עוללות אפרים רנח

הזכות כאמור זה שאמרו ראה למדתי אתכם וגומר ודרשו רז"ל מה אני בחנם אף אתם בחנם ר"ל למדתי אתכם סדר התפלה וממני תראו וכן תעשו מה אני בקשתי בחנם אף אתם תעשו כן לעת מצוא זו אשה. ובמאמר שפ"ג בארתי הענין בדרך אחר והוא שייך לחתונת חתנים גם הפטרת נחמו נחמו עמי תמצא מבואר שם במאמר שפ"ג

עקב והיה עקב תשמעון וגו' כתיב למעלה היום לעשותם ודרשו רז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם וזה מדבר במי שאינו עובד את ה' מחמת קיבול שכר בעולם הזה והרי הוא עובד מאהבה וסוף השכר לבא ממילא בעוה"ב וא"כ כשתעבוד את ה' מאהבה אז והיה עקב תשמעון המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון ויהיו בעיניך קלות כחמורות לפי שהעובד מחמת קיבול שכר חושב שהמצות החמורות יש להם שכר גדול מן הקלות לפיכך הוא מניח הקלות אמנם העושה מאהבה הכל שוה בעיניו כאמור ואז ושמר ה' לך את הברית ואת החסד לפי שנאמר ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו יאמר שהחסד והצדקה שהאדם עושה עם הבריות אינו נקראת על שמו של האדם העושה שהרי יקבל שכרו על זה כפלים כמ"ש יש מפזר ונוסף עוד אלא החסד נקרא על שמו של הקב"ה שהוא משלם לו מה שנתן לכך אמר ולך ה' חסד שלך הוא שהרי סופך לשלם לאיש כמעשיהו וא"כ הצדיק מה פעל ועשה אינו כי אם כמי שנתן מעותיו בסחורה להרויח בו אמנם אם המצות קלות תשמעון מצד שתהיה עובד מאהבה ולא מחמת קיבול שכר אז ושמר ה' לך החסד ר"ל שלך הוא ובהפך זה נא' מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום הוא וק"ל. ועל זה אמר ואהבך וברכך וברך פרי בטנך יאמר שבזכות שתהי' עובד מאהבה אז תזכה לאשה הגונה ובנים הגונים כי העובד מחמת שכר כשיתפלל על האשה יתלה השאלה במ"ט בדרך שבארנו למעלה בפ' ואתחנן ויש לחוש שמא לא יספיק הזכות אמנם העובד מאהבה יבקש מתנת חנם ואז לא ישוב ריקם ויזכה לברכת פרי הבטן הנמשך לו מאשה הגונה כאמור כמ"ש אשתך כגפן פוריה בניך כשתילי זיתים וגומר הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' ויראה זו היא בעצם האהבה בדרך שבארנו בחיבור זה במאמר ש'. ע"ש

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה וכתיב בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת נמצא שאשה טובה מתת אלהים היא לכך נאמר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה. אמנם אם לא זכה אז היא כנגדו וקללה תחשב לו ודבר זה אין אני נותן לפניך כ"א מעשיך ירחקוך ממנה לכך נאמר את הברכה אשר תשמעו לא הזכיר לשון אם כמו בקללה לפי שהברכה שהזכיר הקב"ה הוא הנותן אותה מתנת חנם בלא שום תנאי נמצא שבתחילת הנתינה היא ברכה ודאית אמנם לסוף אם לא יזכה ויגרמו מעשיו שהיא תחשב לו לקללה בזה הזכיר לשון אם כי בוודאי על תנאי זה דווקא הקללה באה וזה שמזכיר בפרשת כי תבא העריות באותן ברכות וקללות וק"ל. ונתת את הברכה על הר גריזים הוא מל' רגזו כמו כשב כבש ודרשו רז"ל במסכת ברכות רגזו ואל תחטאו לעולם ירגיז אדם יצ"ט על היצה"ר כו' וזה מצוי דווקא בנשיאת האשה כמבואר בהרבה מקומות. והקללה על הר עיבל הוא מי שאינו עובד את ה' בשמחה כ"א באבילות כי אל"ף ועי"ן מתחלפים זה בזה ובזה אינו מקיים ושמח את אשתו אשר לקח לפיכך אינו זוכה לברכה והיא חלה על ראש מבקשי ה' אשר שמחת עולם על ראשם

שופטים אשר בנה ואשר נטע ואשר ארש ארז"ל במסכת סוטה למדה תורה דרך ארץ שיבנה תחילה בית ואח"כ יטע כרם ואח"כ ישא אשה. כי סדר פעולותיו יהיו על זה האופן שישתדל מתחילה בתקון גופו שנמשל לבית שנאמר עד אשר לא יזועו שומרי הבית והיא מצוה ראשונה שהאדם חייב להתעסק בה שאם יחלה ויחלש לא יוכל לעסוק בתורה ומצוה ואח"כ ישתדל לעשות בתיקון נשמתו בתורה שנמשלה לכרם שנאמר מזגה יינה וגו'. ואח"כ כשעשה לעצמו ישתדל לעשות לזולתו דהיינו שישא אשה להוליד בנים ולהשפיע עליה משני הצלחותיו בזה ובבא אמנם הוא עצמו קודם להם וק"ל. כי תקרב אל עיר להלחם עליה היינו לעיר קטנה שהאדם נמשל בה ואתה רוצה להלחם ביצרך אז וקראת אליה לשלום שתשא אשה ע"ד שארז"ל השרוי בלא אשה שרוי בלא שלום והיה אם שלום תענך וגומר שישלים אויביך הפנימי אתך והיה כל העם הנמצא בה למס כי כל כלי המעשה יהיו משועבדים אל השכל. ואם לא תשלים שבאלה לא יוסר וצרת עליה לענות החומר בצומות ותעניות עד שיצר לו בכל שעריו ואז יתנו ה' בידך או ע"ד ארז"ל במסכת ברכות אי אזיל מוטב ואי לא יזכור לו יום המיתה דהיינו יום צרה ומבוכה זה שאמר וצרת עליה

כי תצא כי תהיין לאיש שתי נשים וגו' רמז לאשה התורנית המאורשה לקהילת יעקב וסתם אשה כל הענין כבר בארנוהו במאמר שמ"ב. כי יקח איש אשה חדשה וגומר הורה שיזכה מצד האשה לארבע דברים. א המלחמה הפנימית שעם יצרו תשקט בנשיאת האשה כי יאמר גירא בעינא דשטנא ואז יהיה שלום בעצמיו. ב שיהיה ניצול מכל פגעים רעים העוברים וחולפים בעולם כמו שאמרו שרוי בלא חומה שנאמר נקיבה תסובב גבר וזה בדרך שבארנו במאמר של"ו. ובמאמר שע"א. ג הוא שמוחלין לו עונותיו כמו שלמדו מפסוק ויפק רצון מה' במסכת יבמות. ד הוא שיגיע למדריגת השלמים העובדים את ה' בשמחה כי השרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה וכבר ידעת שהשמחה היא עיקר שלימות הפועל כמ"ש עבדו את ה' בשמחה ועל ד' מדריגות אלו אמר כאן כי יקח איש אשה שהיא חדשה לו. א שתשקוט המלחמה העצומית זה"ש לא יצא בצבא שלא יצטרך עוד לצאת לצבא למלחמה כפעם בפעם כי שקטה המלחמה כאמור. ב שלא יעברו עליו מקרי העולם זה"ש ולא יעבר עליו לכל צבא כי מאחר שהוא זוכה לכל היעודים האלו טובה ברכה שמחה אם כן אין שטן ואין פגע