עוללות אפרים רכו

כאלו לא מתו כי בן ירך אביו הוא ועוד שיש ברכה במעשה ידיו מצד שינחילם לזרעו אחריו זהו שדרש במדרש זה שהתחלנו בו אשתך כגפן פוריה מה גפן זה פריו לברכה אף אשתך כן כו' כי מהידוע שהגפן קובע ברכה לעצמו אע"פ שסימני הברכה נראים בכמה מקומות זולתה מ"מ קבע הכתוב לאשה זו ברכה בפני עצמה כמו שמסיים ואמר הנה כן יבורך גבר ירא ה' וגומר וזה לפי שהיא מקור כל הברכות והמשיל האשה לגפן והבנים לזית לפי שהגפן פריו לברכה ואין בו דבר מר לא בתחילה ולא בסוף והזיתים תחילתם מר וסופן מתוק וזה החילוק נמצא בעצם וראשונה בדברים הבאים מפאת השגחתו יתברך ובין הדברים התלוין במזל כי הדברים הבאים מפאת השגחתו יתברך אין שום דבר רע מעורב בו כי טוב ה' לכל ואין רע יורד ממנו יתברך אך הדברים הבאים בסיבת המערכת יש בהם עירוב טוב ורע כנודע וכמה שכתוב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך הרי שהדבר שהקב"ה פועל בידיו אין בו כי אם טוב: ובהפך זה נאמר ובאו עליך כל הקללות ואמרו במדרש ובאו מעצמם משמע זה הדבר הבא מפאת המערכה לפיכך הטובה הבאה מאתו ית' ע"י אשה זו המשיל לגפן שפריו לברכה. והבנים הבאים מפאת המערכה המשיל לזיתים שיש בהם מתיקות ומרירות כאמור. וזהו שמצינו במזמור זה שמתחיל בירא ה' שנאמר אשרי כל ירא ה' ומסיים בירא ה' שנאמר הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' לפי שנאמר שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ובמזמור זה בא לומר שבזיווג יהיה הדומה בדומה לו כי אין מזווגין לאדם אשה כי אם לפי מעשיו דהיינו אשה יראת ה' לאיש ירא ה' והכלל העולה שזיווג זה הוא מקור לכל הברכות כמ"ש כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם וכתיב ראה חיים עם האשה וגו' ד' שרוי בלא תורה עמוד ז מאמר שלח מ"ט לא פריס מר סודרא דלא נסיבנא רמז לתורה

בפ' קמא דקדושין משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא אמר לו לכשיבא לידך הביאהו לידי כי אתא חזייה דלא פריס סודרא אמר ליה מ"ט לא פריס מר סודרא א"ל דלא נסיבנא א"ל לא תחזי לאפי עד דנסבת רב הונא לטעמיה דא"ר הונא בן כ' שנה ולא נשא אשה כל ימיו בהרהור עבירה עכ"ל

אם מציאת הבת תלוי באמה א"כ האם קודמת לבתה כקדימת העילה לעלול וזה שאמרו במדרש וכי ימכור איש את בתו אמר הקב"ה בת אחת היתה לי ומכרתיה לאמה כו' וא"כ התורה שנרמזה במלת בתו אינה נתונה לאדם במתנה עד אשר ישא אשה ורמז לדבר שבאלפ"א בית"א קדמו אותיות אשה לבתו אשר לזה היתה הכוונה הכוללת בזה דלא פריס סודרא כו'

הקדמת ענין זה מבואר מתוך המושכל ומתוך מאמרי רז"ל ומתוך הפסוקים כולם יתנו עדיהן ויצדקו ויאמרו אמת נכון הדבר שאין התורה נתונה לאדם במתנה עד אשר ישא אשה מתוך המושכל כבר אמרנו שצריכא שמעתא צילותא כיומא דאסתנא וכל זמן שאינו נשוי אין דעתו צלולה ופנוי לעולם ואדרבה תמיד הוא מלא הרהורי עבירה ועוד שבלי ספק אינו יכול לקיים ובתורתו יהנה יומם ולילה שא"כ מלאכתו מתי נעשית ומתי יעשה לביתו עד אשר ישא אשה והיא תעסוק בצרכי הבית והוא יהגה בתורת ה' יום ולילה. מתוך מאמרי רז"ל הוא הדבר אשר אמרנו בשם רז"ל השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה כו' ומאמר זה שהתחלנו בו מסייע על ידינו ונראה שמטעם זה היו נוהגים בדורות הראשונים שמי שלא היה נשוי אשה לא היה פריס סודרא כי סודרא הוא תואר לסודות האלהיות כדאיתא במסכת שבת למה נקרא סודרא ע"ש סוד ה' ליראיו וזה"ש משתבח כו' דאדם גדול הוא כו' חזי דלא פריס סודרא רצה בזה שהקיש בקנקנו ומצאו חומץ כי ראה בו שלא היה מחודד כל כך כמו שהתפאר עליו רב חסדא ולא היה בו כח לעמוד בהיכל החקירה והדרישה ובסוד ה' ליראיו לא יבא נפשו ושאלו מ"ט לא פריס מר סודרא שאלו על היותו בלתי שלם בסוד ה' כמו ששבחו רב חסדא אמר ליה דלא נסיבנא ואין דעתו צלולה מצד היותו עובר בעמק עכור מצד הרהורים נעדר ממנו כל חזון ונסתמו מעייני החכמה ממנו אמר ליה לא תחזי לאפי כו' לא שאמר לו כן בדרך גערה או עונש אלא בדרך מוסר הגיד לו ההעדר הכרוך בעקביו שלט האי דמחדדנא טפי מחבירי שראיתי את ר' מאיר מאחוריו וזה ע"ד שמצינו במסכת עירובין אמר רב האי דמחדדנא טפי מחברי לפי שראיתי את ר' מאיר מאחוריו ואלו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי ובמאמר זה ישתומם כל משכיל וכי בראיה תליא מילתא ומה לתבן את הבר כי מה ענין ראייה חושית זו לראייה השכלית. ע"כ אומר אני שהוא מבואר ע"ד שנאמר וראית את אחורי ופני לא יראו פי' רבינו בחיי שמשה בקש מהש"ית השגה אפשרית והשגה נמנעת באומרו הראני נא את כבודך והשיב לו השי"ת אני אעביר כל טובי על פניך היינו שיראהו פעולותיו כו' ועל שאלת הראני נא את כבודך השיב לא תוכל לראות פני כלומר אמיתת עצמי כי לא יראני האדם וחי אבל הנה מקום אתי כלומר יש מקום עיון שתשיג ממנו תכלית מה שאפשר לאדם להשיגו ומה שאמר וראית אחורי' הם הנמצאים כלם ומה שקראם אחורי הוא כמשליך דבר אחוריו ומזה תרגם אונקלוס ית דבתרי כלומר כל הנמצאות כלם שהם אחרי וטפלים אלי ופני לא יראו היינו אמיתות עצמותי לא תושג בשום פנים עכ"ל מבואר מתוך דבריו ביאור נפלא שההשגה הקטנה