עוללות אפרים רלז

התורה שנמשלה לזהב שקורין אותה ברבים ביום ז' ב' ה' ומעטה לבוש צדקה כדאמר צדק לבשתי וילבשני לרקמות תובל למלך יאמר שבזכות התור' ארז"ל עתידים צדיקים שיעמדו בלבושיהון כו' זהו שאמר לרקמות כמו ברקמות וכן פי' הרד"ק בבגדי רקמה תובל למלכו של עולם לעתיד והוא משל על יופי המעשים. בתולות אחריה ריעותיה מובאות לך זה יאמר על התלמידים שהעמיד בעולם הזה ועל הבריות אשר זכה וזיכה בעולם הזה זכות הרבים תלוי בו. ריעותיה מובאות לך הם חברים מקשיבים לקולך כולם תובלנה בשמחות וגיל תבואנה בהיכל מלך ה' צבאות בשמחה כי שמחים השלימים לקראת העולם הבא מצד היותם יודעים כו שם עיקר זריחת שמשם לא כן הרשעים כי הם מצטערים על היציאה מן העולם הזה כנודע: ואמר תחת אבותיך יהיו בניך יאמר שבניך יהיו במקום אבותיך רצה לומר ימלאו מקום אבותיך עד אשר תשיתמו לשרים בכל הארץ כד"א בי שרים ישורו לפיכך אזכירה שמך בכל דור ודור ששם טוב שלו נשאר לדורות הבאים מצד תורתו שהוא מוריש לאחרים עד אשר נשאר הודו והדרו לעולם בזה ובבא זהו שאמר על כן עמים יהודוך לעולם ועד

זה שיעור מה שרצינו להוסיף במהות סמיכה זו שהיא דוגמת הזר הנתון על ארון ברית ה' כמו שאמר ועשית עליו זר זהב סביב והיו כל אמות הארון שבורות אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו וכל זה הוראה על הנושא כתר זה שצריך להיות לבו נשבר בקרבו ויהיה מצופה זהב מבית ומבחוץ להיות תוכו כברו מלא תורה ומצות. שסג שלחן של ת"ח שני שלישים מכוסה ושליש גלאי ולפי שמצינו ארז"ל ג' כתרים הם כתר כהונה כתר מלכות כתר תורה כו' על כן ארז"ל שלחן של ת"ח כיצד שני שלישים מכוסה ושליש גלאי שעליו כוסות וקערות וטבעתו מבחוץ כו' רצו בזה שזאת לפנים בישראל שהשלחן של החכמים היה עשוי על זה האופן כדי שילמדו מהם מהות ג' כתרים אלו אשר להם זכו ישראל משלחן גבוה לאכול מזכותם בזה ובבא לפיכך היו שני שלישים מכוסה רמז לכתר כהונה ומלכות כי כתר כהונה מכוסה מכל אדם שלא זכה בו כי אם אהרן וזרעו וכתר מלכות אין זוכה כי אם בחיר ה' ואחד דגול מרבבה אמנם שליש גלאי רמז לכתר תורה המונח הפקר גלוי לכל אדם כל הרוצה יבא וילמוד ויזכה אליו דוגמת הלוחות שהיו ו' טפחים והיה הקב"ה אוחז בשני טפחים רמז לכתר מלכו' כי לו המלוכה והוא ממליך מלכים ומשה אחז בטפחיי' רמז לכתר כהונה כי משה היה ראוי להיות כהן כמו שפי' רש"י על פסוק הלא אהרן אחיך הלוי וגומר. וטפחים ריוח באמצע רמז לכתר תורה המונח הפקר וגלאי לכל אדם וכן מצינו בשני כתרים אלו מלכות וכהונה יחד שהם בתים. המלכות שנאמר בית דוד כה אמר ה' וגו'. והכהונה שנאמר בית אהרן ברכו את ה' אמנם לכתר תורה אשר תכליתו היראה שנא' הן יראת ה' היא