עוללות אפרים רמו

מעיקרו כי באמת זיווג הראשון אם יזכו להיות בחיים גם הוא גם היא אז אינו תלוי בשום מעשה אף אם לא יהיו מעשיו נרצים כ"כ אל השי"ת שיהיה ראוי לזיווג הגון כזה מ"מ אחרי שכבר יצא עליו קול הכרוז לא ישתנה וכן בהפך זה אף אם יהיה ראוי לזיווג יותר הגון מ"מ היא האשה אשר הוכיח ה' לו קודם יצירתו ובה ידבק אך אם יקרה מקרה שיתבטל הזיווג הראשון בדרך שנתבאר אז הדבר תלוי בתפלה ומע"ט ובדרך זה התפללו האבות ועל זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא זו אשה טובה כי יש לחוש פן ואולי נתבטל זיווגו הראשון והרי בלי ספק הקב"ה יזדווג לו מן הבתולות שבן זוגם נאסף מן העולם ואם כן אין שם שום גזירה מוכרחת ואין הדבר תלוי כ"א בתפלה ומעשים טובים וזה"ש אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו כו' וא"כ הוא גם בזיווג ראשון כי יבעל בחור בתולה הדבר בספק שמא הוא זיווג שני וזיווג הראשון כבר חלף הלך לו וא"כ הוא צריך לתפלה ותחנונים שהקב"ה יזמין לו מן הנשים הכשרות והצנועות וזה"ש הא בזיווג ראשון והא בזיווג שני כי הבת קול יוצאת על כל הבתולות כאמור והמזדווגים ע"י הגזירה ההיא בודאי אין זה תלוי במ"ט אך הזיווג השני שהוא בנמצא בשני פנים או בסתם זיווג שני כי יקח איש אשה ובצאת נפשה כי מתה ישא אחרת שעינינו הרואות שזה זיווג שני או בזיווג שני הנסתר ממנו דהיינו כי יקח בחור בתולה ויכול להיות שהיה מן הזיווג השני שני מיני זיווגי' אלו תלוים במעשיו וע"כ מספק יתפלל כל חסיד כאמור. ודבר זה אנו למדין מפרשת סוטה על כן אמר רב שמואל כי פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו לפי שבפרשת סוטה כתיב ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא עונה שעט בזמן שאין האיש מנו' מעון אין המים בודקין אותה וארז"ל בזמן שהאיש מנוקה מעון אז האשה תשא עונה ר"ל המים בודקין אותה אבל בזמן שאין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין אותה שנאמר לא אפקוד על בנותיכם כי תזננה וגו' עיין בילקוט פרשת נשא וטעמו של דבר לפי שבזמן שהאיש מנוקה מעון והקב"ה מזווג לו אשה לפי מעשיו א"כ בודאי לא בעונו נתקלקל זיווג זה כ"א מעשיה גרמו קלקול זה וראוי שהאשה תשא עונה כי על פיה היה כל חטאת וכל עון אמנם בזמן שאין האיש מנוקה מעון אם כן גם הקב"ה הקרה לידו זיווג בלתי נאות ויכול להיות שהוא סיבת הקלקול והחטא תלוי בו ואז אין המים בודקין אותה כי בו תלוי החטא והוא הי' סיבת הקלקול לפי שמעשיו גרמו לו שהקרה ה' לידו זיווג בלתי נאות זה וקלקלו וק"ל. זה"ש כי פתח בסוטה אמר הכי כו' שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים כי אשה רעה נמשלה לשבט הנוגש בו כמ"ש בספר בן סירא אשה רעה צרעת לגוף וזה לא יניח הקב"ה על גורל הצדיקים ונתן טעם לדבר למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם ר"ל שלא ילמדו ממעשיהם הרעים לכך אמר הטיבה ה' לטובים כמ"ש מצא אשה מצא טוב ואשה טובה תנתן לטובים ולישרים בלבותם כי היא האשה אשר הוכיח ה' להולכים בתמים כי כפי מעשיו מזווגין לו כאמור והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שתנתן אשה רעה פועלת עמל ואון לההולכים אורחות עקלקלות. וא"כ יהיה הזיווג הדומה בדומה לו טובה לטובים ורעה לרעים וזהו שמסיים ואומר שלום על ישראל כי בזמן שתהיה האשה דומה לו בכל צד אז יהיה שלום ביניהם כי תמיד יסכימו על ענין א' כי בזמן שהזיווג אשה טובה לטובים אז שניהם יסכימו שלא לעשות כי אם טוב ואז שלום ביניהם וכן בזמן שהזיווג אשה רעה לרעים חלילה משא"כ בזמן שאין הזיווג שוה הוא יתאוה לעשות טוב והיא כנגדו בהפך זה או להפך בין כך ובין כך אין שלום במעגלותם לכך נאמר שלום על ישראל. שפ קשה לזווגם כקריעת י"ס אמר רבה בר בר חנה קשה לזווגם כקריעת י"ס כו' כפי הנראה יש דמיון ויחס ביניהם כי כמו שהים הי' מחובר בתחילה חיבור טבעי ואחר כך נפרד אותו חבור וא"כ נתבטל החבור הטבעי וכאשר שבו המים לאיתנם הרי נתחברו חיבור ב' והוא כאלו הי' בלתי טבעי כי כבר נקרע ונתבט' החיבור הטבעי ונעשה חלק ההוא לחרבה כמ"ש וישם את הים לחרבה ואח"כ כאשר הוציא אסורים בכושרות מתוך הים נאמר וישב הים לפנות בוקר לאיתנו והוא חיבור בלתי טבעי כי כבר נחסר מן המים הראשונים ובאו פנים חדשות לכאן ככה חיבור איש ואשה שהטבעי נתפרד ובא במקומו חיבור וזיווג שני בלתי טבעי לפיכך הוא קשה לזווגם ולמעלה במאמר שס"ח נתבאר מאמר זה בדרך אחר ע"ש או יאמר שזיווג זה התלוי במעשים הוא קשה בעיניו יתברך בהיות שהמעשים מתהפכים ויכול להיות שישתנו מעשיו מטובה לרעה או בהפך אך לפי שאין הקב"ה דן את האדם כי אם לפי המעשים של עכשיו כמ"ש באשר הוא שם וכמו שפי' רש"י במקומו ומ"מ הדבר קשה בעיניו יתברך כאמור דומה לקריעת ים סוף שנאמר מוציא אסירים בכושרות היינו בזכות כשרון מעשיהם אעפ"י שהיה גלוי לפניו ית' שלסוף ישובו מאחריו ית' כי מטעם זה ארז"ל שהיו ישראל נתונים בדין אם להטבע עם המצריים או לא כו' והוא ממש דוגמת ארז"ל שאמרו המלאכים לפני הקב"ה מי שעתיד להמית בניך בצמא כו' והשיב להם באשר הוא שם כך זיווג זה לפעמים הוא זוכה באשר הוא שם לזיווג טוב אעפ"י שלסוף יתקלקלו מעשיהם וכן להפך לפיכך קשה הדבר בעיני הקב"ה כאמור. ומקשה איני והאמר רב יהודא מ' יום קודם יצירת הולד כו' הא בזיווג ראשון כו' והיינו ראשון בהחלט כאמור אמנם השני ודאי או ספק הכל תלוי במעשה. שפא מי שמתה אשתו ראשו' כאלו חרב ב"ה בימיו וזה שמצינו בגמרא ארז"ל כל מי שמתה אשתו ראשונה כאלו חרב בית המקדש בימיו. רבי אלכסנדרי או' עולם חשוך בעדו כו'. רבי יוסי אומר פסיעותיו מתקצרות כו' רבי אבהו