עוללות אפרים רמז

אומר עצתו נופלת כו' וילפינן להו מקראי ובעקידה פרשת חיי שרה ביאר כל זה על זיווג החומר עם הצורה ונוכל לומר שבא לרמוז על הענין שהזכרנו כי כמו שזיווג הראשון אינו תלוי בשום זכות והשני המעשים סבתו כך מצינו בבנין בית הבחירה בגאולה ראשונה של מצרים נאמר ואת ערום ועריה ודרשו רז"ל ערום ממצוה כו' וא"כ לא היה הדבר תלוי בשום זכות כי אם במזל כי כך נפל הגורל על ישראל כמ"ש יעקב חבל נחלתו וכתיב חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי אך הגאולה האחרונה תלוי קירוב הזמן במעשים טובים כמ"ש ציון במשפט תפדה וגו' וכבר אמרנו למעלה במאמר ש"ל שבנין בית המקדש דומה לזיווג איש ואשה וא"כ מי שמתה אשתו ראשונה דומה כאלו חרב בית המקדש בימיו שאז הוא צריך להשתדל בבנינו על פי המעשים טובים כך זה שמתה אשתו צריך להשתדל במעשים טובים כדי שיזכה לזיווג טוב ונאות ולפי שמצינו מחסידים הראשונים שמאנה ידם לקחת בעה"ז משכר מעשיהם ואם כן המצפה לאשה טובה בזכות מעשיו הטובים א"כ בוודאי מנכין לו מזכות התורה ומ"ט זהו שאמר ר' אלכסנדרי העולם חשוך בעדו שנאמר אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך והוא רמז לנר מצוה ותורה אור שמתמעטין ע"כ הוא צריך להוסיף על שלימות תבואתו למלאות החסרון כאמור. וא"כ להנחה זו כדי למלאת חסרון אור התורה צריך שיהגה בתורת ה' יום ולילה וא"כ מלאכתו מתי נעשית ובעל כרחו פסיעותיו מתקצרות לרוץ ולשום פעמיו לדרך עיבר לסוחר וזה"ש ר' יוסי פסיעותיו מתקצרות היינו שיקצר וימעט בקניני העה"ז שרגלוהי דבר אינש אינון ערבאין להביא ממרחק לחמו ואחרי שימעט בעסקי העה"ז א"כ בוודאי עצתו נופלת כמ"ש רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום וזה שיפנה מחשבתו מעסקי העולם א"כ אינו ראוי ללקיחת עצה בעניני העה"ז. או יאמר בדרך שהזכרנו במאמר שכ"ד שכל זמן שהוא בלא אשה אז הוא נחלק והרי הוא חסר צלע אחד שממנו נבנית זאת האשה ובסיבת היותו נחלק לשנים הוא שרוי בלא טובה וברכה ושמחה כי אין טובה כי אם במקום האחדות ובנשיאת האשה יהיו לאחדים והיו לבשר אחד כמו שהוכחנו שם. לכך אמר שהוא דומה כאלו חרב בית המקדש בימיו כי על ידי אשה זו נבנה בנין בית האנושי על תלו כמ"ש ויבן ה' את הצלע וכבר תמצא מבואר בעקידה וברבינו בחיי ובחיבורינו עיר גבורים פרשת תרומה שבנין בית הבחירה היה דומה מכל צד לבנין בית האנושי נמצא שבמיתת אשתו ראשונה נהרס מקדש זה והיכל מלך שהגוף נמשל בו והרי הוא כאלו נחרב בית המקדש בימיו כי בסתירת חלק ממנו יאמר שנחרב כולו וזה לא יתוקן ע"י הזיווג השני שהרי אינה בת זוגו ואינה חלק מצלעו כנודע. ואמר העולם חשוך בעדו כבר תמצא מבואר ענין זה בפנים ראשונים מן הששה פנים שהנחנו בזיווג זה עיין במאמר ש"ך ותמצאנו באר היטב. ואמר פסיעותיו מתקצרות בהנהגת צרכי ביתו כי בהיות הוא והיא בשר אחד אז תתחזק האהבה ביניהם והם עוזרים זה לזה כי מטעם זה לא נברא כל א' חומר בפני עצמו כמבואר בעקידה דה על פסוק לא טוב ה ות האדם לבדו ועצתו נופלת כי אין לו עם מי להמתיק סודו כ"א עם אשתו ראשונה שהדבר נשאר בסוד כאלו לא גלה סודו כי אם לעצמו ובדרך שנתבאר במאמר שכ"א ע"ש אך על כל פנים אם מצד מעשיו הטובים יזכה לזיווג הגון גם בזיווג שני זה אזי כל המעלות האלו וזולתם התלוין בזיווג ראשון כלם נקבצו באו לו גם בזיווג שני זה ואדרבה שמהידוע שהטובה הבאה בטבע נתונה תחת יד המערכה אמנם הטובה הבאה מפאת המעשים טובים אינה נתונה תחת יד המערכה ומתת אלהים היא כמ"ש ומה' חשה משכלת ואדרבה היא מושלת על משפט המערכה שאף אם מזלו רע הזכות מהפכו לטובה לפיכך קשה לזווגם כקריעת ים סוף לפי ששניהם באו כנגד הטבע וקשה בעיניו ית' לשנות הטבע ובזה נשלם דרוש זה בסייעתא דשמיא ומעתה נבוא לחתימת השער של שמחת חתנים וה' יראנו נפלאות מתורתו אכי"ר חתימת השער המדבר בשמחת חתנים

