עוללות אפרים רלד

הנך רואה שזהרורי דרבי אבהו היה דוגמת זהרורי דר' יוחנן. ובזהרורי דרבי יוחנן נרמז באר היטב מהות סמיכה זו וזיו אור קלסתר פניו שהיה מאיר לזולתו מצד היותו מן הכיתות הסמוכים לעד לעולם באמת וישר כדאמרינן שם בבבא מציעא (דף פ"ד) וז"ל: שסא שופרא דרבי יוחנן נייתי כסא דכספא כו'

האי מאן דבעי מיחזי שופרא דרבי יוחנן נייתי כסא דכספא מבי סלקי ונמלייה פרצידי דרומנא סומקא וניהדר ליה כלילא דורדא סומקי לפומי' ונותבי' בין שמשא לטולא ההוא זהרורי מעין שופריה דרבי יוחנן איני והא כו'. וכל הפרטים האל בלי ספק יש בהם רמז לענין נסתר וזה שבזיו קלסתר החכמה ידבר כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו והולך ומפרש החכמה מאין תמצא ואיזו מקום זיו אורו זה"ש לייתי כסא דכספא כי כל איש שלם נמשל לכוס כדאיתא בספר הזוהר פרשת פנחס על ארז"ל עשרה דברים נאמרו בכוס כו' וביאר הרב שמדבר בעשרה מדות השייכין לכל תלמיד חכם כו' זה"ש האי מאן דבעי למחזי שופריה דרבי יוחנן לראות מה יופיו ומה טובו נייתי כסא דכספא מבי סלקי מבית האומן שהוא חדש וזיו אורו מבהיק והוא דוגמת מש"כ בעקידה פרשת אחרי מות שנשמת הצדיקים דומה לכלי הבא מבית האומן שלא נתלכלך עדיין בשום דבר מזוהם והוא רמז לטהרת נשמתו כיום ביאתה מבית האומן הגדול ה' צבאות שמו והוא כיום הלידה יום ביאתו לעולם או רמז לחכמת תורתו שתמיד היא אצלו כפרוטגמא חדשה כיום נתינתה מהר סיני כמ"ש אילת אהבים למה נמשלו ד"ת לאילה מה אילה זו רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה כשעה ראשונה אף ד"ת חביבין על לומדיהם כל שעה כשעה ראשונה והיינו כיום צאתה מבית האומן הגדול בהר סיני או יאמר מבי סלקי ע"ד שנאמר שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה וגומר והכל הולך לדרך אחד. ונמלייה פרצידי דרומנא פירש"י גרעינין והגרעינין תכליתם להצמיח במקומם פרי אחר כמו הפרי ההוא שהם בתוכו והוא משל ולימוד נפלא לכל ת"ת שאינו יוצא ידי שמים כשישב בדד ויעסוק בתורה כי אם צריך הוא להאיר מאור תורתו לזולתו ודומה כאלו ילדם וזהו שאמר בסמוך שרבי יוחנן היה יושב אשערי טבילה כו' ואמר כי היכא דליהוי להו בני שפירי כוותי הרי שכל מגמת פניו של רבי יוחנן מול התכלית ההוא להוליד בנים ותלמידים שפירי בחכמה ותורה כוותיה דוגמת הגרעין כאמור. או יאמר זה על ההשארות הנצחי דוגמת הגרעין הבא לעשות למין ההוא שארית בארץ והוא רמז נפלא על השארת נשמתו שממנה חוזר הגוף ויציץ מעיר כעשב הארץ וכל זה סיבתו תואר זיו חכמתו כנודע. ונהדר ליה כלילא דורדא סומקא יאמר שהיה מוכתר בכתר תורה והמשיל הכתר של תורה לכתר של ורדין ושושנים כמו שאמר שפתותיו שושנים שהתורה אשר על שפתיו נמשלה לשושן ורז"ל דרשו אל תקרי שושנים אלא ששונים וכן אמרו במדרש והילקוט מביאו בשיר השירי' שפתותיו שושנים אלו