עוללות אפרים רכג

ממעיני הישועה כי האבר נמשל למעין כמו שאמר ותרץ גלת הזהב פרש"י זו האמה כו' והכלל העולה מדברינו אלה גודל מעלת שמחת חתן וכלה ביום שמחת לבם הן בעניני הגוף הן בעניני הנפש לפיכך המשתמש בה כראוי זוכה לשמחת הנפש כמ"ש זוכה לתורה כו' ולשמחת הגוף כי היא מקרבת הגאולה כמו שאמר כאלו בנה חורבות ירושלים וכה"א ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך אכי"ר: ג' שרוי בלא ברכה אשתך כגפן פוריה וגו' הנה כי כן יבורך גבר: עמוד ו מאמר שלב האשה נמשלה לגפן שפריו לברכה

כתיב אשתך כגפן פוריה למה נמשלה האשה לגפן מה גפן זה פריו לברכה כך אשה כשרה פריה לברכה שנאמר כי אצוק מים על צמא ונוזלים על יבשה אצוק רוחי וגומר בניך כשתילי זיתים למה נמשלו הבנים לזיתים מה זיתים מרים בתחלה וסופן מתוק אף הבנים כן כו' הנה כי כן יבורך גבר זאת ברכה שלמה שהקב"ה מברך את יראיו כו' עיין במנורת המאור (נר ג' כלל ו' ח"ג פ"ב)

הלא זה הדבר אשר דברנו שהברכה אשר צוה ה' בזיווג זה הוא מצד ההשארות הנצחי ולהניח ברכה לזרעו אחריו ואז הוא דומה כאלו לא מת ומסייע על ידינו ארז"ל יעקב לא מת כו' ומקשה וכי בחנם חנטו כו' ומסיק מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים הבט ימין וראה איך נתקררה דעת השואל בתשובה זו אם לא ע"פ דרכינו שבהשאר זרע האיש שהוא חלק מגופו הרי כאלו הוא נשאר חי וכאלו לא מת ונשאר חלקו חי בזרעו השלם וזאת הברכה אשר ברכו המשורר כמ"ש כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם וכתיב ראה חיים עם האשה וגו' ויש רמז כפשוטו שיראה חייו שלא יפסידם ע"י אשתו ע"ד שנאמר אל תתן לנשים חילך וע"ד המסורת האומר שתים ולו. א ולו שתי נשים. ב ולו הכין כלי מות וע"ז נאמר ראה חיים עם האשה וק"ל

הקדמת מקור הברכות התלויין בזיווג זה ראיתי מתפשטין על דרכים רבים וענפים רבים ישתרגו עלו על צוארי האנשים אשר נשא אותן לבם בחכמה לעת מצוא זו אשה יפה במעשיה אשה יראת ה' היא תתהלל כי באמצעיתה יחולו ברכות רבות כללות על ראשה ותתן גם לאישה עמה ויאכל מפרי מעשיה הטובים גם הוא וזהו שמצינו בנשים יקרות כשרה אמנו שהברכה היתה מצוייה במציאתם כמ"ש כל זמן ששרה קיימת היתה הברכה מצוייה בעיסה אכן במיתתה נסתלקה וכאשר באה רבקה חזרה כו' וכתיב זכר ונקיבה בראם ויברך אותם מכלל שאין הברכה חלה על אחד מהם כ"א בהתחברם. אך שהברכות אשר יחולו על ראש הראויה להם יש להם שני התחלות האחת היא הברכה הבאה מפאת השגחתו ית' ועל פי מעשיו מושגח מסיבה ראשונה ית' ובאו עליו כל הברכות ממקור הברכות שפע שבע רצון ומלא ברכת ה' הבאה בלי שום כילות כמו שאמר ברכת ה' היא תעשיר. השנייה היא הברכה הבאה מפאת המערכה במקרה כאשר הוא מן הידוע שההשגחה והמערכה שניהם כאחד פועלים פעולתם כמבואר בעקידה פרשת חיי שרה על ארז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא ורצה הרב לפרש שם לומר הא והא גרמא הזכות והמזל. ודבר זה נרמז בדברי שלמה ע"ה שאמר עשיר ורש נפגשו עושה שניהם ה' ר"ל שהעשיר אין לו תפארת על העני לומר שכחו ועוצם ידו עשה לו החיל הזה וזה נתדלדל עבור מיעוט חריצתו אלא שניהם נפגשו ר"ל מקרה ופגע היה להם מן המערכה ואל תאמר שנעזבו למקרים אלא גם ההשגחה פעלה בהם לכך נאמר עושה שניהם ה'. או יאמר שניהם על הבריות הנפגשים לרגעים מנגעים ופגעים של המערכה ועל המערכה עצמה ועליהם הוא אומר עושה כלם ה' כי הוא יתברך ברא גם המערכה ואין בה כח לפעול דבר זולת רצונו ית' וכן מצאתי בספר חדש נקרא פני משה בפירושו בקהלת על פסוק ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו כי זה נאמר על מה שעושה וקלקלה המערכה שלזה אין תיקון כלל לשדד המערכה מכל וכל כי אם את אשר תגזור המערכה היו יהיה על כל פנים זולת שיש לאל יד השלם בתורה וחכמה לתקן זה ולהסב פני המערכה על דבר אחר שלא יזיק על דרך שארז"ל האי מאן דאתיליד במאדים יהיה שופך דמים כו' וארז"ל שיתוקן זה כשיהיה מוהל או טבח כו' לפי שהמערכה לא תשתנה במה שמתחייב דרך כלל וצריך שיתוקן בבקשת דבר שיתקיים בו המשפט של המערכה ואז אינה פועלת מה שנתחייב דרך פרטי זה"ש טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך וגו' ואמר אל תהי צדיק הרבה לומר שבצדקתך ויושר לבבך תהיה נמלט מכל וכל וכן אל תתחכם יותר לומר שהכל תלוי בגזירת המערכה וביאר שם הרב הנזכר כל הענין עד פסוק ומוצא אני מר ממות את האשה וגומר טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה ובהיות שהרב הפסיק שם הענין וביאר ענין האשה על דבר אחר אמרתי בלבי שבאשה זו חתם כל הענין הנזכר או בדרך עצה שמצד האשה יהיה ניצול ממשפטי המערכה ויהפוך לו ה' את הקללה לברכה כדרך שיתבאר. שלג כוכב א' ששמו רעה כו' וטעם דם פסח ודם מיל' ע"ד טבח' או מוהלא וראיתי להביא תחלה ראייה להנחה זו ממה שמצינו בפסוק ראו כי רעה נגד פניכם שארז"ל כוכב אחד ששמו רעה כו' ולסוף נהפך הכוכב ההוא לדם מילה כו' הנך רואה בבירור שאין הקב"ה משנה המערכה מכל וכל כ"א זה הדבר אשר אמרנו שמצד כשרון המעשים הקב"ה מיסב פני המערכה לדבר אחר והוא ממש דוגמת ארז"ל שיהיה מוהל או טבח