עוללות אפרים רמא

הקטנה שהאדם נמשל בה. ואחר הצעה זו נתבאר לנו מה שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה וסמיך ליה אני חומה וגו' ואמר אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום וארז"ל ככלה שנמצאת שלמה כו' ומתוך סמיכות הפסוקים וקישורם נתבאר כל מה שהזכרנו בהצעה זו שהאשה והתורה והמצוה נמשלו לחומה מצד שהם מגינים על האדם ומצילים אותו משני מונעים אלו שנמשלו לשטף מים רבים כנזכר בהצעה זה"ש מתחלה על המיית חמדות הגויות מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה המשיל רדיפת התאות למים רבים שרבוים מצד שהם מתפשטות להרבה דרכים ואין קצה למרכבותם ואיש ימלא ידו לעולם לא ישבע מהם כמים הללו שכולם הולכים אל הים והים איננו מלא וכנגדם אמר שכולם לא יוכלו לכבות אהבת השי"ת ויראתו ונהרות לא ישטפוה לשון נהרות אמר כנגד היצה"ר כד"א כי יבא כנהר צר וגו' כי הצר הצורר ההוא הרי הוא כנהר שוטף ופחז כמים להסית ולהדיח אם יתן איש את כל הון ביתו באהבת השי"ת בוז יבוזו לו וביאר אח"כ הסיבות המביאות לכל זה אמר אחות לנו קטנה היינו החכמה כד"א אמור לחכמה אחותי את אך שהאדם נעדר עדיין מעיקר שלימותו כי היצה"ר מתנגד לו לפיכך שדים אין לה ע"ד שנאמר דדיה ירווך בכל עת וגו' לפיכך אמר כאן שכל זמן שהאדם נעדר מן הסיבות המסבבות ביטול היצה"ר וחמדות העולם הזה אז האחות קטנה היא עדיין וכאלו שדים אין לה להניק עדיין. לכך אם חומה היא וגו' ר"ל בזאת נדע מה נעשה לאחותינו החכמה ביום שידובר בה נכבדות להוציא לאור שלימתה אם חומה היא ר"ל אם המצא ימצא שהאדם שלם בכל שלשה חלקים אלו שנמשלו לחומה ע"ד והמים להם חומה וגומר רמז לתורה ועבודה וגמ"ח אז נבנה עליה טירת כסף היכלי בית המדרש מקום מיוחד לתורה שנמשלה לכסף צרוף כד"א אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף ואם דלת היא שפתחה פתוח והרי היא כעיר פרוצה אין חומה אז נצור עליה לוח ארז רמז להתגברות היצר הרע המסית את האדם להתנהג בגאוה ובגודל לבב כארז זה והוא רמז לביטול שלימותו מכל וכל אז משיבה כנסת ישראל אני חומה הרי אני מוקפת חומה מצד התורה המגינה עלי מן האויב הפנימי זהו שאמר אני חומה זו תורה. ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות ע"ד שארז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש ד"א אני חומה זו כנסת ישראל בזמן שישראל שלימים ביחד והם בכנסיה ובאגודה אחת לאביהם שבשמים אז אין מקום ליצר הרע להתגרות בם. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום ככלה שנמצאת שלמה כו' ר"ל בזמן שאני מוקף חומה מצד התורה הרי היא ככלה זו המקפת כחומה את בעלה עד אשר מגינה עליו כחומה זו מן הלוחם הפנימי דהיינו היצה"ר ואז שלום בעצמיו ובין הכחות הנפשיים והגופניים הפך ממה שנאמר אין שלום בעצמי מפני חטאתי זה"ש כמוצאת שלום כמו זה המוצא אשה הרי הוא מוצא גם השלום כמו שארז"ל השרוי בלא אשה שרוי בלא שלום ומכאן ראייה שהכלה כשהיא צנועה בבית חמיה אז היא לו כחומה נשגבה כמו המיים התורניים שנאמר בהם והמים להם חומה מימינם וגו' אף זאת האשה היא לו כחומה מימין דהיינו אורך ימים שבימינה כמ"ש ראה חיים עם האשה ובעושר וכבוד שבשמאל כמ"ש במשלי בשבח האשה טובה היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה נמצא שמכל צד תסובבנו תבוננהו זה"ש אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ר"ת כחל סרק פרכוס כדרך שהיו משוררים לפני הכלה וכן לפני הנסמך זה"ש אני חומה זו תורה אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום ככלה כו' ומעתה נבוא לבאר ארז"ל שרוי בלא שלום. בעזרת אדון השלום: ו' שרוי בלא שלום וישם לך שלום עמוד י מאמר שעב הרבה עניני שלום במדרש

במדרש וישם לך שלום רבי נתן אומר זו שלום מלכות בית דוד שנאמר לםרבה המשרה ולשלום אין קץ. ד"א זה שלום התורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ר"ש בן חלפתא אומר גדול השלום שאין חותם כל הברכות כ"א השלום שנאמר וישם לך שלום ע"כ. ובמדרש נמצאו עוד פרטים רבים במידת השלום כמו גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה צריכין לו כו' גדול השלום שאפילו המתים צריכין לו כו' גדול השלום שניתן לעושה תשובה כו' ולחלקן של צדיקים כו' ולא ניתן לרשעים כו' וניתן לאוהבי התורה בו' וניתן לענוים כו' ולעושי צדקה כו'. גדול השלום ששמו של הקב"ה שלום וכו'. גדול השלום שהוא שקול כנגד כל מעשה בראשית גדול השלום שניתן לציון כו' וניתן לשמים כו' וניתן לפינחס כו' וניתן לקרובים ורחוקים כו' ומייתי שם במדרש פסוקים על כולם ומסיים במדרש גדול השלום שאין לך כלי מחזיק ברכה כמו השלום שנאמר ה' יברך את עמו בשלום ע"כ

אם הוא בנוהג שבעולם שכל שטר בלא חתימה אינו כלום ועדיו בחותמין זכין לו כל מה שנכתב בשטר לפני החתימה אם כן בודאי השלום עיקר לפי שהוא גמר החתימה בברכת כהנים וכן הוא החותם במעלות זאת האשה ובזה יתבאר לנו אמרם רז"ל אין לך כלי מחזיק ברכה כמו השלום

הקדמת ענין זה הוא מבואר ממנהגו של עולם שהנותן מתנה לחבירו בלתי שלימה והיא צריכה לכמה עניינים פרטיים להשלמתה האחרון העיקר לפי שהראשונים היו חסרים תלויין ועומדין עד ביאת הדבר האחרון שאין עוד דבר אחריו א"כ כל הראשונים היו תלוין ועומדים עד שבא האחרון והשלימם והוא אינו