עוללות אפרים כג

אוצרו לצורך הנפש כמ"ש ואני גנזתי נפשות כל זה הוא בסיבת היותם כופרים בהשארות הנפש במזימות זו אשר חשבו שלא יחיה האדם אחרי נפלו ואם כן שוא עבוד אלהים חלילה ומעצם הטעם הזה סרח האדם בעשירי קרוב לשקיעת החמה בראותו שהשמש שוקעת והולכת חשב אדם הראשון שככה נר אלהים נשמת אדם שוקעת והולכת עד אשר תחשך לגמרי ובזה כפר בתחייה כמ"ש אדם כופר בעיקר היה כו' בחשבו שסופו לאבדון וקיצו בשטף יעבר כי לא האמין עדיין שלמחר תחזור השמש לאיתנה במקום אשר היה שם אהלה בתחילה ובסיבה זו נטה לילך אחרי מראות עיניו להשתמש בטובות הזמניות כל הימים אשר הוא חי על פני האדמה לפחות כי במותו תאבד תוחלתו ונצחו ותם לריק כחו אמנם כאשר ראה ביום המחרת ביום השבת שחזרה השמש לאיתנה כאשר היתה לפנים חשב האדם שככה נר אלהים נשמת אדם לאחר שקיעתה בעה"ז היא שואפת אל מקומה הראשון זורחת היא שמה. מיד הרהר האדם תשובה בלבו ואמר מזמור שיר ליום השבת כמבואר ממדרש רז"ל שאדם אמר מזמור זה כשעשה תשובה בחשבו כי יש תקוה לזריחת נר אלהים נשמת אדם ביום שכולו שבת לעולם הבא נמצא אתה אומר ששקיעת החמה היתה סיבת החטא וזריחתה היתה סיבת התשובה כאמור ואם כן העושה בממונו סחורה כל הימים ומכלה בהבל ימיו ואינו גונז לצורך הנפש מאומה כל זה הוא בסיבת היותו חושב שמיום הולדו הוא נעתק ממזרח למערב כי הוא הולך ושוקע תמיד ואינו מאמין שאדרבה תנועת השלמים ממערב למזרח למקום אשר היה שם אהלה בתחלה זורח הוא שם לכך אמר כי לא ממוצא וממערב לא ממה שהאדם יוצא ועמל בסחורה והולך ממזרח למערב לא מזה הוא מתרומם ואדרבה בסיבה זו ישים אשם לנפשו לחשוב שלא יחיה אחרי נפלו כאמור הדרך השני הוא בשכבר ידוע מאמר החוקרים שמהלך השמש הטבעי הוא ממערב למזרח אך שגלגל התשיעי הנקרא גלגל המקיף ובלשון חכמים הוא נקרא גלגל ערבות והוא מכריח השמש לעשות בכל יום תנועה הפך תנועתה הטבעית ממזרח למערב כנודע לחכמי התכונה וכל זה הוא משל ולימוד נפלא לתנועת הנפש בשכבר ידוע שהמזרח נקרא פנים ומערב אחור כמ"ש באיוב ואחור ולא אבין לו ואדם הראשון כשנברא ארז"ל שהיה פניו למזרח ואחוריו למערב כל זה הוא הערה למהלך ותנועת השרידים אשר ה' קורא שהוא ממערב למזרח דהיינו שיפנו פני מגמתם קדמה אל השכינה לבא ולראות פני ה' פנים בפנים כמ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד ותנועה זו היא טבעית לנפש האדם וכל מגמת פניה לקרבה אל ה' אורו של עולם כמ"ש ה' אורי וישעי כי ממקום קדוש היא מתהלכת ותמיד נכספה וגם כלתה נפשה לשוב שמה מצד היותה זכה וברורה מואסת בחמדות העה"ז כי הם הפך טבעה ותנועה הטבעית מארץ מאפליה זו להיות נוכח ה' דרכה והעתקתה דהיינו ממערב למזרח אך אמנם שגלגל המקיף