עוללות אפרים ריב

במקום מובחר שלא תהיה יניקתו ממקום הטינופת או מארץ מלחה שאינה מצמחת כי אף אם יהיה ממין משובח מכל מקום יתקלקל הפרי אם לא יהיה נטוע במקום טוב ונאות. העצם השני הוא שהנטיעה מצד עצמה צריכה להיות ממין משובח שאם יטע אילן סרק אפילו בקרקע טובה לא יתן פריו לעולם הרי שני דברים עצמיים הנטיעה מצד עצמה והמקום אשר ממנו יניקתה. ואם אתה רוצה לנסות ולבחון הקרקע והאילן כגון אם אין אתה מכיר לא בטיב הקרקע ולא בטיב הפרי ההוא שאתה רוצה לטעת בודאי טוב הוא לנפש תדרשנו לנסות שניהם כאחד אם הוא אפשרי אך אמנם אם אינו אפשרי להביא שניהם בכור הנסיון והבחינה אזי הקרקע תבחן בבחינת האילן אבל האילן לא יבחן בבחינת הקרקע כיצד שאם אתה רואה איזו קרקע טובה בחונה ובדוקה אצלך שהיא טובה מצמחת פרי טוב ונאות עם כל זה לא יבחן האילן אצלך אם אין אתה מכיר מטיב הפרי שהרי מעשים בכל יום אנו רואים שקרקע טובה מגדלת גם אילני סרק וא"כ אין ראייה מן הקרקע על האילן. אך בהפך זה האילן הוא ראייה גדולה על הקרקע שאם איזו אילן בחון ומנוסה אצלך שהפרי ההוא טוב הוא בלי ספק גם הקרקע טובה גם אם אין אתה מכיר בטיב הקרקע ההיא הנה יגיד עליו ריעו הפרי הטוב שאם היתה ארץ מלחה בודאי לא מצמחת. כך הוא בנמשל אצל זרע האדם שצריך לאותן שני דברים שאצל הנטיעות כי משני צדדים יבחן כל איש ואשה הטובים המה אם רעים. א הוא מצד גזעו ויניקהו דהיינו מצד אבותיו שהם גזעו ומקום יניקתו באמת כמו שאמר ויצא חוטר מגזע ישי והם בדמיון הקרקע טובה המובחרת המצמחת פרי טוב תולדותיהן כיוצא בהם ובהפך זה נאמר מרשעים יצא רשע כי הקרקע רעה אי אפשר שתצמח צמח טוב. ב הוא מצד הנטיעה עצמה והוא בחינת האדם מצד מעשיו הטובים הם אם רעים ואם הוא מן הכיתות אשר יתנו בעתם פרי צדיק עץ חיים או מן הכיתות המצמיחים שורש פורה ראש ולענה או מאילני סרק כמ"ש אף בל זורעו אף בל נוטעו אף בל שורש בארץ גזעם ויאמר שהם נעדרים מכל צד מאלו הצדדים וכשם שאין ליקח ראייה מייחס האבות על עצמותו שאף אם הוא ממשפחת יעבץ יכול להיות שהוא מצד עצמו נער ניעור וריק מכל שלימות שהרי מעשים בכל יום שמצדיקים יוצאים גם רשעים וא"כ טעות גמור הוא הלוקח ראייה מן הגזע על עצמותו אך בהפך זה האילן ראייה על הקרקע שאם אתה רואה אדם זך וישר פעלו ומזגו טוב אז הוא ראייה גדולה על מקום יניקתו שהוא מגזע ישרים כי מרשעים יצא רשע ואינו בנמצא שיהיה טהור מטמא אע"פ שיצא אברהם מתרח וחזקיה מאחז כמו שדרשו על פסוק מי יתן טהור מטמא לא אחד מ"מ אינו בנמצא כל כך ומילתא דלא שכיחא אבל מסתמא אזלינן בתר הרוב ומכאן רוממות הניצוח על שפתי להשיב לטועים מבני עמינו המבקשים ספרי הייחוס ועיקר בדיקתם אחר הגזע ויניקתו אם הוא ממשפחת עשירים או מנהיגים יושבי