אמרו חז"ל על שלשה דברים העולם קיים כו' והוא מבואר ואחר הצעה זו מבואר המאמר שהתחלנו בו מאחר שהמילה החיצונית היא סיבה אל המילה הפנימית א"כ מהיכן ימול שידבר וישמע ויחשוב כו' בהיות שבהבנת מאמר זה נתחבטו בו הקדמונים כי לא פורש בו פירוש אמיתי אומרו מהיכן ימול אם מן הלב כו' הלא ימות אם יחתוך מן הלב ועוד אם מן האוזן לא יוכל לשמוע כו' על זה יש להקשות ראיתי כמה בני אדם חתוכי אוזן ויכולין לשמוע ובעקידה פרשת לך לך פירש שאין הפירוש חיתוך ממש כ"א תיקון הפה שלא ידבר בדבר האסור ותיקון האוזן שלא ישמע דבר שאינו הגון ותיקון הלב שלא יהרהר בעבירה וביאר המאמר אם מן האוזן לא יוכל לשמוע ר"ל שלא יתפשט התועלת אפילו לאותו אבר לבד אם לא יתקן כ"א אחת מהם כ"ש שלא יתפשט התועלת לשאר הערלות ופירושו רחוק מצד הלשון ומצד הענין ובספר תפלה למשה ראיתי פירוש אחר וזה נוסחו אם מן הפה לא יוכל לדבר ר"ל הניחא שהפה לבד יהיה מתוקן שלא ידבר לשון הרע אמנם שאר הערלות איך יתוקנו וכן הפירוש בכולם וגם פירוש זה דחוק מאוד כי יש להקשות לכל הפירושים למה לא נאמר שיתקן כולם כאחד. ועוד קשה שבן נגרא התחיל ראש דבריו בפסוק ובן שמונת ימים ימול אמר אברהם מהיכן ימול כו' למה נפל ספק זה בלבו של אברהם כשאמר לו הקב"ה ובן שמונת ימים ימול למה לא נסתפק מיד כשנאמר לו זאת בריתי אשר תשמרו המול לכם כל זכר משמע שבציווי זה לא היה מסופק עד שנאמר לו ובן שמונת ימים ימול. ע"כ לבבי ידמה לומר בוודאי מתחילה כשאמר לו הקדוש ברוך הוא ימול לכם כל זכר חשב אברהם שהמילה היא בגדולים כשיגדלו ואין הפי' חיתוך כ"א תיקון הלשון והאוזן והלב ואחר שלשון ערלה שייך בשלשתן ובכולם שייך תיקון ויען כי לא פי' איזו מהם יתקן בוודאי הכוונה שיתקן כל הערלות האלו לא ע"י חיתוך כ"א תיקון המדות שיכין לבו להקשיב לתבונה ואזניו יהיו כאפרכסת לשמוע דברי אלהים חיים ופיו יספר תמיד תהילות ה' כי זה כל האדם והואיל שבידו לתקן את כולם בוודאי לכולם נתכווין אמנם אח"כ כשאמר לו ובן שמונת ימים ימול אז נכנס ספק זה בלבו לאמר