הם חמדות ותאות העולם הזה הנמשלים לגלגל זה המקיף את כל העולם וחמדות המיית רדיפת הממון שנמשל לגלגל כמו שאמר כי בגלל הדבר הזה גלגל הוא שחוזר בעולם זה ישפיל וזה ירים והם תלוים בגלגל עין האדם כמו שאמר ועיני האדם לא תשבענה ובלשונם ז"ל גלגל ערבות הם מתוקות וערבות חמדות הגויות על דרך טוב מועיל ערב שהניחו הקדמונים וערבות זה מכריח את השמש נר אלהים נשמת אדם לילך ולהעתיק ממזרח למערב מפנים לאחור דהיינו לחמדות ארץ מאפליה זו ובסיבתם הוא פונה עורף אל השכינה כמו שאמר כי פנו אלי עורף ולא פנים נמצא אתה אומר שגלגל המקיף הוא המהפך תנועת הנשמה הטבעית זה שאמר כי לא ממוצא וממערב לא ממה שהוא יוצא לסחורה ממזרח למערב כו' הדרך השלישי הוא שכבר נודע לכל משכיל שתנועת נפש הצדיק השלם עם ה' אלהיו הוא מארץ מאפליה זו אל העולם הבהיר שכולו אורה כי זה העולם הוא אצל השלמים ארץ אופל ולא סדרים וכל עוד שיזקין הצדיק בארץ הוא נעתק מן החושך אל האור ותשובתו הרמתה למקום האור הגדול נמצא תנועתם ממערב למזרח דהיינו ממקום אפל למקום אורה בעולם הזה אור הנפש חלושה וכל עוד שיבחר ויקרב לשערי מות אורו הולך וגדול עד הגיעו למזרח דהיינו למקום מוצא השמש כמו שכתב הרב המורה חלק שלישי פרק נ"א מסכים מכל צד לדברינו אלה. אמנם הגלגל ערבות דהיינו חמדות העולם הזה מעורים בעליהם להיותו טרוד ושקוע בהבלי הזמן המה מכריחים את הנפש לעשות תנועה הפכית ממזרח למערב כי אצל חסירי הדעת מוחלפת השיטה שכל פעולותיהם היותם בחיים חייתם הוא זמן זריחת שמשם וכל עוד שילכו הולך וקרב ליום המיתה אורם הולך ופוחת עד אשר תחשך אורם לגמרי כי זה העולם הוא קצת אור להם במושבותם והעולם הבא אצלם ארץ אופל ולא סדרים כי לא יגיה שביב אשם לעולם הבא מצד השחתת דרכם בעולם הזה צא ולמד על פי שלשה דרכים אלו שיפה אמר בעל המאמר כי לא ממוצא וממערב לא ממה שהאדם יוצא לסחורה ממזרח למערב הוא מתרומם כי לא באלה ירים הנפש להיות רוח הנפש העולה היא ממעלה למעלה ואדרבה בסיבה זו היא יורדת ממקום אורה למקום אופל דהיינו ממזרח למערב אלו הם הלוקין המכלין בהבל ימיהם לצאת ולבא מעיר לעיר ומממלכה לממלכה במדבר בהר בערבה ובשפילה עובר אורחות ימים לבקש את שאהבה נפשם אהבה בתענוגים ולמלא אמתחותיהם כסף כאשר יוכלון שאת ותנועתם ממזרח למערב כאמור לא באלה חלק התרוממות הנפש ואדרבה שתנועה זו ירידה הוא לה כאמור הלא זה הדבר אשר בקשו בני גד ובני ראובן שחבבו נכסיהם יותר מן הנפשות הרצון בזה שכל מגמת פניהם היתה לעשות אוצרות ממון ומאסו בארץ חמדה אוירא דמחכים אשר אמר ה' להנחיל לבני ישראל עם קרובו לעשות בו חיל מתורה ומצוה ויראת ה' היא אוצרם לצורך הנפשות הטהורות זהו ראה בעל המאמר לדרוש על בני