עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryעוללות אפרים

עוללות אפרים כו

Ollolot Efraim 26 · עוללות אפרים · free full Hebrew text

Open in the reader →

בבנין בית עולמים ישאר ביתם בעה"ז חרב טו אם, יאמרו לך ילדים בנה וזקנים סתור וזה ממש דוגמת ארז"ל במסכת נדרים אם יאמרו לך ילדים בנה וזקנים סתור תסתור ואל תבנה כי סתירת זקנים בנין ובנין ילדים סתירה כו' ר"ל שאם יאמרו לך ילדים מילדי העורים אשר לא ראו אור התורה בנה ביתך בעה"ז וזקנים שקנו חכמה יאמרו לך סתור ביתך בעה"ז אזי תשמע לעצת החכמים שסתירתם בבית העה"ז הוא בעצם בנין בית עולמים ובנין ילדים בבית שבעה"ז הוא בעצם חורבן וסתירה בבית עולמים כי אין שניהם משתמשים בכתרם בשוה. זהו שהיה חוני המעגל קמתמה מי איכא דניים כולי האי כי מי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו לעשות כן להיות ישן תרדימת הזמן כל ע' שנותיו הקצובים לו ולא ינחם גם לעת זקנתו גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע. עד אשר הראה לו הקב"ה זה האיש שנטע חרוב זה לבניו אחריו אע"פ שידע שהוא לא יאכל ממנו כ"א בניו ורמז לו הקב"ה כי זה הוא האיש הישן תרדימת הזמן כל שבעים שנים הקצובים לו מצד היותו מכלה בהבל ימיו לעשות לצורך בניו כי היכי שעשו לו אבותיו הוא האיש השוגה ופתי אשר השיב לו כי היכי דשתלו לי אבהתי אשתול אנא נמי לבני והוא בעצם תשובת אנשי בית און ומרמה אשר חדל להשכיל להטיב לעצמו כ"א לזולתו כאמור ויהיה חרוב זה שנטע כפשוטו ממש אך שהוא לימוד והערה על המעשים שעושין מאספי הממון שנמשל לחרוב זה מצד היות בנינו חורבן בית עולמים כדרך שנתבאר וכמוהו יהיה עושה עושר ולא במשפט לעזוב עזבון רב לבניו שהמה ישאו את ממונו והוא יראה את עונו. מצד היות ביתו הנצחי חרב ושמם וריקם מכל תורה ומצוה גם כי אין ערב בדבר אם בניו ירשוהו כי שמא ימותו ואיש אחר יקחנו ואת"ל שבניו ירשוהו מ"מ אין לו ערב שיתקיים בידם ואת"ל שיתקיים בידם מ"מ מי יהיה לו ערב בדבר שמא יהיה העושר ההוא שמור לרעתם ונמצא ששניהם ריקים מכל טובות העה"ז והעה"ב. ואחרי אשר הקרה הקב"ה ליד זה האיש הלזה ההולך לקראתו בנטיעת חרוב זה וראה עין בעין כי הוא מן הכיתות הישינים תרדימת הזמן כל ע' שנותם חשב צדיק זה בלבו אולי יש תקוה שלעת זקנתו בהיותו קרוב לשערי מות יראה כי שוא תמורתו שהמיר והחליף עומד בעובר אז ינחם מרעתו ויעשה תשובה על העבר ובהיותו במחשבה זו הקרה ה' ליד הצדיק בדרך הנס שהיה ישן ע' שנין ולסוף בהקיצו ראה לחמרו שילד רמכי וכו' ונרמז לו בזה שהישן ע' שנין אף אם יקיץ משנת תרדימתו אחרי ע' שנין קרוב למותו ויתן אל לבו לשוב ולהיות תוהה על הראשונות מ"מ קשה לפרוש כי כבר גבר בו כח החומר וילד כמה תולדות רעים והוא קושי התיקון זהו שאמר ראה