עוללות אפרים רמג

וגו' שהברכה תהיה גורמת שתשמעו ותוכלו לעבוד את ה' בשמחה בלי שים טרדה או מניע וא"כ שלום מלכות בית דוד הוא בעצם הצלחת העוה"ז ולכן נאמר בו למרבה המשרה ולשלום אין קץ שאין קץ וסוף לטובה זו כי היא בעצמה הקץ וגמר כל ההצלחות של הגופות ושלום התורה הוא בעצם הצלחת העוה"ב לכך נאמר לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותיך מאוד ר"ל כל דבר שיש לו קץ וגבול בבא קיצו הוא צריך להשלמה מבחוץ מזולתו אך אמנם רחבה מצותיך ואין קץ לטובתה כי היא בעצמה הקץ וסוף כל ההצלחות וגמר החתימה והכל הולך אחר החתום וכמ"ש סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' ומכאן יצא לנו הלימוד שכמו שהשלום הנאמר בברכת הכהנים הוא גמר החתימה וסוף כל ההצלחות כך השלום הנאמר בזיווג זה בסוף כל המעלות שמנו רז"ל במציאות זיווג זה הוא גמר החתימה וכולל כל הברכות שעד מי שהוא בלא אשה אינו אדם ובדרך זה אמרו כל מי שאינו נשוי אשה אינו נקרא אדם כו' וכבר בארנו בחבור זה בחלק ב' מאמר כ"ב על ארז"ל אתם קרוין אדם ולא כלדיים כו' ששם אדם יורה על עצם השלום והאחדות כי לא יפול בו ל' רבים לומר על הרבה אנשים אדמים כמו שהוא בשאר שמות. איש אישים. אנוש אנשים. גבר גברים. זה"ש מצד שכל זמן שאינו נשוי אין בו השלום וא"כ עדיין אינו נקרא אדם המורה על עצם השלום. וענין השלום הבא לאדם בזיווג זה יפורש בשני פנים א' שלום פנימי ב' שלום חיצוני וזה כי השלום הפנימי הוא בין התנגדות כחות הנפש וכחות הגוף מצד התגברות היצה"ר וכשהוא נושא אשה אז הוא מנצח את יצרו ואומר גירא בעינא דשטנא ואז שלום בעצמיו מצד מיעוט כחות היצה"ר. ב' שלום חיצוני זה הוא מהידוע שאין שלום כ"א במקום האחדות הפשוט ובאמת שכל העולם כולו הוא כאיש אחד שהרי כולם בני אדם הראשון ואב אחד לכולם ואחר שהבן הוא חלק מאביו א"כ הכל אחד והרי כולם כאיש אחד וא"כ בדין הוא שיהיה השלום בין כל הבריות יוצאי ירך אדם הראשון ע"ד שנאמר הלא אל אחד בראנו ואב אחד לכלנו ומדוע נבגוד איש באחיו וגומר אך שהעדר השלום שבעולם הוא מצד שרוב העולם אינן חוששין לקורבה רחוקה כזו וחושבין שמתוך אורך הזמן ורבוי הדורות בטלה הקורבה ורק עד דור שלישי עד כאן רחמי האב על הבן האמנם ביטול דעה זו יכול האדם ללמוד מאשה זו אשר לקח שבטבע על הרוב השלום מתווך ביניהם כאלו היו בשר אחד והרי רק בימי אדם הראשון נבראת האשה עצם מעצמיו ובשר מבשרו כמ"ש זאת הפעם עצם וגו' ר"ל רק זאת הפעם מן העצם ולא לדורות וא"כ למה נמשך ביניהם האחוה והשלום והריעות לדורי דורות אלא ודאי שהכל נמשך והולך אחר היצירה הראשונה וכל דבר שהוטבע באותו פעם נשאר לטבע קיים ולפיכך השלום מתווך ביניהם לעולם. כמו כן