עוללות אפרים רכח

ולא רצו לקבל התורה כי אם ישראל. ג אמונה בגמול שכר ועונש זה מצא אצל דוד שנאמר בו מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי וגו' והוא אמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא ומכאן למדו רז"ל שחייב אדם לברך על הרעה כמו שמברך על הטובה לפי שהכל בא בהשגחת השי"ת להטיב אחריתו ולא במקרה לפיכך לעתיד לא יתנו כוס של ברכה כ"א לדוד כי הכוס רמז להשפעת השי"ת ותשלום גמולו להרע או להיטב או כוס ישועות או כוס התרעלה וראוי לפרסם זה ע"י דוד שהיה חזק באמונה זו. נמצא שעיקר תכלית זיווג זה הוא כשהיה לו פי שנים כפלים לתושיה ועצה כמ"ש בשתים תתחתן בי והוא לבלתי היות מן הכיתות הכותבים כתובה לאשה וגט לתורה כי אם את שתיהם ישא יחד שמב כי תהיין לאי' שתי נשים וגו' כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה זו סתם אשה אשר אהב החומר אהבה בתענוגים והאחת שנואה זו האשה התורנית אשר שנא היצר הרע וילדו לו בנים זו סתם בנים וזו תולדותיהן של צדיקים תורה ומע"ט והיה הבכור לשנואה כו' יכיר לתת לו פי שנים כי מצד התורה יזכה ליקח כפליים פי שנים דהיינו העה"ז והעה"ב כמ"ש אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד אע"פ שכבר נאמר לא תסור ימין ושמאל דהיינו לעשות וללמוד בשביל אורך ימים שבימין או בשביל עושר וכבוד שבשמאל מ"מ סוף הכבוד לבא מעצמו ויזכה לפי שנים אלו כאמור ובסמוך במאמר שס"א יתבאר אומרו פי שנים בדרך נאות ע"ש ושמעתי אומרים בשם חכם אחד כי מאמר פי שנים הוא ע"ד המדרש האומר ספר ומקל ירדו מן השמים כרובים כו' וספר הוא כפל של מקל ממש בסוד וכתב לה ספר כריתות וגומר שכשהקב"ה שונא לישראל אז הוא כותב להם ספר כריתות דהיינו לכרות הספר לשנים וישאר מקל והוא מקל חובלים הנאמר בזכריה או מקל שקד הנאמר בירמיה ושניהם מורים פורענות כנודע וזה"ש איזו ספר כריתות וגו' זה"ש כי הבכור יכיר לתת לו פי שנים דהיינו הספר נתן לבנו בכורו ישראל ולאומות נתן המקל כמו שאמר ועל חרבך תחיה. ולא ידעתי מדרש זה איזהו מקומו אך ראה זה לבד מצאתי בילקוט בישעיה דף א' בשם ספרי רשב"י אמר ככר ומקל ירדו מן השמים כרוכין אם עשיתם רצונו של מקום הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות ר' אלעזר אומר ספר וסייף ירדו כרוכים כו' אמר רבי לוי למה הדבר דומה לעבד שאמר לו רבו הרי נזמי זהב וכבלי ברזל כו' וא"כ ספר ומקל לא ראיתי במדרש זה ולא בזולתו ונוכל לומר שספר הוא כפל של סייף וכמ"ש אי סייפי לא ספרא כו' ואחר הצעה זו מבואר הדבר מה שאמרנו בהקדמה שמציאת הבת תלוי באמה כי ע"י זאת האשה יזכה לנשואי בתו של הקב"ה דהיינו התורה וחייב לנהוג בשניהם תורת האשה ודרך נשים יהיה לשניהם ובשתים יתחתן ויתן שאר כסות ועונה לשניהם יחד שמג אמר הקב"ה בת היתה לי ומכרתיה לכם כו' וזהו שאמרו במדרש וכי ימכור איש את בתו לאמה אמר הקב"ה בת אחת היתה לי ומכרתיה לכם לא תצא כצאת העבדים לא תנהגו בה מנהג בזיון נהגו בה כבוד כו' עיין מדרש זה ברבינו בחיי פ' משפטים אע"פי שפירש קישור הפסו' אם רעה בעיני אדוני' בדרך אחר אמרתי הלא לאלהים פתרונים ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע ושמעתי מדרש נאה על זה וקצת הוספתי עליו משלי וכי ימכור איש זה הקב"ה שנקרא איש בבחינת היותו נותן ובלתי מקבל ומשפיע ואינו מושפע כתואר האיש שמשפיע ואינו מושפע מן הנקיבה את בתו זו התורה. לא תצא כצאת העבדים רצה בזה אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס לא תקבלו התורה על זה האופן וזה"ש במ' נהגו בה כבוד כי בודאי בזיון הוא לה בזמן שאינו מתכוון בעצם וראשונ' לתור' עצמה כי אם לתקות השכר. ובחג השבועות מאמר קי"ב בארנו סוד ג' פעמים כצאת הנאמרים במסורה והם מרמזים על ענין זה רמז נפלא ע"ש אם רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדה והפדה אמר שמסגולת זאת התורה שצריך האדם ליעדה אליו דרך נישואין ממש בנישואי בת מלך רב אך אם לפעמים יקרה מקרה שישראל נתונים בגלות ונסתמו מקורות החכמה כמ"ש ואבדה חכמת חכמיו וגו' אזי הקב"ה יתן להם פדיון ויצאו הבנים גאולים כי גואלם חזק ה' צבאות שמו הוא יתן לישראל פדיון וחירות אף בדור שכלו חייב וזה"ש אם רעה ואם זה הוא לשון אע"פ ורצה בזה שאף אם רעה כנסת ישראל בעיני אדוניה שבשמים אשר לא יעדה בשביל שאיש ישראל לא ייעד אליו זאת האשה בתו של מלך עליון מ"מ והפדה יתן להם פדיון אף אם לא למענם יעשה הקדוש ברוך הוא למען כבוד שמו ולמען כבוד תורתו וזהו שאמר לעם נכרי לא ימשול למכרה שלא ימכור את כנסת ישראל ביד אדונים קשים מכירה עולמית אף על פי שהוא בגד בבתו של מלך ולא נהג בה כבוד כראוי זהו שאמר בבגדו בה ואמר אם לבנו יעדנה אף על פי שנאמר בני בכורי ישראל אם כן יעד הקב"ה בתו לבנו ישראל ואם כן היה לו להקדוש ברוך הוא להתנהג עם ישראל כמשפט הבן שהוא בר עונשין לכל התורה כולה מ"מ כמשפט הבנות יעשה לה שלא ידקדק הקב"ה עם ישראל כמ"ש און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' ויעשה עמנו כמשפט הבנות שאינן בת עונשין לכמה מצות התורה וכמ"ש כן רעיתי בין הבנות. צאנה וראנה בנות ירושלים וכאלה רבות המדברים בכנסת ישראל אם אחרת יקח לו וגומר אם זה הוא תנאי והטיל תנאי בדבר זה לומר שעל כל פנים לא ידון אותם הקב"ה במשפט הבנות כי אם כשידבקו בבת מלך רב היא האשה המאורשה לקהלת יעקב אשר הוכיח ה' לישראל עם קרובו ולא יכתבו כתובה לאשה וגט לתורה כי אם אף אם ישא לו אשה אחרת דהיינו סתם אשה מ"מ לזאת האשה התורנית לא יגרע משארה כסותה ועונתה. שארה