עוללות אפרים רנא

המדות שנמצאו באמה נמצאו גם בבתה מצד הלימוד האמנם נמצאו מצד הטבע דווקא בזכרים בהיות שכבר ארז"ל אשה מזרעת תחילה יולדת זכר מן הטעם שבארנו למעלה בפרשת ויגש א"כ מצד הטבע אין אמה נכרת כי אם מצד החקירה שאחר הזכרים הבאים ממנה והחקירה מצד הטבע היא מופת על הלימוד שלמדה את בתה וא"כ הנושא אשה ורוצה לידע בהנהגת ולימודה אז יבדק דווקא באחיה ולא באחיותיה כי אחיותיה קבלו ההנהגה מצד הלימוד והלימוד ישתנה באם יבא איזו מלמד אחר וילמדו בדרכים אחרים האמנה האחים שקבלו טבע האם ואחר ידיעת טבעה ידע לימוד הבת הטובה היא אם רעה ואם הוא צריך לשנות לימודה ועוד שאינו יכול לבחון הדבר היטב באחיותיה כי שמא לא קבלו הלימוד היטב וההעדר בא מצד המקבלים אמנם באשתו יש לחוש לפחות שמא קבלה כל מה שלמדוה לפיכך צריך הוא לידע טבע האם באחיה וכפי טבעה כך תלמד בנותיה וק"ל ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל פי' רש"י מזרע יתרו שפיטם עגלים לע"ג ומזרע יוסף שפטפט ביצרו נראה שבא לתרץ מה שאמר ותלד לו את פנחס כאלו רצה לבאר שלקיחה זו גרמה שילדה את פנחס והאמת שכן הוא כי מצינו שפנחס קנא לאלהיו בשטים על הזנות שזנו אחרי בנות מואב ולמה לא קנא לאלהיו על שעבדו ע"ג שהיא יותר חמורה שהרי שם נא' וישתחוו לאלהיהן. אלא לפי שמעשה אבות ירשו בנים ופנחס היה בנו של אלעזר אשר לקח לו מבנות פוטיאל מזרע יוסף שכבש יצרו ולא זנה באשת פוטיפר ע"כ קנא על הזנות. אך לפי שהיה גם מזרע יתרו שפיטם עגלים לע"ג ע"כ לא קינא בשביל הע"ג וק"ל א"כ מכאן ראייה שטבע האבות בבנים ע"כ הנושא א צריך לחקור אחריהם וק"ל

בא ויקחו להם שה לבית אבות וכו' זה הוראה על הזיווג שידבק א איש במשפחתו וכמ"ש ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני כדרך שפרשתי בפרשת חיי שרה ופרשה זו כולה תמצא מבואר בחג הפסח מאמר נ"ח ס"א. ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם ג' לא יתן במסורת. א הכא. ב ולא יתן עליה לבונה גבי חטאת. ג ולא יתן עליו לבונה גבי סוטה פי' בעל הטורים שבזכות הקרבנות ניצולו ובזכות נשים צדקניות נגאלו והסוטה שלא עשתה כמעשיהם לפיכך לא יתן עליה שמן ולבונה בחטאת ובסוטה. ולי נראה לפרש מסורה זו לפי שנ' לא יתן המשחית לבא אל בתיכם כפי הנראה שמלת בתיכם מיותרת כי מאחר שיפסח על הפתח בוודאי לא יבוא אל הבית אלא שמלת בתיכם הוא רמז אל הנשים ע"ד ארז"ל כל ימי קראתי לאשתי ביתי וכן דרשו רז"ל פסוק להניח ברכה אל ביתך על האשה שהיא עיקרו של בית כמ"ש חכמת נשים בנתה ביתה ול' אל הוא כמו בשביל כמו אל הלקח ארון וכמוהם רבים זה"ש אל בתיכם בשביל נשותיכם הצדקניות שבאותו הדור נגאלו וזכו להצלה זו נמצא שכמה מעלות טובות כפולות ומכופלות באים לאדם מצד אשה הגונה. א שזכו לגאולה כאמור. ב הנושא אשה מוחלין לו על עונותיו ואם כן אינו צריך לחטאת שנאמר בו לא יתן עליו לבונה אמנם הסוטה היא זיווג בלתי הגון ואינה סיבה להלבנות חטא האדם לכך נאמר אצלה ולא יתן עליה לבונה כחטאת וק"ל וע"ד שנא' אתי מלבנון כלה וזו אינה מלבנה עונותיו. או יאמר על האשה ההגונה שהיא סיבה שלא יבא המשחית דהיינו היצר הרע לנגוף ולהמית. אמנם ב' מיני זיווגים מתנגדים לאדם זיווג פנימי דהיינו החומר שנמשל לאשה והוא סיבת כל חטאת וכן זיווג חיצוני כסוטה ובשניהם נא' לא יצוק עליו שמן ולא יתן עליה לבונה שריחם נודף והם ריחם רע וק"ל

