עוללות אפרים רנד

תזריע אשה כי תזריע וילדה זכר כבר בארנו בפרשת ויגש טעם למה שארז"ל איש מזריע תחלה יולדת נקיבה כו' ע"ש אמר רבי שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף כך דינו ותורתו כו' כי כמו שאיחורו ביצירה הוא הוראה על מעלתו שיש לו מעלה יתירה על כל אשר היה לפניו בדרך שנתבאר במאמר שע"ב כך דינו ותורת הנהגת זיווגו נאמר אחר הפרישות מן המאכלים המזוהמים ואחרון אחרון חביב כי אופני הנהגת קדושת הזיווג היא קדושה יתירה וגדולה היא על האדם לכך סמך פרשה זו לאומרו והתקדשתם וגומר וכן פירש בעל הטורים כי המאכלים האסורים אין בהם כ"א שיקוץ החומר והמניעה בהם טהרת החומר וקדושת הזיווג הוא טהרת החומר והצורה כאחד כי מצדה יזכה לקיום המין ויזכה עי"כ למעלות רוחניות כההיא שאמרו שרוי בלא תורה כו' ובא המשל באיסור המאכלות אל האשה ע"ד קראן לו ויאכל לחם ורצה לרמוז שיהיה פרוש מלאכול לחם האסור לו ודבק באשתו לבד וכל מקום שתמצא גדר ערוה שם תמצא קדושה לכך נאמר בפרשת איסור המאכלות והתקדשתם וגומר וק"ל

מצורע זאת תהיה תורת המצורע במסכת יבמות מביא מספר בן סירא שנאמר בה אשה טובה מתנה טובה כו' אשה רעה צרעת לבעלה מאי תקנתיה יגרשנה כו' לפי שהצרעת בא על לשון הרע כנודע ורז"ל אמרו עשרה קבין שיחה ירדו לעולם ט' מהם נטלו נשים כו' א"כ היא מוכנת יותר אל הצרעת מצד פטפוטי דברים לכן ארז"ל אל תרבה שיחה עם האשה כו' כדי שלא יבא גם הוא לידי מדה זו. זה"ש אשה טובה על ידה יזכה לתורה ע"ד שאמרו רז"ל כל פטטי' בישין חוץ מפטטי' דאורייתא דהן טבין זה"ש מתנה טובה זה התורה שנקראת לקח טוב נתונה לו במתנה כד"א וממדבר מתנה על ידי אשה טובה יזכה למתנה זו ע"ד ארז"ל שרוי בלא תורה אמנם אשה רעה מרגלת אותו לדברים בטלים ומזיקין וכל פטטיא בישין כי הם סיבת הצרעת ואין לו תקנה וא"כ והובא אל הכהן לסדר לו ספר כריתות ודי בהערה קטנה זו לפיכך על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא אשה הגונה ואז יזכה שלשטף מים רבים אליו לא יגיעו

אחרי מות וכפר בעדו ובעד ביתו. ברבתי פרשה בראשית כל מי שאין לו אשה שרוי בלא כפרה שנא' וכפר בעדו ובעד ביתו נראה לפרש ע"ד שארז"ל ג' הקב"ה מוחל להם עונותיהם א' הנושא אשה כו' ונראה ליתן טעם על זה לפי שארז"ל כל זמן שאינו נשוי אינו נקרא אדם וא"כ בדין הוא שיהיה פטור מן העונש אחר שאינו אדם בשעה שעושה עבירות והרי הוא נמשל כבהמות נדמו או מצד שנברא דו פרצופים והרי הוא חסר המחצית האמנם כל זמן שאינו נושא אשה אין מוחלין לו שמא לא ישא על זה האופן הרי נגמרה יצירתו חסר ובעל מום וכך היא ברייתו אמנם כאשר ישא אשה אגלאי מלתא למפרע שעד עכשיו היה חסר ועכשיו נשלמה יצירתו וא"כ מאותו יום והלאה הוא בר עונשין איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה רמז שאפילו לאשתו שנקראת שארו לא יקרב להנאתו כי חוש המישוש חרפה היא לנו זה"ש לגלות ערוה כ"א לקיום המין או להנצל מעבירה וזהו הדרך אשר ישרים ילכו בו לכך נאמר כאן האדם וחי בהם וגו' כי בזמן שהוא נושא אשה אז הוא נקרא אדם וחי בהם ע"ד ראה חיים עם האשה והוא כשלא ירבה במשגל כי זה סיבת קירוב המות וההפך סיבת החיים כנודע

קדושים תהיו וגומר איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמרו נראה לפרש סמיכת ענינים אלו לפי שארז"ל כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם אתה מוצא קדושה וא"כ קדושה זו היא שידבק באשתו ולא באחרת ושמא תאמר שמצד הדיבוק באשתו יעזוב איש אביו ואמו לגמרי כהוראת המקרא על כן יעזב איש אביו וגו' לכך הזהירו ואמר איש אביו ואמו תיראו שעכ"פ חייב אתה לירא מאב ואם וכדי שלא תאמר אחר שלא אסר הכתוב כי אם העריות אם כן שמא תאמר שיהיה מצוי אצל אשתו כתרנגולים לכך נאמר את שבתותי תשמרו הוא עונת החכמים ותשמרו הוא לשון המתנה כמו ואביו שמר הדבר. וכן בסמוך הזהיר על הזימה שנאמר ומלאה הארץ זימה וסמיך ליה את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו סמך לכאן מקדשי תיראו ע"ד ארז"ל כל מי שמתה אשתו ראשונה כאלו חרב ב"ה בימיו כו' לפיכך הזהירו שיהיה ירא וחרד על נפשו שלא תמות היא בעונו פן יחלל את מקדש ה' כשיהיה הזיווג לשם זימה והמשכיל יבין וידע להתנהג עצמו בקדושה בחיבור זה ויהיה דומה כאלו בנה ב"ה וק"ל

אמור והוא אשה בבתוליה יקח פי' בעל הטורים מכאן ראייה בן י"ח לחופה כמנין והוא וכן והוא כחתן יוצא מחופתו וכבר בארנו זה בשם המסורת במאמר שנ"ה. וסמך לדבר ראה חיים עם האשה כמספר ח"י וכבר בארנו למעלה במאמר שי"ב ע"ד המשל טעם נמרץ לנשיאת האשה בשנת י"ח דווקא ע"ש

בהר ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה ע"ד ארז"ל השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה שנאמר נקיבה תסובב גבר נמצא בזמן שהוא נשוי הרי הוא מוקף חומה ואח"כ ישב באיתן קשתו ולא יוכל לו האויב הפנימי היצה"ר וזה דווקא אם זכה אז היא לו לעזר אמנם אם לא זכה שהיא ג"כ כנגדו ואז תכבד המלחמה עליו מבית ומחוץ ועליו נאמר עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו ר"ל לרוח הרהורי עבירה שבו וזהו סוד הקרי והכתיב בפ' זו אשר לא חומה כתיב ולו חומה קרינן כי העיר היא העיר קטנה שהאדם נמשל בה וכמו שמצינו במי שנשא אשה שנאמר בו נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו וגומר נמצא שבאותה שנה הוא נגאל מיד היצה"ר אשר בקרבו שם ארבו ואם לא ישמח באשתו שנה ראשונה אז יהיה הבית האנושי לחלוטין ביד יצרו הרע כך נתנה התורה שיעור זמן שנה תמימה לגאולת הבתים שבעיר חומה ואם לא יגאל בשנה זו אז וקם הבית