ראוי לכל הנולדים עד סוף כל הדורות שלא תפסוק האהבה מביניהם אחר שאב אחד היה לכולם בהתחלת היצירה ואם מצד הדתות נמשכה המחלוקת בין העובדי כוכבים הנה לפחות בעלי דת אחת למה יהיו מחולקים לכך אמר הלא אל אחד בראנו ואב אחד כו' ר"ל הרי אנו בעלי דת אחת ומאב אחד ומדוע נבגוד כו' ואם כן יפה אמרו השרוי בלא אשה שרוי בלא שלום כי אינו מרגיש עדיין שהשלום הטבעי ימשך לדורי דורות וא"כ ילמוד המשכיל שלום חיצוני זה מזאת האשה אשר לקח לכך נאמר וידעת כי שלום אהליך ופקדת נוך ולא תחטא ר"ל שאם בעל נפש אתה אז תדע ותשכיל שהרי תמיד שלום באהליך בינך לבינה והוא בודאי ענין טבעי לפיכך גם לעומת זה ופקדת נוך ר"ל תפקוד ותזכור נוך מאין באת מאדם הראשון אב כל חי והוא היה נוה כל חי כי כולם היו כלולים בו ודרו במדור אחד באם כל חי לפיכך אל תחטא בזולתך וק"ל. שעה ו' ברכות של כהנים כנגד טובה ברכה שמחה תורה חומה שלום ובזה ראיתי לחתום כל ששה מעלות אלו שהנושא אשה זוכה להם והם טובה ברכה שמחה תורה חומה שלום כי הנראה שמצינו בברכ' כהנים ששה ברכות והם כנגד ששה מעלות אלו לפי שהזכיר למעלה פרשת הסוטה והנזיר וארז"ל כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין כו' וכן הרואה סוטה בקלקולה ישתדל אחר זיווג הגון ואז יזכה לששה יעודים שנזכרו בברכת כהנים. א מה שאמרו שרוי בלא ברכה כו' לזה נאמר הנושא אשה הגונה יברכך ה'. ב מה שאמרו שרוי בלא חומה דהיינו בלא שמירה ע"ז אמר וישמרך. ג בלא טובה זה"ש יאר ה' פניו אליך. וכמ"ש וירא אלהים את האור כי טוב וכן ארז"ל ותרא אותו כי טוב הוא שנתמלא כל הבית אורה כו'. ד בלא תורה זה"ש ויחנך וכמ"ש כי לוית חן הם לראשיך: ה בלא שמחה זה"ש ישא ה' פניו אליך פנים צהובות כמ"ש תחדהו בשמחה את פניך וכתיב שובע שמחות את פניך וכתיב לב שמח ייטיב פנים וכאלה רבים. ו בלא שלום זה"ש וישם לך שלום. וכנגדן נאמרו בפרשת כי תבא ששה ברכות ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה כנגד מה שאמרו שרוי בלא חומה ובלא שלום וכבר אמרנו שהשלום הוא בתוך העיר הקטנ' והחומה הוא להציל מאויב שמחוץ לעיר ברוך טנאך ומשארתך רמז להשארות הנצחי שיש לו מצד התורה והמצוה שהוא נושא על שכמו לעוה"ב ברוך פרי בטנך היינו כנגד הברכה שישאיר ברכה לזרעו אחריו. ברוך אתה בבואך לעוה"ז כנגד מאמר בלא טובה המדבר בהשלמת בריאתו כאמור למעלה. ברוך אתה בצאתך לע"הב בשמחה כמ"ש כי בשמחה תצאו ועל כל פנים השלום הוא חוט של חסד החורז כל הברכות האלו כמ"ש אין לך כלי מחזיק ברכה כמו השלום ויראה לפום ריהטא שבזיווג אשה זו תלויים כל המעלות הנזכרים ונעשים במדרש שהתחלנו בו המדבר במעלת השלום. א מה שניתן השלום למלכות בית דוד הוא כדאמר ר'