בשלח והמים להם חומה וגומר ע"ד ארז"ל מי שהוא בלא אשה שרוי בלא חומה והמים רמז לנשים צדקניות שבאותו דור שבזכותם נגאלו כד"א שתה מים מבורך ופשוטו מדבר באשה. וכן בארנו כל הענין הזה על הזיווג הנאות ע"ד ארז"ל לעת מצוא זו אשה וסמיך ליה רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו ע"ד ארז"ל קשה לזווגם כקריעת ים סוף עיין במאמר שס"ח שס"ט ש"ע שע"א ותמצא הכל מבואר יפה והוא דרוש נאה לנישואין. בשלח ר"ת בשבת שירה לאכול חיטים וכן בשבת של חתונה עיין במאמר שע"ז. ויסע מלאך האלהים וגו' עיין במאמר קי"ח ארז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל כו' הזכירו דווקא השפחה על דרך ארז"ל שהיה אברהם טפל לשרה בנבואה במקומו תמצאנו מבואר

יתרו ויקח יתרו חותן משה את צפורה וגו' ואת שני בניה וכו' לא היה לו להזכיר שם אשתו ולא שס בניו וכ"ש טעם השמות שהוא מיותר נראה שיתרו שמע שהקב"ה רוצה ליתן התורה על ידי משה כמו שפי' רש"י שנדבו לבו לצאת אל המדבר מקים תוהו לשמוע דברי תורה וארז"ל השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה וכן אמרו הרוצה ללמוד תורה בטהרה ישא אשה כו' לכך הביא אשתו אליו ורז"ל אמרו סתם ציפור שבמקרא מדבר בטהורים ורמז לו שבאשה זו יטהר ללמוד תורה בטהרה ובזכות נשים צדקניות כמותה יצאו ממצרים שנאמר יחרדו כצפור ממצרים וכו' ואת שני בניה וגו' קרא משה בניו בשמות אלו כנגד ב' מיני תולדות שהאדם חייב להעמיד משתי נשיו א תולדותיהן של צדיקים מ"ט שהוא מעמיד מזאת האשה התורנית המאורשה לקהילת יעקב ב סתם תולדות מסתם אשה. לכך מצינו שקרא משה לשם הבכור גרשום כי גר הייתי וגומר על שם תולדות של תורה כי התורה היא אשתו ראשונה שקדמה לסתם אשה כנודע ע"ד ארז"ל כל המגרש אשתו ראשונה כו' הוא הכותב כתובה לאשה וגט לתורה כו' ועל שמה נקרא גרשם כדרך שנאמר גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך כבר בארנו בחג השבועות במאמר קל"ו פסוק זה על דרך המשל בדרך מבואר ע"ש. ושם השני קרא אליעזר על שם סתם תולדות הבאים מאשה זו שהיא לו לעזר שנאמר אעשה לו עזר זה"ש אלהי אבי בעזרי הוא ימציא לי אשה הגונה שנאמר בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת וכמו שאמר עזרי מעם ה' בדרך שנתבאר במאמר שי"א ע"ש ויאמר