עוללות אפרים רמה

וגומר. ב בלא שמחה זה"ש יגיע כפיך כי תאכל וע"ד ארז"ל איזהו עשיר השמח בחלקו. ג בלא ברכה זה"ש הנה כי כן יבורך גבר וגומר. ד בלא תורה זה"ש אשרי כל ירא ה' וכתיב אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. ה בלא חומה זה"ש וראה בטוב ירושלים כי היא העיר שעליה נאמר אהיה לה לחומת אש וגומר. ו בלא שלום זה"ש וראה בנים לבניך שלום על ישראל ומאחר שנאמר יברכך ה' מציון וגומר ומסיים שלום על ישראל מכאן ראייה שאין לך כלי מחזיק ברכה כמו השלום שנאמר ה' יברך את עמו בשלום. שעז טעם לאכול חיטים בחתונות ובשבת שירה ואחר הצעה זו נראה ליתן טעם למה שנוהגין לאכול חיטים בשבת שירה ובחתונת חתנים ודורשי רשומות אומרים בשלח פרעה בשלח ר"ת "בשבת "שירה "לאכול "חטים והוא ע"ד שנאמר השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך. כי בזמן ששילח פרעה את העם אז נעשה שלום בגבול בית ישראל ואז זכו לחלב חטים שהתורה נמשלה כו' כמ"ש בפסיקתא עם חלב כליות חטה אלו הלכות כו' ואמרו עוד הכל צריכין למריה דחיטיא כו'. וכן בזמן שהוא נושא אשה שהוא ניצול מראש פרעות אויב פנימי זה והוא שולח גירא בעינא דשטנא וזהו בשלח פרעה את העם ואז גבולו שלום מן היצה"ר ואז חלב חיטים התורנים ישביעוהו ע"ד שרוי בלא תורה כו' וזהו שאמר קשה לזווגם כקריעת ים סוף כי באמת קודם זיווג זה האדם נרדף מראש פרעות אויב פנימי זה כמו רדיפת פרעה אחר ישראל והאדם אין לו מנוס מפניו ומפני מי ים סוף דהיינו היצר הרע שנמשל לנהר כדאיתא למעלה מאמר שס"ח במאמר פגע ביה גינאי נהרא כו' ובזמן שהוא נושא אשה אז הים ראה וינוס והחרים ה' לשון ים זועף זה ההולך לקראתו ונמצא שזיווג זה דומה ממש לקריעת ים סוף דהיינו ביטול היצה"ר שנמשל לנחל שוטף כמ"ש על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא זו אשה כו' וסמיך מיד רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו אתה סתר לי מצר תצרני היינו מאויב פנימי זה כאמור ובמפלת האויב יהיה שלום על ישראל ובזה נשלם מה שרצינו להוסיף ביאור בשמחת חתנים אשר בזכות שמחה זו נזכה לשמחת עולם על ראש כל איש מישראל כמ"ש כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון בזכות שמחת חתנים ובזכות שלום בית של זיווג זה תובלנה בשמחות וגיל בהיכל מלך ה' צבאות וכתיב לא יסור שבט מיהודה ר"ת של שבט "שמחה "ברכה "טובה. וכתיב כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך אכי"ר: זיווג שני עמוד יא מאמר שעח הא בזיווג ראשון והא בזיווג שני

אמר רב שמואל בד רב יצחק כי פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים אמר רבה בר בר הנה א"ר יוחנן קשה לזווגן כקריעת ים סוף שנא' אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אל תקרי מוציא ארא במוציא איני והאמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלונית לפלוני לא קשיא הא בזיווג ראשון והא בזיווג שני פירש"י זיווג שני לפי מעשיו וקשה לזווגן לפי שאינה בת זוגו: מי חכם ויבין אלה אם בת קול יוצא על כל הבנות הנולדות לאמר בת פלוני לפלוני א"כ הנושא בתולה בזיווג שני תלוי בהכרזה ואיך יאמר שהמעשים גורמים אם לא שנאמר שסך מה בתולות לא עליהם יצא הכרוז. וזה דבר שאין הדעת סובלתו או נאמר שהכרוז יוצא דוקא על הזכרים וגם את אלה ישא רוח ועוד שהיה לו לומר פלוני ישא פלונית כו'

התרת ספק זה יגעתי ומצאתי בעקידה שער ט' שראה להגדיל הספק במה שמצינו שהאבות הקדושים התפללו על הזיווג שיהיה טוב ונאות ואם הגזרה אמת א"כ חריצות התפלה שוא ותפל ומהו זה שנאמר היא האשה אשר הוכיח ה' וגו' וזה היה בזיווג ראשון וכתיב על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא וארז"ל זו אשה כו' ע"כ ראה הרב לומר הא בזיווג ראשון היינו זיווג חומר וצורה והוא תלוי בהכרזה זו הא בזווג שני היינו סתם אשה תלוי במע"ט והאריך שם הרב בדבריו בפרשת בראשית ובפרשת חיי שרה ולדעתו אין שום מבוא להתיר הספק ההוא כי אם בדרך הנחתו עם היות שלבי אומר וגומר שספק זה בטל מעיקרו וזה כי מהידוע שאף אם כבר יצא קול הכרוז לאמר בת פלוני לפלוני אין הכרוז ההוא מכריח שיזדווגו עכ"פ כי יש מקום לבטולו כמו אם האיש ההוא יבוא ויגזול רבים וירצח בראש כל חוצות עד אשר יתחייב מיתה בידי אדם ההצל תצילהו הגזירה ההיא שלא יומת כדי שתתקיים הגזירה וישא בת פלוני וכן אם יחלל השם בפרהסיא או יעבור על כל מצות ה' אשר הדין נותן להיות נכרת מן העולם קודם שישא אשה או שימות בקטנותו בחטא אבותיו כל הגזירות האלו בלי ספק דוחים את הגזירה וההכרזה הראשונה שהוא רשע בעונו ימות ובת זוגו תנשא לאחר לטוב לפני האלהים וא"כ הרבה בתולות כאלו נמצאו בעולם שהיו בכלל הכרוז ואעפ"כ הם מונחים הפקר לכל מי שיזכה להם מצד מעשיו וכן בהפך זה שגם כל הבתולות הנולדות אעפ"י שיצא עליהם הכרוז מ"מ אין כולם באים לידי זיווג כגון הבתולות הנגועות ונאספות מן העולם או בעון עצמן או בעון אבותם וא"כ כל הזכרים בני זווגם ג"כ פנוים ואין להם בת זוג וא"כ נמצאו כמה זכרים וכמה נקיבות בעולם שאין להם זיווג והם בעצם הזיווג השני כי כבר נבטל זיווג ראשון על פי המעשים המקולקלים והקב"ה מזווגם אך על פי המעשים וא"כ בטל כל הספק