לחמריה שילדה רמכי כו' הם תולדות החומר כי רבו עד אשר יהיה התיקון קשה מאוד עד שארז"ל שאפי' אפתחה של גיהנם אינן חוזרין כו' וכמ"ש לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו שאפילו בזמן שתהיה רובץ לפתח קברך מ"מ אליך תשוקתו של היצר הרע להדיחך מעל ה' אלהיך: ואשר יסכים לדברינו אלה מכל צד הוא שמצינו המאמרים התמוהים שבפ' המוכר את הספינה אשר בחיבורי הלז יתבארו המאמרים ההם האמורים בכל ההגדה ההיא בדרך נפלא. טז מאמר של רבה מענין הורמין בר לילתא ומכללם מאמר אמר רבה בב"ח לדידי חזי לי הורמין בר לילת' דהוה קא רהיט אקופא דשורא כו' ביאור המאמר שיאמר על מאספי הממון שלא ישליטנו האלהים לאכול ממנו בהיות שאינו בידו וברשותו כי השד ממונה עליו והוא יתעם בתוהו לא דרך וכבר מרגלה בפומיה דאינשי לאמר שיש שד ממונה על ממונם של החסרים אשר מאנה נפשם לנגוע בו ומחסרים נפשם מטובם כנודע מזה דרכם כסל למו יז ארז"ל וחצי תאותו בידו כו' וכמ"ש רז"ל אין האדם נפטר מן העולם וחצי תאותו בידו יש לו מנה הוא מתאוה למאתים כו' ויש לשאול הלא יש בידו החצי שהרי כשיש לו מנה אינו מתאוה כ"א עוד מנה אחרת וא"כ יש לו חצי תאותו אלא הנכון הוא אצלי שאיש אשר אלה בקרבו שכל עוד שירבה ממון הוא מתאוה ליותר א"כ לעולם זה שיש לו אינו בידו וברשותו כ"א ביד השד הממונה עליו זה"ש וחצי תאותו בידו שזה החצי אינו בידו כאמור ונראה שזהו כוונת ארז"ל מרבה נכסים מרבה דאגה כי זה שיש לו מנה אינו דואג כ"א על מנה וזה שיש לו ב' מאות דואג על ב' מנה וק"ל זה"ש רבה בב"ח שהוא ראה השד ההוא ושמו הורמין על שם מינויו ולזה יורה שינוי הלשון שיש גורסין הורמין ויש גורסין הורמיז כי באמת הממון הוא רמיז שהוא כמו רמז בעלמא על ד"א זולתו ואין שלימות בעצמותו וההוצאה בו טוב מהקיבוץ אך שטועין בו הבריות ואומרים הוא רמין רמה קרן כל מאספיו בחשבם שקנו בו מעלה רמה ביתר שאת ויתר עוז. בר לילתא כי הוא בן לילה דווקא שאין תשמישו כי אם בעה"ז שנמשל ללילה וכמ"ש כי בן לילה היה ובן לילה אבד דהוה קא רהיט אקופא דשורא דמחוזא כי פני הארץ אלו העשירים חושבים כי המה מוקפים חומה מצד עשרם שמגין עליהם כמ"ש הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו ולא ידע כי יש גבוהה ממונה עליו והוא השד כאמור הרוכב על שיני חומה זו של האדם שנמשל כעיר ומחוז קטנה. ורהיט פרשה כי רכיב סוסיא מתתאי ולא יכיל ליה המה האנשים שתחת רשותו הרודפים אחר הממון ומרוצתם קלה כרוכב על סוס מזויין ומכורכר ואעפ"כ לא יכיל ליה ר"ל לא יבא לעולם עד סוף תכליתו כי לא ישבע לעולם לכך נא' אצל קין ויהי בונה עיר וגומר כי מי שאוהב קניני האדמה כקין וחביריו תמיד הוא בונה בהווה כל ימיו כי לעולם לא יגמור מלאכתו לכך נא' בונה ולא בנה אלא שתמיד הוא בונה והולך כאמור זימנא חדא