האגדות כו' או לפי שהמשיל עצמותו לכוס ראה להמשיל הכתר לשושן כמו שאמר כמעשה כוס פרח שושן שכן היה רגילות לעשות פרחי שושן סביב הכוס והוא רמז לכתר תורה אשר ממנו תצא אורה והוא מזהיר ומבהיק כשושנה זו. ונותביה בין שמשא לטולא לפי פשוטו הטעם שיזרא השמש על הכוס והכוס יתן מזיו זהרורו אל הצל והוא רמז לתכלית קבלת כתר התורה שהחכם יקבל אור החכמה מזיו קלסתר החכמה העליונה שנמשלה כשמש כמו שאמר כי שמש ומגן ה' חן וכבוד יתן וגומר והוא יתן מהודו ויאיר לתלמידיו היושבים בצילו. או יאמר שצריך החכם לקיים מה שאמרו יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ כו' ובדרך זה הוא יושב מקצתו בצל שדי כמו שאמר בצל שדי יתלונן ומקצתו תחת שמש זו לעסוק במלאכה כנגדה כמ"ש תזרח השמש יאספון וגו' יצא אדם לפעלו וגומר או יאמר על צירוף וחיבור השגחתו יתברך עם משפט המערכת דהיינו המזל הנרמז בשמש שהוא המזל המפורסם יותר ובדרך שבארנו למעל' במא' של"ה ע"ש בין כך וב"כ צריך השלם לאחוז בכל הדרכים האלו או להאיר מאור תורתו לזולתו מצד שהוא מוכתר בכתר תורה או שיעסוק גם במלאכה כדי שלא יצטרך להשתמש בכתרה של תורה כי כבר אמרו ודאשתמש בתגא חלף ומטעם זה נותנין הסמיכה אחר יום חתונתם דווקא לפי שהאשה תביא טרף לביתו והוא יעסוק בתורה וסמך לזה מה שנאמר כי הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו וזה ידוע שהחכמים שנואים מאוד בעיני עמי הארץ כמעשה של רבי עקיבא ונקראו בכורים לגודל מעלתם והם יקחו פי שנים דהיינו כתר התורה שנאמר בה כי כפלים לתושיה רמז לדבר פי במלואו פ"א יו"ד עולה ק"א נמצא פי שנים בגי' רב ויאמר שיתן לו הרבנות בכל אשר ימצא לו היינו כשיהיה בן תורה שנאמר בה כי מוצאי מצא חיים וכשישא אשה שנא' בה מצא אשה מצא טוב ורז"ל אמרו שאין הבכור נוטל פי שנים בראוי לבוא כבמוחזק שנאמר בכל אשר ימצא לו ורצו בזה פי שנים הניתן לו דהיינו הרבנות לא ניתן לו לכדי שישתמש בכתר' של תורה לשם עושר וכבוד כי הקניינים המדומים נקראים ראוי כי ראוים לבא אך אינו מוחזק בה כנודע מדרכה. ועיקר הרבנות הוא לכדי שיוסיף אומץ לעסוק בקניני התורה והמצוה ובהם האדם מוחזק והם לו לבדו ולא לזרים אתו זהו שאמר במוחזק ולא בראוי וק"ל ואמר כי הוא ראשית אונו ר"ל שהתולדות שיש לו מן האשה התורנית הוא ראשית אונו כד"א ראשית חכמה וגומר ראשית דרכו לפיכך לו משפט הבכורה ומקשה שם בגמרא איני והאמר מר שופריה דרב כהנא כו' עד שופריה דאדם הראשון שהיה אומרים עליו במדרש שתפוח עקבו מכהה גלגל חמה ואמרו עוד אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון היה אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו והוא רמז בלי ספק לאור שכלו והשגתו שהיה מתפשטת בכל הנמצאים שמסוף העולם ועד סופו וענין תפוח עקיבו ביארנו בחיבורינו הגדול רבבות אפרים שהוא הוראה