עוללות אפרים ריג

יבואו רז"ל לרחק מה שקירב הקב"ה בהדיא שאמר אצל הכהן וקדשתו לכל דבר שבקדושה כו' ולקרב מה שריחק הקב"ה באומרו לא יבא ממזר בקהל ה' ואיך יבואו חז"ל להחליף השיטה בעבור פסוק יקרה היא מפנינים שאינו כ"א דרך דרש אלא בודאי שלא בממזר ודאי דברו רז"ל כ"א במי שיצא עליו הקול ולא נתברר אמתתו ונחנו רז"ל סימן לדבר שאם אתה רואה שהוא תלמיד חכם וידוע שלא יתואר בת"ח כי אם כשיהיו גם מעשיו נרצים לה' וא"כ כשהוא שלם בתורה ומ"ט אז הוא נקי מן החשד ההוא וראוי להקדימו לכ"ג כי הקב"ה אינו נותן מחכמתו לבלתי הגונים. שיד אין בודקין מן המזבח ולמעלה וזה"ש אין בודקין מן המזבח ולמעלה ר"ל שאין בודקין לא במזבח ולא בדבר שהוא למעלה מן המזבח דהיינו התורה ע"ד ממזר ת"ח קודם לכ"ג כו' וע"ד שאמרו גדולה תורה מן הכהונה כו' וזהו האמור למעלה שאין בודקין אחר דבר שהוא למעלה מן המזבח בק"ו מן המזבח כי במקום שהתורה מצויה שם הוא הייחס האמיתי ואינו צריך לדרישה וחקירה עוד: ואם בימי התנאים והאמוראים היו בודקין אחר מהות אב ואם וצוו לעשות כן לדורות הלא הוא בזמנם דוקא שהיו קורין הדורות מראש והיו נזכרים להם ואז מצוה לבדוק כי בודאי החקירה מצד שניהם דהיינו מצד עצמו ומצד גזעו טובים הם מן האחד אך בדורינו שספרי הייחס חלפו הלכו למו ונתקלקלו כי אין יחוס דורות אלו כי אם העושר ויותרת הכבוד והשררה לפיכך אין טוב לאדם כי אם לחקור אחר הנטיעה עצמה שטו ביאור נאה בפסוק ע"כ יעזב וגו' וארז"ל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות כולי ועל כזה נאמר על כן יעזב איש אביו ואמו וגו' הנך רואה שפסוק זה ציווי לדורות שיעשו כן ויש לשאול זיל בתר טעמא שהרי הטעם כי מאיש לקחה זאת והרי לדורות אין שום שייכות לטעם זה כי רק זאת הפעם היתה הבריאה עצם מעצמיו אבל לדורות שכל אחד נוצר מאב ואם אם כן היה לו יותר לדבק באב ואם מבאשתו אלא על כרחך אתה צריך לומר שהכל הולך אחר מעשה בראשית כי מאז הוטבע טבע זו לדורות שידבק האדם באשתו זהו שאמר כי מאיש לקחה זאת ר"ל הכל הולך אחרי זאת ונראה שמזה הטעם ארז"ל כל המגרש אשתו ראשונה אפילו המזבח מוריד עליו דמעות כו' ודורשי רשומות נתנו סמך לזה כי בפרשת התמיד מצינו כל אותיות האלפ"א בית"א חוץ מן ג' ט' אותיות גט ור"ל שהתמידים של בוקר וערב הם עיקרו של המזבח לפיכך אין בפרשת התמיד אותיות גט לפי שהמזבח שונא גט כי נתינת גט לאשתו ראשונה הוא הדבר אשר שנא המזבח ונראה לי ליתן טעם לדבר לפי שזה מהידוע שאדם הראשון נברא דו פרצופים ולקיחת עפרו היה ממקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי כמו שפרש"י בפרשת בראשית בפסוק וייצר ה' את האדם עפר מן האדמה וא"כ כל זמן שדו פרצופים אלו מחוברים