עוללות אפרים רסא

שמחת חתנים אלו וכמ"ש כמשוש חתן על כלה וגומר ר"ל שכמו שהיית שמח וטוב לב בשמחת חתן וכלה כך ישיש עליך אלהיך אכי"ר: בעניני מילה

עמוד יב בסודות הרמוזות בה ויש בה שמנה כוונות כוללות ע"ד ארז"ל וגם לשמונה אלו ימי המילה ויביא שמונה מאמרים גדולה מילה כו'

עמוד יג מדבר בתת טוב טעם ודעת על מעלת המילה שהיא שקולה ככל המצות ויביא מאמר רז"ל על זה וסוד ד' ערלות ובעמוד זה יביא ראייה וסמך מכל פרשה שבתורה מבראשית עד וזאת הברכה על מעלת המילה עד אשר הדורש והמבקש ימצא בכל פרשה שבתורה סמך על המילה ויבאר סוד ערלת הלב

עמוד יד מדבר איך שהמילה היא סיבה לערלת הפה ויביא מעשה של ההוא רוכל שהיה מכריז מאן בעי חיי כו' וביאור מעשה זה הוא דרוש נאה לשבת הגדול כשחל בפרשת מצורע מעוברת

עמוד טו יבאר שהמילה סיבה להסיר ערלת האוזן ע"ד המאמר שבמילה השליט הקב"ה את אברהם על ב' אזנים כו'

עמוד טז יבאר שהמילה סיבה להסיר ולנצח התאוה והיצה"ר ע"ד המאמר שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא איזו מעשים נאים של הקב"ה או של ב"ו ויביא משל נפלא על מעלת המילה

עמוד יז יבאר שהמילה נקראת אות וחותם וזולתה ג' דברים שנקראו אות וחותם וטעם שהמילה דוחה שבת משל לב' מטרונות כו'

עמוד יח יבאר שהמילה סיבה למעט המשגל ע"ד מאוסה הערלה כו' ויביא מאמר כל מצוה שקבלו ישראל בשמחה כמו המילה עדיין שמחים בה והעריות קבלו בקטטה

עמוד יט יבאר שהמילה נסיון כשימסור האדם נפשו על קידוש השם ית' ויביא מאמר והאלהים נסה את אברהם אחר דבריו של ישמעאל שהתפאר על עצמו שנימול בן י"ג שנה כו'

עמוד כ יבאר שהמילה סיבה לתווך השלום בין ישראל ע"ד ארז"ל זכר בא לעולם שלום בא לעולם ובעמוד זה נחתם כל חזון ומעלת המילה וטעם הסעודה שעושין ביום המילה וטעם הדרשה ומתן שכרה ושמונה דברים שנקראו חזון. ושהיא מצלת מן הגיהנם. ומסבבת הגאולה ומספר עמודיה תשעה כמספר חדשי הלידה: עמוד יב מאמר שפד שמנה מאמרי' משבח המילה וה' כונות למיל'

במסכת נדרים פ' ארבעה נדרים תנן רבי אלעזר בן עזריה אומ' מאוסה היא הערלה שנאמר כי כל הגוים וכו' וכל בית ישראל ערלי לב. רבי ישמעאל אומר גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות. רבי יוסי אומר גדולה מילה שדוחה את שבת החמורה. רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה אפילו מלא שעה. רבי נחמיה אומר גדולה מילה שהיא דוחה את הנגעים. רבי אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים ד"א גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקב"ה עולמו שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ע"כ במשנה. ובברייתא הוסיפו עוד לומר גדולה מילה שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה שנאמר כי ע"פ הדברים האלה כרתי אתך ברית ע"כ

הלא זה הדבר אשר אמר שלמה תן חלק לשבעה וגם לשמונה הם שבעה כוונות כוללות כל טעמי ונימוקי המילה אשר יבא זכרונם בשבעה תוארים אלו שהזכירו התנאים במשנה וגם לשמונה זה התואר השמיני הנזכר בברייתא אשר בין הכל יהיו שמונה טעמים נכבדים למצוה זו כמספר הימים אשר נצטוינו להמול בהם כל זכר כמו שיבא ביאורה בדרך כללי ואח"כ בדרך פרטי

הקדמת ענין זה מצאתי בעקידה פרשת לך לך שהביא המשנה כצורתה ונתן שבעה טעמים לשבח למצוה זו וחשב הרב כי ז' תוארים שבמשנה יסבלו הטעמים שהניח הרב והמאמר השמיני לא זכר כלל גם בשבעה מאמרים שהביא כפי הנראה שאינן מסכימים לטעמים שהניח הן מצד הלשון והן מצד הענין גם הטעמים שהניח לכאורה שאין בהם טעם כי קצתם הם טעמים וקצתם מדברים במעלת המילה ואם כן אין להם יחס ודמיון כלל וכל זה מבואר למעיין בדבריו במעט התבוננות ע"כ לבי אומר וגומר ליתן טעמים שמונה למילה זו כמספר הימים אשר נצטוינו במצוה זו טעמים נכבדים זולת מה שהניח בעל העקידה אך ורק בשנקדים הצעה קטנה וזו תארה ידוע ומפורסם שאין מדרך איזו אומן חרש וחושב בונה בית או עושה כלי שימצא איזו חסרון במלאכתו עד שיבא אחר להשלימו הלא השלמה ההיא תהיה חסרון גדול לאומן ההוא לפחות ולמעט אומנתו שפה לא תוסיפו ולא תגרעו ע"ד כל דמוסיף גורע הלא זה הדבר אשר נאמר בתורת ה' התמימה לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו ממנה וכבר פירשנו בחיבורינו הגדול רבבות אפרים שכפי הנראה שבפסוק זה יש מקום ללון ולהרהר ולומר לא תגרעו למה לי שאם הוא מצוה שלא להוסיף כ"ש שלא לגרוע ועוד שהגורע כבר הוא מצווה ועומד לכך נראה לומר ביאור מקרא זה ע"ד שארז"ל כל המוסיף גורע ויהיה מאמר לא תגרעו דוגמת מאמר לא תרוי ולא תחטא שאין הפי' שהוא מצוה לו שלא יחטא שהרי הוא מצווה ועומד אלא שהוא ענין