עוללות אפרים רנז

וריח שמניך מכל בשמים על זה אמר כאהלים נטע ה' שריח נשותיהם ההגונות נודף בעולם עד שראוי לספר בשבחה כמ"ש קמו בניה ויאשרוה וכן נאמר במשלי ויהללוה בשערים מעשיה. בקש לומר לא יהיו בעלי קומה שיזכו לבנים רוזנים בתורה והם בעלי קומה במעלה לכך אמר כארזים בלבנון ישגה וזה שיזכו לבנים בני תורה ומצוה כד"א צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא וק"ל. יזל מים מדליו רמז לתורה ע"ד שרוי בלא תורה וסוף הענין מוכיח על דברינו שרצה להכשילם בזנות לפי שראה מעלת ישראל מצד שהם גדורים מעריות ודבוקים בנשותיהם כאמור

פנחס הנני נותן לו את בריתי שלום לפי שקנא על הזנות נמצא שמעכשיו יהיה כל א' דבק באשתו ולא באחרת וארז"ל השרוי בלא אשה שרוי בלא שלום לכך שכרו מדה כנגד מדה נאמר הנני נותן לו את בריתי שלום החנוכי הפלאי פירש"י שחתם עליהם הקב"ה שם "יה כו' כי שם "יה הוא שם השלום כדאיתא בפיוט של הנישואין פירוש הסוד "יה הוא אדון השלום והשרוי בלא אשה שרוי בלא שלום לכך נסמך ענין זה לפסוק את בריתי שלום ומה שהשם הפוך לפי שהוא כדרך החותם שהאותיות הפוכות עליו כך חתם הקב"ה שמו עליהם וק"ל וזהו סוד אומרו כי ביה ה' צור עולמים שני עולמים כי האדם נקרא עולם קטן ונברא דו פרצופים וחקוק בהם שם י"ה יו"ד באיש וה"א באשה. ולכך הטיל בהם הקב"ה דווקא שה י"ה להורות שכולם נבראו מאיש ואשתו ולא מן המצריים וק"ל

מטות נקום נקמת בני ישראל וגו' הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם וגומר נקמה זו היתה על הזנות שהפרידו אותם מנשותיהם והוא העדר השלום כי השרוי בלא אשה שרוי בלא שלום לכך אין שלום אמר ה' לרשעים וצוה ללחום בהם והעיקר בנקיבות שגרמו המכשול ההוא כמ"ש הן הנה היו וגו'. וסמך זה לפסוק אלה החקים אשר צוה ה' את משה בין איש לאשתו היינו דברים המעורבים ביניהם המסבבים האהבה והשלום והמה בקשו להפריד ביניהם וק"ל

מסעי אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם היינו שיצאו בזכות נשים צדקניות שבאותו הדור שהעמידו צבאות הרבה כמו שפירש"י על פסוק במראות הצובאות וכדדרש רבי עקיבא במסכת סוטה בשכר נשים צדקניות כו' ומסיק במאמר ההוא שעיקר צדקתם היתה שהיו נזקקות לבעליהן תחת התפוח וגו' זה"ש לצבאותם. אך למשפחות מטה אביהן תהיינה לנשים על הדרך שבארנו בפ' חיי שרה בשם רבינו בחיי שהזיווג הטוב הוא בקרובותיו דווקא וכן ארז"ל בפרק הבא על יבמתו תנו רבנן האוהב את שכניו והמקרב את קרוביו והנושא בת אחותו והמלוה סלע לעני עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה וגו' ונראה ליתן טעם בכולם המלוה לעני ע"ד שנאמר אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה. הנושא בת אחותו ע"ד שארז"ל צועקים ואינן נענין ואחד מהם מי שאשתו מושלת עליו וזה לפי שלא נשא ממשפחתו בדומה לו ורצה ליקח ממשפחות גבוהות ורמות ע"כ היא מושלת עליו ונמצא שהוא מתחייב בנפשו ע"כ אין שומע לו וכן המקרב קרוביו או שכיניו אז ימצא א עזר וסעד בהם בעת צרה ע"ד שנאמר אח לצרה יולד וכתיב טוב שכן קרוב מאח רחוק אמנם המרחקם אזי כשיצטרך להם הם ג"כ מתרחקין ממנו גם כי יזעק אל ה' לא ישמע לו כי היה לו לקרב אותם כאמור

דברים במדבר בערבה פירש"י בשביל הערבה שחטאו בבעל פעור בשיטים והיינו בזנות וזהו לשון בערבה ע"ד טוב מועיל וערב המורגל בלשון חכמים וערב הוא ההולך אחר הנראים ערבים ומתוקים לשעה ואחריתו דרכי מות ומכאן שאין לשמש באשה לשם ביאה כלל כ"א לקיים המצוה הטוב והמועיל בזה ובבא וזה"ש מול סוף הוכיחם כלפי שלא הבינו אל סופם כי הבועל אשה זרה אחריתו מרה כאמור

ואתחנן אין חנון בכל מקום אלא מתנת חנם אעפ"י שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים כו' רז"ל אמרו אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו כו' וכתיב על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא וארז"ל לעת מצוא זו אשה שנאמר מצא אשה מצא טוב ר"ל הזכיר לשון מציאה באשה כמו המציאה שהיא בחנם כך יתפלל כל חסיד על זיווג זה שיתן לו הקב"ה מתנת חנם כי הזיווג הוא מתנה מאת ה' כדאיתא במסכת יבמות בשם ספר בן סירא אשה טובה מתנה טובה וסתם מתנה בחנם כמו המציאה ואעפ"י שאמרו שהזיווג תלוי במע"ט אמת נכון הדבר שהדבר תלוי במעשיו אפי' בזיווג ראשון בדרך שבארנו במאמ' שע"ח אך שהמתפלל עליו אינו רשאי לתלות השאלה במעשיו ולפי ששאלה גדולה הוא שואל ואין למעלה ממנה שהרי ארז"ל השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה ברכה שמחה תורה חומה שלום וא"כ שק שואל כל אלו היעודים בשאלה אחת כי במציאת האשה כלם נקבצו באו לו כאחד וכשהוא זוכה לאלו היעודים הרי קנה הכל ואין לך שלימות הצלחה בזה ובבא שלא נכלול בשאלה זו כדרך שבארנו ששה הצלחות אלו כל אחת במקומה ותמצא מבואר שהם כוללים כל מיני הצלחות הן בעולם הזה הן בעולם הבא ואחר שהוא מבקש דבר גדול כזה לפיכך לא יתלה שאלתו במעשיו הטובים כי יש לחוש שמא לא יספיק זכותו לשאלה גדולה כזו ונמצא ישוב ריקם לפיכך טוב לו לבקש חנם ונמצא אע"פ שמזווגין לו לפי מעשיו מ"מ מה שלא יספיק הזכות למלאות יתנו לו מתנת חנם ודרך זה לימד משה רבינו ע"ה כששאל על ביאת הארץ הרי שאל ג"כ הצלחת העוה"ז והעוה"ב כי מצד שרצה לקיים המצות התלויות בארץ הרי הצלחת העוה"ב והעולם הזה כפשוטו שהיא ארץ אשר עיני ה' דורש בה מראשית השנה ועד אחריתו לפיכך לא תלה במ"ט כי היה ירא שלא יספיק