עוללות אפרים רסג

גופו. שפז ביאור פרשת המילה זאת בריתי וגו' ולשמונה טעמים אלו מצינו סעד וסמך מפרשת המילה שנאמרה לאברהם מפסוק זאת בריתי אשר תשמרו עד פסוק את בריתי הפר שהוא סוף הענין. א שהמיל' סיבה למילת ערלת הלב זה"ש זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם כי הדבר המסור ללב אינו נגלה לשום בריה בלתי לה' לבדו לפיכך הברית ההוא ביני וביניכם דוקא. ב שהמילה היא סיבה למילת ערלת האוזן זה"ש והיתה בריתי בבשרכם והוא ע"ד שארז"ל מפני מה אוזן כולה קשה ואליה שלה רכה שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יכוף אליה לתוכה לכך נאמר בריתי בבשרכם במילת בשרכם לא נאמר כי אם בבשרכם רמז למקום רך שבבשרכם ע"ד שנאמר ונתתי לכם לב בשר ר"ל רך. וכן אליה של האוזן הוא מקום בשר ורך שבו ניכר מעלת המילה שאם הוא נימול כראוי אז יכוף אליה שלה לתוכו ולא ישמע דבר שאינו הגון ויטה אזנו לשמוע בקול מוסרי התורה. ג שהמילה סיבה למילת ערלת הפה זה"ש המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך וכתיב התם כסף נבחר לשון צדיק או יאמר יליד ביתך על הלשון והדיבור כי היליד הוא פרי הבטן והוא כינוי אל הדיבור הנקרא פרי שנאמר בורא ניב שפתים וניב מלשון תנובה כי הדיבור הוא פרי הלשון ופרי זה הוא עיקר תולדות של הבית האנושי זה"ש ימול יליד ביתך והוא הלשון שלו כי זולת זה נפסדה צורתו ואין לו יתרון כנודע. ד שהמילה סיבה לתווך השלום בין עם ה' זה"ש את בריתי הפר ומצינו לשון הפרה במי שמפיר האהבה והאחוה שבינו לבין זולתו שנאמר להפר את האחוה וגו' גם נרמז השלום במה שנאמר והייתי להם לאלהים וע"ד שארז"ל ויהי בישורון מלך ואימתי בהתאסף ראשי עם יחד וכתיב הבונה בשמים מעלותיו אימתי כשאגודתו על ארץ יסדה ומכאן למדו רז"ל שכל זמן שהשלום מתווך בישראל אז הקב"ה למלך על כל הארץ והייתי להם לאלהים. ה שהמילה למעט תאות המשגל באופן שלא ישתמש באבר ההוא כ"א לקיום המין להיות זרעו אחריו זה"ש ביני וביניכם ובין זרעך אחריך וכתיב ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך ר"ל שתשמור בריתי על זה האופן כדי שיהיה זרעך אחריך כאמור. ו שהמילה אות וחותם זה"ש והיה לאות ברית וגו'. ז שהמילה סיבה לבטל היצה"ר ולהכניעו זה"ש וערל זכר אשר לא ימול וגומר שאין ת"ל וערל הל"ל וזכר אשר לא ימול אלא שבא לרמוז על הכנעת היצה"ר שנקרא ערל שזה א' מן ז' שמות שיש ליצר הרע. ח להרגיל עצמו במדת הצער כדי שיהיה נקל בעיניו למסור נפשו על קדושת שמו יתברך זה"ש אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מדה כנגד מדה הוא חס על נפשו ע"כ תהיה נפשו נכרתת מעמיה. וכפי הנראה ששמונה כוונות אלו נרמזו ג"כ בשמונה מאמרים שהתחלנו בהם. א שהמילה סיבה למעט תאות המשגל והוא דבר מאוס כמ"ש חוש המישוש חרפה הוא לנו זהו שאמר ר"א בן עזריה מאוסה הערלה. ב שהמילה סיבה לייסר החומר כדי להרגילו במדה זו זה"ש גדולה מילה שנכרתו עליה שלשה עשר בריתות כו' וע"ד ארז"ל נאמרה ברית במלח ונאמרה ברית ביסורין ר"ל בפר' בחקותי בתוכחה מה ברית האמור במלח ממתק את הבשר כך היסורין ממרקין הבשר כו' כמו שיבא ביאורו במקומו. ג שהמילה אות וחותם לפיכך היא דוחה השבת שנקרא אות כי אות זה גדול מאות השבת כמו שיבא ביאורו במקומו. ד שהמילה סיבה לתווך השלום ביניהם זהו שאמר גדולה המילה שלא נתלה למשה עליה אפילו שעה אחת לפי שמצינו נו שהקב"ה ממתין בכל מיני עבירות בעולם אפי' על עבודה זרה חוץ מהעדר השלום ומציאות המריבה שאין הקב"ה ממתין כלל כמו שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו חלק לבם עתה יאשמו וכמו שיתבאר במקומו בע"ה. ה שהמילה סיבה למילת ערלת הפה זהו שאמר גדולה מילה שדוחה את הנגעים כי הנגעים באים על לשון הרע והם נדחים כשהוא נימול מערלת פיו שלא לדבר בדברי נבלה. ו שהמילה סיבה להמול ערלת האוזן שהתכלית בזה לשמוע בקול מוסר ובקולן של סופרים מספרים באזניו מוסר אביו שבשמים כמו שאמר אוזן שומעת תוכחת חיים וגו' ותוכחה זו היא מום לרשע שנאמר ומוכיח לרשע מומו זהו שאמר גדולה מילה שלא נקרא אברהם תמים כו' כי כבר ידוע שתואר תמים הוא הפך של מום והקרבנות יוכיחו. ז שהמילה סיבה למעט התאוה ולנצח היצר הרע כי בסיבה זו יהיה שלום בעצמיו בין כוחות הנפש שנגזרו מן השמים ובין כוחות הגוף שנגזרו מן הארץ זהו שאמר גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקב"ה עולמו כו' ושמים וארץ שהזכיר יהיה ביאור על כוחות הגוף והנפש והמילה סיבה לשום שלום בין פמליא של מעלה ושל מטה. ח שהמילה סיבה להמול ערלת הלב זהו שאמר גדולה מילה שהיא שקולה כנגד כל התורה כו' כי באמת לב טוב כולל כל המעלות התורניות כדאיתא בפרקי אבות רואה אני את דברי ר"א מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם והוא אמר לב טוב שהוא כלל גדול בתור' המתחלת בבי"ת ומסיימת בלמ"ד אותיות לב כי הוא שקול ככל התורה כמו שיבא ביאורו במקומו וזהו שאמר תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ ר"ל בזכות המילה לא תדע שום דבר רע כמ"ש שומר מצוה לא ידע דבר רע ומעתה נבוא בעזרת המלמד ידי לקרב אצבעותי ללחום מלחמת ה' בעיון פרטי על כל שמונה כוונות אלו וזה החלי בשם ה' לפתוח במאי דסליק בס"ד: א גדולה מילה שהיא שקולה כנגד כל המצות: ערלת הלב: עמוד יג מאמר שפח

במדרש בן נגרא אומר כתיב ובן שמונת ימים ימול מהיכן ימול אם מן האוזן אינו יכול לשמוע אם מן הפה אינו יכול לדבר ואם מן הלב אינו יכול לחשוב מהיכן ימול שידבר וישמע ויחשוב הו"א זו ערלת הגוף ע"כ: