עוללות אפרים ריח

ארז"ל מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. ג ד מזון החומר המתייחס לערב ומזון הנפש המתייחס לבוקר ואור השכל זה"ש והעורבים מביאין לו לחם ובשר בבוקר ובערב כו' ועורבים היינו דברים המעורבים בין איש לאשה ע"ד ואת ערובתם תקח. ה שאינו חומד כו' זה"ש לחם חמודות לא אכלתי ולחם היינו אשה. ו שמצלת אותו מן היצר הרע הבוער כאש בקרבו זה"ש ובשר כי יהיה בעורו שחין ונרפא לשון חמימות וזה רמז לאש התאוה ע"ד ארז"ל נורא בי רב עמרם כו'. ז שהאדם אינו נשלם ביצירתו כ"א אחר שישא אשה זה"ש עור ובשר תלבישני הנאמר באיוב על האדם ועל ז' מדריגות אלו נאמר חצבה עמודיה שבעה וק"ל ואחר הצעה קטנה זו נבאר בפרטות כל ענין מששה תנאים אלו איש על דגלו באותות ומתוכן יבא מבואר מעלת זיווג זה והיותו הכרח להשלמת מציאת האדם מששה צדדים שהנחנו וזה החלי בשם ה': א' שרוי בלא טובה: עמוד ד מאמר שכב יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובי'

במס' מנחות אמרו יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים. יבא טוב זה משה שנאמר ותרא אותו כי טוב הוא ויקבל טוב זו תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם וגו' מטוב זה הקב"ה שנאמר טוב ה' לכל לטובים אלו ישראל שנאמר הטיבה ה' לטובים

הן הנה הדברים אשר דברנו שבמקום שנמצא השינוי לא נאמר כי טוב לפי שאין טוב כי אם ההתאחדות והקיבוץ ומזה הזכיר תואר הטוב בכל מקום שנמצא האחדות: שכג לא נאמר כי טוב בשני שבו נברא המחלוקת

הקדמה לענין זה הוא ממה שמצינו שאמרו רז"ל מפני מה לא נא' כי טוב בשני מפני שבו נברא המחלוקת ומכאן אמרו רז"ל לא יאכל תרי ולא ישתה תרי כי זה יום השני היה התחלה לכל שינוי כי מיום השני והלאה מצינו בכל יום שינוי רצון האל ית' כי ביום שלישי נאמר שתוצא הארץ עץ פרי והיא לא עשתה כן כו' ברביעי היה קטרוג הלבנה. בחמישי הרג הלויתן. בששי סרח האדם וכל זה נגזר מיום שני שמאז הותחל השניות והשינוי כי הלשון נופל על הלשון נמצא שלכך לא נא' כי טוב בשני לפי שהוא התחלת השניות שהוא סיבת החלוקה והפירוד ואין טוב כ"א במקום האחדות הפשוט לפיכך מצינו תואר לשון טוב בארבע מקומות דהיינו אצל הקב"ה והתורה ומשה וישראל כי הקב"ה אחד ואין שני לו והתורה אחת היא כמ"ש תורה אחת יהיה לכם. וישראל נקראו גוי אחד בארץ. וכמשה לא קם עוד נביא נמצא שמשה היה יחיד בעולם במדריגת הנבואה. וכבר בארנו ביום השבת בעיקר חידוש העולם מאמר רס"ו שלשון הן מורה על האחדות כי ה"א ונו"ן אינן מזדוגות כדאיתא במדרש על פסוק הן עם לבדד ישכון ומצינו לשון זה אצל הקב"ה שנ' הן לה' אלהיך השמים וגו'. ואצל התורה שנ' הן הראנו ה' את כבודו וגדלו ודבריו שמענו מתוך האש ואצל ישראל שנאמר הן עם לבדד ישכון ואצל משה שנאמר הן בעודני חי ממרים הייתם לפי שהאחדות מצוי בכולם ע"כ נא' בהם לשון הן המורה על האחדות לפיכך יפול שם טוב על ארבעתן כי לא נמצא בהם המחלוקת והשינוי. וזה"ש הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע התחיל במלת הן המורה על האחדות ויאמר שהיה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ובוודאי יבחר בטוב מצד היותו כאחד ממנו ויש לחוש פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים באופן שלא יקבל אפי' פירוד ד' יסודות וא"כ בוודאי יטעו אחריו לכך אמר הן היה האדם כי שם אדם יורה על האחדות ע"ד ארז"ל אתם קרוין אדם כו' לפי שאינו נכתב בלשון רבים כלל בדרך שבארנו בחיבור זה מאמר כ"ב ע"ש. שכד מי שאין לו אשה אינו נקרא אדם וזהו שא"ר אלעזר כל מי שאין לו אשה אינו נקרא אדם כו' לפי ששם אדם יורה על האחדות ובזמן שאינו נשוי הרי מצד עצמו נחלק לשנים לכך נא' לא טוב היות האדם לבדו ודבר זה יתבאר בה' פנים מלבד מה שיתבארו דברי רבי אלעזר בסמוך במאמר שע"ד בדרך אחר ע"ש. א הוא הדבר שדברנו שלא יקרא טוב בשיהיה הוא לבדו והיא לבדה כי אז הוא נחלק לשנים ובמקום השניות לא נאמר כי טוב שאין טוב כ"א במקום האחדות כאמור. ב הוא בדרך שביאר בעקידה שלא טוב היות האדם נוצר כל אחד לבדו דהיינו חומר האיש בפני עצמו וחומר האשה בפני עצמה כיצירת שאר הנמצאים שאין הזכר והנקבה צריכין זה לזה כ"א לקיום המין משא"כ במין האדם שהם צריכין זה לזה בהמצאת צרכי ביתם ולפיכך צריך שתהיה האהבה חזקה ביניהם וזה לא יהיה כ"א כשיהיו מחומר אחד שהרי שניהם כגוף אחד והאריך שם הרב. ונראה שלכך נא' לא טוב היות האדם לבדו שאם יהיה כל אחד מחומר בפני עצמו א"כ יהיו שני גופים מחולקים והרי הם שנים ובמקום השניות אין שייך לומר טוב מטעם שלא נא' בו טוב בשני לפיכך ברא האשה מן הצלע והרי שניהם גוף אחד ואז שייך לומר בהם כי טוב כאמור. ג ע"ד שארז"ל מפני מה לא נאמר כי טוב בשני מפני שלא נגמרה מלאכת המים נמצא שהדבר שלא נגמר עדיין אינו במלואו וטובו כמו כן לא טוב היות האדם לבדו לפי שלא נגמרה יצירתו כל זמן שהוא בלא אשה. ד הוא שמהידוע שהחומר והצורה הם מתנגדים גמורים ותמיד תתחזק המלחמה ביניהם והמחלוקת כמ"ש אין שלום בעצמי וגו' ורעה זו לא תמוש מתוך הבית האנושי עד זמן נשיאת האשה שזולתה הוא שרוי בלא שלום ובמציאתה יהיה שלום