עוללות אפרים רלא

ובמה זו תכליתה הגסות כאמור. שמט זאת תורת העולה תור' אחת לכל העולים המקום השלישי הוא שנאמר בפרשת צו זאת תורת העולה וגו' פירש"י תורה אחת לכל העולים שאם עלו לא ירדו ורז"ל דרשו זאת תורת העולה כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וא"כ פסוק זה מדבר גם בעוסקים בתורה והם העולים לגדולה ותורה אחת לכולם לעלות ממדריגה למדריגה ולא ירדו לעולם או יאמר תורת העולה על פי מדרש רז"ל כל העולה למעלה ומגביה עצמו נידון בגיהנם שנא' היא העולה על מוקדה כו' לכך נא' והרים את הדשן כמו שאמר אברהם ואנכי עפר ואפר ורז"ל אמרו כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו כו' והמשפיל עצמו הוא האומר ואנכי עפר ואפר כמו שאמר אברהם וכבר אמרנו שפסוק מזבח אדמה הוא דוגמת אומרו ואנכי עפר ופסוק והרים את הדשן הוא דוגמת אומרו ואפר זה"ש והרים את הדשן ע"ד מקימי מעפר דל וגומר ושמו אצל המזבח כי בזמן שיאחז בדרך הענוה אז הוא ראוי להשימו אצל המזבח פי' להיות מן הסמוכים אשר מקום מושבם סמוך למזבח וביאור הענין שלכך צוה הקב"ה להניח הדשן אצל המזבח ללמוד מכאן הערה שמי שמשפיל עצמו וממשיל עצמו לדשן זה אז הוא ראוי להיות מן הנסמכים ולישב אצל המזבח במקום ישיבת הסנהדרין כאמור. שנ שהיה אהרן בוש כו' עד שאמר לו קרב המקום הרביעי הוא שנאמר אצל אהרן ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח וגו' וכפר בעדך וגו' ופירוש רש"י שהיה אהרן בוש וירא לגשת ואמר לו משה לכך נבחרת ורש"י למד זה ממה שמצינו בתוספתא דמלואים שבת"כ אמרו משל למה"ד למלך ב"ו שנשא אשה והיתה מתביישת מלפניו נכנסת אחותה אמרה לה אחותי למה נכנסת לדבר זה לא שתשמשי את המלך הגיסי לבך ובואי שמשי את המלך כו' ונראה לפרש מה שפירש"י שהיה בוש וירא שנראה שרכב רש"י אתרי ריכשי כי בושה ויראה כל א' ענין בפני עצמו אלא שהנכון לומר בזה שאהרן לא רצה לקבל שררה זו מצד שהיה בוש בדבר לאמר מי אני כי אהיה עבד מלך רב וכבר מצינו שהכהן הגדול היה גדול מאחיו לכל דבר שבקדושה עד שמצינו שבבית שני היו שוכרים שררה זו בדמים כמ"ש תרקבא דדינרי עייתה מרתא בת בייתוס לינאי מלכא עד שהעלת' ליהושע בן גמלא בכהני רברבי לפיכך היה אהרן בוש מלקבל עליו שררה זו והיה ירא מן העונש המיועד לבעלי הרבנות כמ"ש אוי לרבנות שמקברת בעליה זה"ש שהיה בוש וירא א"ל משה קרב אל המזבח הראה לו גדר הענוה ואמר שתקרב אל המזבח ותבין כי לא שררה נותנין לך כי אם עבדות ותבין זה ממהות המזבח כאמור וכל העוסקים במזבח הן כהנים הן הסמוכים כולם ילמדו ממזבח זה ששררתם היא עבדות ולא נתנה להם להתגדל עטרה. ואמר לו עוד ועשה את חטאתך וגומר וכפר בעדך וגומר כפרה זו היא דוגמת מאמר רבי זירא שהיה מטמר מלסמכיה ולסוף כאשר הוגד לו שהעולה לגדולה מוחלין לו עונותיו קבל עליו לכך נאמר בעדך שלסיבת היות הענין לך למחילת חטא ולסליחת עון תקבל השררה ואל תירא ואל תחת מן העונש ואל תבוש כי לכך נבחרת כאמור זה"ש במדרש הגיסי לבך כו'. שנא כל המעמיד דיין שאינו הגון כו' וארז"ל אין סמיכה בח"ל המקום החמישי הוא שנ' לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך וארז"ל זה המעמיד דיין שאינו הגון כו' ורצו בזה לפי שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך והיינו הסמוכים וארז"ל אין סמיכה בח"ל לכך נאמר למען תחיה וירשת את הארץ שבזכות מינוי דיינים הראוים תזכה לנחלת הארץ ולפי שארז"ל שכל מי שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן היישוב לכך אמרו אין סמיכה בחוצה לארץ היינו במי שהוא חוץ ליישוב הארץ ומה שמצינו לפרקים הסמיכה לבלתי הגונים הוא בסיבת גסות הרוח לעשות לו שם בארץ לכך נאמר לא תטע לך אשרה אצל מזבח ה' והאשרה הוא הנסמך לשם אושר שיהיו רבים מאשרים ומהללים אותו ולא יאות לטעת לו מקום אצל מזבח ה' אלהיך כי הוא הפכו של מזבח זה שתכליתו להביא לידי ענוה ולפיכך נבחר המקום ההוא לישיבת הסנהדרין הסמוכים ונקט לשון אשרה ע"ד שארז"ל כל מי שיש בידו גסות הרוח ראוי לגדעו כאשירה כתיב הכא ואשיריהם תגדעון וכתיב התם ורמי הקימה גדועים לכך נאמר לא תטע לך אשירה כל עץ היינו הנסמך כי האדם עץ השדה הוא ואצל מזבח ה' הוא בדרך שנתבאר כי המזבח הוא הפך הבמה הוא הוראה על גסות הרוח כמ"ש אין סמיכה בבמה ובדרך האמור למעלה והמזבח הוראה על גדר הענוה לכך נאמר מיד ולא תקים לך מצבה היינו בימוס כפי' רש"י והוא דוגמת הבמה לכך נאמר אשר שנא ה' כמ"ש יראת ה' שנאת רע גאה וגאון וגומר. הכלל העולה מדברינו אלה שעיקר הסמיכה היא למנוע ממנו גסות הרוח ויכול להיות שמה שניתן לסמוכים תואר הנשיאות להקרא בשם נשיא לא בעבור שיהיה הוא המתנשא לכל לראש אלא אדרבה שיהיה הוא למטה בסתר המדריגה ותואר נשיא הוא שישא במשא העם כמ"ש איכה אשא לבדי וגו' ושאהו בחקיך וכן רבים. שנב הנתמנה פרנס מלמטה נעשה רשע מלמעלה וזה"ש כיון שנתמנה האדם פרנס מלמטה נעשה רשע מלמעלה ומאמר זה סותר מה שארז"ל שהעולה לגדולה מוחלין לו כל עונותיו ע"כ נראה לפרש שרצו בזה שעיקר תכלית המינוי הוא שיהיה הוא מלמטה וכל העולם מלמעלה כדרך הנושא משא שהמשא מלמעלה והוא למטה אך במה שרבים טועים לאמר שהמינוי הוא כדי שיהיה למעלה ובסיבה זו הוא נקרא רשע זה"ש שנתמנה מלמטה בשביל היותו למטה והוא נעשה רשע בסיבת היותו למעלה ובגובה אפו בל ידרוש בשלום זולתו מי שלמטה ממנו לפי דמיונו זה"ש רשע כגובה אפו