אשר לוקחו מיסוד המזבח בקיום וחבור היסוד אז גם המזבח שעליו קיים. ובהירוס היסוד גם הבנין שעליו יפול נמצא שהוא גורם סיבת הירוס המזבח זהו שמביא פסוק כסות דמעה את מזבח ה' בכי ואנקה וגומר ואמרתם על מה וגומר אשת נעוריך אשר בגדת בה והיא חברתך וגומר ר"ל שנתחברה אליך ביצירה וגרמת ההירוס והפירוד כאמור. או שהמזבח מוריד דמעות לפי שגורם קללת השדים שינק מהם ע"ד ארורה האדמה בעבורך ואע"פ שיצירה ראשונה לבדה היתה ממקום המזבח מ"מ הכל הולך אחרי יצירה הראשונה כמו כן בענין חקירת הייחס אע"פ שראוי לחקור אחר אב ואם שהוא מקום יניקת שניהם לדורות ותולדותיהן כיוצא בהן מ"מ יותר ראוי לחקור אחרי מהות האיש או האשה כי טבע האשה באיש וטבע האיש באשה כמו שהיה ביצירה ראשונה זהו שאמר על, כן יעזב איש אביו ואמו ר"ל שיעזוב מלחקור ולבדוק אחר יחוס אב ואם ודבק באשתו דהיינו ידבק בעצמותה לחקור אם היא מן הנשים הכשרות וכן להיפך חקירת האשה אחר מהות האיש כי מן האילן יוקח ראיה גם על הקרקע כאמור ובסיבה זו יהיו לבשר אחד שיזדווג הדומה בדומה לו ולא שיהיה הוא למעלה והיא למטה במדריגה או להפך כי בסיבה זו יתהוו דברי ריבות ביניהם ורמז לדבר על כן יעזב איש אביו ואמו ר"ל כשיעזוב מלת איש כמספר אביו ואמו דהיינו שתסיר מספר אביו ואמו ממלת איש ודבק באשתו ר"ל שהמותר תדבק במלת אשה אז והיו לבשר אחד שיעלה המותר עם מלת אשה לבשר א' וק"ל אך באמת הנושא אשה שאינה הוגנת הן מצד מעשיה או מצד איזו שמץ פסול ודאי סבה שהוא מתחתן בה על כל פנים או מצד, העושר שחושב להשיג על ידה או מצד שקרוביה עזים וחזקים עליו אמרו במאמר שהתחלנו בו שדומה כאלו חרשו לכל העולם מלח רצו בזה שדומה כאלו זרע זרעו בארץ מלחה שאינה מצמחת שום צמח טוב כמ"ש גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח וגומר וכתיב ארץ מלחה ולא תשב זהו שאמר ואלה העולים מתל מלח תל חרשא ר"ל שעליית צמיחתם היתה מתל שנחרש שאינו עושה שום פרי טוב כאמור. שטז הנושא אשה לשם ממון ובמסכת קידושין פרק עשרה יוחסין כל הנושא אשה לשום ממון הויין לו בנים שאינן הגונין כו' ושמא תאמר ממונם פלט ת"ל כו' ומאמר וש"ת קשה להולמו כי ממון פלט מאן דכר, שמיה אלא הרצון לרז"ל בזה שהנושא אשה לשם ממון א"כ אהבת הממון הוא אצלו בעצם וראשונה עיקר ואהבת אשתו טפל לו ואם כן שהאהבה תלויה בדבר הממון. בטל דבר בטל אהבה ואם כן בביטול הממון יהיו בני שנואה שהוא א' מתשע מדות שמנו רז"ל ואם כן הוויין לו בנים שאינן הגונים. וש"ת ממונם פלט ואם כן האהבה קיימת ביניהם ולא יהיו הבנים בני שנואה ת"ל עתה יאכלם כו' וש"ת חלקו דווקא אינו פלט לפי שהוא לבד חטא במחשבה זו אבל חלקה פלט דהיינו נכסי מלוג שלה כי היא לא חטאה בדבר ואם