אמר המחבר יען וביען כי ראה ראיתי עני עמי הם חלושי ראות השכלי אשר קרוב ליום חתונתם ימששו יגששו כעורים באפילה לדרוש ברבים על השלחן כמנהג ארצות אלו ויחפשו באמתחות דברי חכמים כדרבונות ולא ימצאו איזו דרוש מכוון לאותה פרשה אשר הוא עומד בה בכן ראיתי לסקל מסילה זו ולהיות להם לעינים לפתוח פתח לבחורי חמד ולמצוא רמז נכון מכל פרשה שבתורה על מהות הזיווג ועל המעלות הנתלים בזיווג זה כשהוא כהוגן על פי התור' למען אשר יהיה חיבורי זה מספיק לכל דורש ומבקש את ה' וזה החלי בשם ה': סמך מכל פרשה שבתורה על הזיווג שפב

בראשית כתוב לא טוב היות האדם לבדו כבר בארנו מקרא זה בחמשה פנים עמוד עליו במאמר שכ"ד על ארז"ל השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה ותמצאנו מבואר יפה. ויבן ה' את הצלע עשאה כבנין כו' ע"ד שאמרו במדרש הרבתי אחת מצלעותיו מסטרוהי כד"א ולצלע המשכן ונראה מה שהשוו צלע זה לצלע המשכן ע"ד שמסיק במסכת ברכות רבי אבהו אמר המשמח חתן וכלה כאלו בנה אחת מחורבות ירושלים היינו החורבה המיוחדת והוא בית המקדש: עוד אמרו בגמרא כל מי שמתה אשתו ראשונה כאלו חרב ביהמ"ק בימיו ע"ד שנאמר מושיב יחידים ביתה ובדרך שנתבאר יפה במאמר ש"ל. ויביאה אל האדם ארז"ל שעשה הקב"ה לאדם הראשון שושבינות כו' ומכאן למדים שמצוה לשמוח חתן וכלה. ע"כ יעזב וגומר מבואר יפה במאמר שט"ו. ויקרא שמם אדם כל מי שאינו נשוי אינו אדם מבואר יפה במאמר שע"ד

נח נח איש צדיק וגו' ויולד נח ג' בנים כו' פירש"י