חכמה לא הזכיר בית מיוחד שנא' יראי ה' ברכו ה' וכל זה ראייה שכתר תורה מונח הפקר לכל וזש"ה ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא יאמר שהחכם דומה למלאך ה' שנא' בו שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו רמז לכתר מלכות כי כבר ידעת כי שם פנים מיוחס אליו יתברך כמ"ש פני ילכו והניחותי לך והוא מורה על אמיתת עצם הענין כמ"ש המורה בשיתוף שם פנים והוא רמז למלכות שדי ובבתים יכסה רגליו אשר בהם ישרת לה' כדאמר לעמוד לשרת לפני ה' ועבודת הכהנים היתה בעמידה שנאמר לעמוד לשרת. ובשתים יעופף אל כל אשר יחפוץ יטנו רמז לכתר תורה אשר בהם יעופף וזהו סוד הכרובים שהיו בארון הקודש והוא רמז להיותו הפקר לכל כאמור. וז"ש ושליש גלאי לפי שנאמר בד' לשון כיסוי בשתים יכסה פניו כו' אמנם בשליש מהם לא הזכיר שום כיסוי ע"כ אמר ושליש גלאי. וטבעתו מבחוץ הם הענינים הטבעיים יהיו מבחוץ ר"ל יהיו אצלך כענינים חיצונים שלא תשתמש בהם כי אם לפרקים והם נושאי השלחן כי השימושים הטבעיים הם הנושאים לכל הדברים האלהיים. ומה שאמרו במקום אחר וטבעתו מבפנים רמז באותו טבעת לשכר הרוחני שלעה"ב שהמשילו רז"ל למחול ולעיגול שאין לו תחילה וסוף כך הטבעת הזה משל אליהם כי הוא עגול שאין לו תחלה וסוף ועל זה אמר וטבעתו מבפנים שדבר זה יהיה ענין פנימי אצלך ואליו תשים פני מגמתך. זהו שמסיק שם והתניא וטבעתו מבפנים לא קשיא הא דאיכא ינוקא כו' או הא דאיכא שמעא כו' או בלילה כו' ר"ל אצל הילדים אשר לא נגה עליהם עדיין אור השכלי או אצל העבדים המשועבדי' לתולדות האדמה ואינן מבני חורין מצד התורה או בלילה היינו מצד חשכת החומר שאין האדם משיג בטובות העה"ב הצפון הנעלם מעין כל חי אצל כיתות אלו וכיוצא בהם עשו השלחנות בטבעות הקבועות מבחוץ לרמוז להם שהטבעיות יהיו אצלם שימוש חיצוני שלא יעשום עיקר אמנם לזרזם על העולם הבא הנעלם אי אפשר כי עדיין רחוק מהם השגת מציאתו וק"ל. ובדרך זה היו הטבעות קבועות גם בארון הקודש כי הטבעת הוא הנושא והמשכיל יבין. ומה שמצינו שלפעמים האדם זוכה לכתר תורה אף אם אין בו כל כך לחלוחית תורה וחכמה. שסד ענין מטה אהרן שלא הועמד בצד הארון אל תתמה על החפץ כי כבר מצינו דוגמתו במטה אהרן שהיה יבש מכל לחלוחית ולא עוד אלא אפי' שלא הועמד בצד הארון שלא יאמרו שמצד הלוחו' פרח וכל זה רמז שלפעמים יפרח מטה איזו איש לגדולה ולכבוד אף אם לא יעמוד בצד הלוחו' ר"ל שאינו מלא תורה וחכמה מ"מ אין להרהר אחריו כי יכול להיות שהוא סייעתא דשמיא ויזכה לזה מצד מעשיו או שזכות אבותיו מסייעתו או שגלוי לפניו ית' שמצד הסמיכות יתמיד בתורה שסה המסתכל בג' דברים עיניו כהות ועל כזה ארז"ל המסתכל בשלשה דברים עיניו