יעבץ. מקהילים קהילות ברבים ללמד בני יהודה קשת ומלחמת התורה והיה אם המצא ימצא בחור או בתולה ממשפחות כאלו אז קדוש יאמר להם ומשתדלים בכל עוז להתחתן בם ולהרבות להם מוהר ומתן כאשר ישיתו עליו ולוקחין ראייה מן הקרקע על הפרי שאינו ראייה באמת שמעשים בכל יום שהקרקע הטובה קוץ ודרדר תצמיח כך הוא מעשים אנשים שלימים וכן רבים עשו שורש פורה ראש ולענה ובנים זרים יולדו להם א"כ אין ראיה מן היניקה. אך אם לפעמים יתחתנו באיזו נער ובער הנה התכלית המדומי כבואם לידי זה בעבור קרוביו וכדי בזיון וקצף שיתלה עצמו בתכלית רעוע כזה ושמעתי אומרים שזהו שנאמר הלך ילך ובכה נושא משך הזרע דהיינו המושך היחס מצד זרעו ומשפחתו אמנם בא יבא ברינה נושא אלמותיו על שכמו דהיינו הנושא היחס מצד עצמו אך מן האילן יוקח ראייה על הקרקע שאם אנו רואין איש חיל רב פעלים בתורה ומ"ט בודאי אינו צריך בדיקה אחר הגזע כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים והוא ראייה גדולה על יניקתו ממקום טהור כי הקב"ה אינו נותן מחכמתו לבלתי הגונים כמ"ש כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה ואיך נרחיק מה שקירב הקב"ה אליו וכבר הזכרנו בחבורינו עיר גבורים פ' מצורע החמס והשקר והכח והאנקה והצעקה צעקת משפחה טהורה ונקייה אשר עליה יצא הקצף מאנשי חמס אשר כל תנויי דידהו בעוקצין ונזיקין ושמונה שרצים להטיל מום בקדושים אשר בארץ המה ולהכות במחט בבשר החי רב פעלים ומרחיקין בזרוע את אשר קירב הקב"ה בעצמו ובכבודו בהיות שרובים חכמים ונבונים ועשירים והם זרע ברך ה' ומקנאתם בם הם מרחקים אותם ומקרבים הפסולים אשר צוה ה' ית' בעצמו לסור מעל אהלי האנשים הרשעים בעלי ריב קנאים חמדנים בעלי חנופה וליצנות ושקרים ולשון הרע שונאי חנם בעלי עין הרע עושה עושר ולא במשפט לוקחי רבית בפרהסיא מבזים התורה כל אלו בראותם שהשעה משחקת להם בעושר וכבוד כל הקודם להתחתן בם קדוש יאמר לו וחשש זה כבר נתברר מכל חכמי הגולה אשר היו מיום אשר נתפשט קול ענות זה שהקול ההוא בטל ומבוטל לא היה בו ממש מעולם ומקללין ומחרימין באלות וקללות נמרצות לכל אשר ישמע על פיו כי אז יעשן עליו אפו אחת ועברה שתים ושבעתים יוקם וקם לו ואם כן זהו בודאי אריכות גלות החל הזה מצד הקללות הגדולות והנוראות אשר הניחו חכמי הדור הקדושים אשר בארץ המה ואין איש שם על לב לחוש לבית ישראל שלא יחולו האלות ההם חלילה ודעתי שדבר זה לא יקבל תיקון עד בא מורה צדק וישוב מצרף ומטהר וטיהר המרוחקים בזרוע ונראה מגודל מעלתם אשר חלק ה' להם יותר מזולתם כי הם זרע ברך ה' ויוקח ראייה מן האילן על היניקה כאמור. ואם לחשך אדם לומר הלא ארז"ל ממזר ת"ח קודם לכ"ג עם הארץ כו' א"כ הוא מצד האפשר שיהיה ממזר ות"ח כאחד אדרבה מטונך אביא ראייה כי איך