עוללות אפרים רס

עולם על ראש יראי ה' וחושבי שמו ולבנין בית הבחירה במהרה אכי"ר. שפג עשרה פעמים כלה בפסוקים ואז יושלם הזיווג שבין ישראל להקב"ה כי מצינו במדרש שבעשרה מקומות נקראו ישראל כלה כו' וכפי הנראה שעשרה מקומות אלו הם כנגד י' מיני שלמות שהחתן קונה והם טובה ברכה שמחה תורה חומה שלום כסדר שהם מנויין במסכת יבמות הרי ששה וברבתי פר' בראשית מנה עוד ד' והם עזר כפרה חיים ושנקרא אדם והביא ראייה על כולם. א כנגד ארז"ל שרוי בלא טובה כתיב מה יפו דודיך אחותי כלה מה טובו דודיך. ב כנגד הברכה וכבר אמרנו במאמר ש"ך שעיקר הברכה הם הבנים זה"ש שאי סביב עיניך כלם נקבצו באו לך וגו' ותקשרים ככלה ופשוטו מדבר כי חלה גם ילדה ציון את בניה. ג כנגד השמחה כתיב קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה. ד כנגד החומה כתיב גן נעול אחותי כלה ר"ל שמצדה הוא נעשה מוקף חומה. ה כנגד התורה כתיב נופת תטופנה שפתותיך כלה כי התורה חיים הם למוצאיהם בפה. ו השלום כנגדו כתיב על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים וגומר וסמיך ליה ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך כי הקב"ה נקרא ה' שלום והוא שומרו וצילו. ז כנגד העזר כתיב כי הלבשני בגדי ישע והיינו עזר וסמיך ליה וככלה תעדה כליה. ח כנגד הכפרה אמר אתי מלבנון כלה ר"ל שמלבנת עונותיו. ט כנגד תואר האדם כתיב לבבתני אחותי כלה לבבתני באחת מעיניך ר"ל אחר שנבראו דו פרצופים אם כן כל זמן שלא נזדווגו הרי כאלו אין להם כ"א עין אחת דהיינו חצי אדם לכך אמרו שאינו נקרא אדם כל זמן שהיא כלה ולא נשלם הזיווג עדיין. י כנגד החיים שהוא קונה באשה זו כתיב מעין גנים באר מים חיים וגומר וסמיך ליה באתי לגני אחותי ויכול להיות שהחיים שהוא קונה היינו חיים הנצחיים הנמשכים מצד כפרת העון וזה"ש באר מים חיים ונוזלים מן לבנון וק"ל גם יראה להביא ראייה קצת שזיווג זה הוא דוגמת זיווג ציון וירושלים במה שארז"ל בת קול יוצאת שדה פלונית לפלוני ויש לדקדק בדבריהם שדה מאן דכר שמיה. ע"כ נראה שיש בזה רמז על זיווג ציון וירושלים שנאמר ציון שדה תחרש ושדה זה נזדווג לישראל בזיווג ראשון דהיינו ביום עלותם מארץ מצרים על פי הגורל כי כבר אמרנו שהוא דומה לזיווג איש ואשה כמ"ש כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך וגומר ופשוטו מדבר בזיווג א"י לישראל שבזיווג ראשון לא היה הדבר תלוי בשום זכות כמ"ש לא בצדקתך וביושר לבבך וגו' כ"א על פי הגורל אשר חלק ה' לכל האומות הארץ אשר נתן לבני אדם ויפול הגורל על יונתו תמתו זרע אברהם אוהבו שינחלו הארץ מבחר המקומות כמ"ש חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי וכאשר נתפרדה החבילה ונתבטל הזיווג הראשון אזי בזיווג השני נאמר יוסיף ה' שנית ידו לקנות שאר עמו וגומר וזיווג זה הוא לפי המעשים טובים כי מן הידוע שגאולה אחרונה תלויה בתשובה ומ"ט ענין שבקש משה מתנת חנם לכך נאמר במשה כשבקש על כניסתו לארץ בקש ואתחנן המורה על מתנת חנם אעפ"י שיש לצדיקי' לתלות במ"ט שהרי אין מזווגין לאדם אשה כ"א לפי מעשיו מ"מ הם מבקשים חנם שהרי היה למשה זיווג ראשון ויש בזה רמוז ענין נכון שלכך לא תלה משה שאלתו ובקשתו במ"ט ובקש חנם כדי שממנו יראו וכן יעשו זרע ישראל כלו שבאחרית הימים אף אם לא יהיה בידם שום זכות מ"מ לא יתיאשו מן הגאולה כי בזמנו בא יבא משיח ה' ולא יאחר מרכבות פעמותיו אף בדור שכולו חייב כמ"ש חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו בקש משה מתנת חנם להורות שהארץ הקדושה מתנת חנם היא לישראל ומה שאמרנו שזיווג שני הוא לפי רוב המעשה היינו למהר הקץ קודם הזמן הקצוב כמ"ש זכו אחישנה לא זכו בעתה וזה"ש בזיווג ציון וירושלים נחמו נחמו עמי לפי שהאדם מתנחם באשתו כפירש רש"י על פסוק וינחם יצחק אחרי אמו דברו על לב ירושלים ע"ד שנא' וידבר על לב הנערה. כי מלאה וצבא תנתן הנאמר בנבואת דניאל וכתיב כי מלאו ימי וגומר. כי נרצה עונה כי בשעת הזיווג מוחלין לו כל עונותיו. זה"ש שאלו שלום ירושלים וגומר כי בזמן הזיווג שם יה ביניהם והוא אדון השלום כדאיתא בפיוט של החתונה פי' הסוד יה הוא אדון השלום זה"ש שבטי יה עדות לישראל וגומר וסמיך ליה שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך כי בזמן הזיווג שם יה המורה על השלום שרוי בתוכם לפיכך ישליו אוהביך וזהו סוד ארז"ל הדר בח"ל כאלו אין לו אלוה כו' והוא מבואר למשכילים ובזכות שמחת חתנים בסתם זיווג זה כי יקח איש אשה הן בזיווג ראשון הן בזיווג שני נזכה בשני זמנים לשמחת עולם שנמשלה לשמחת חתנים הא' לימות המשיח כמ"ש כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך וכתיב ושמחת לבב כהולך בחליל. הב' בג"ע ארז"ל עתיד הקב"ה לעשות בג"ע לכל צדיק ז' חופות כו' וכל אחד נכוה מחופת חבירו כו' וביאור הענין שבזכות שיהיו הצדיקי' בעולם הזה שמחים בשמחת חתנים כראוי ע"כ הקב"ה משלם להם מדה כנגד מדה בחופות אלו רב שמואל מרקד אתלת בדי וזה"ש במסכת כתובות אמרו עליו על רבי יודא בן אלעאי שהיה נוטל בד של הדס והיה מרקד לפני הכלה כו' רב שמואל מרקד אתלת בדי אמר רבי זירא קא מכסיף לן סבא כי נח נפשיה אפסיק עמודא דנורא בין דידיה ובין כולי עלמא ועמוד אש זה היינו הך מה שאמרו שכל אחד נכוה מחופתו של חבירו שאינו זוכה להיות במחיצתו לפי שזה היה מרבה יותר לשמוח בשמחת חתן וכלה כאמור ובד שלקחו נרמז בו המחול שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים שנמשלו להדס זה כמ"ש והוא עומד בין ההדסים וגו' וזה שלקח ג' בדים של הדם רמז לג' זמנים. א סתם שמחה של עכשיו. ב לימות המשיח. ג לעוה"ב כאמור שלכולם נזכה בזכות