עוללות אפרים ריא

עשר שנה לתלמוד ואז מוסר לו הקדוש ברוך הוא שטר מכירה לאמר כי הבית והעלייה שלו הוא וכחות הגוף נבראו לשמשו והשטר זה התורה והמכתב מכתב אלהים הוא המפרסם דבר זה וא"כ אם בזמן הזה אינו משתדל לעשות מחאה ביצרו בנשיאת האשה אזי אחר זה יהיה קשה ההסרה כי ההרגל ישוב להיות טבע ואם כן חזקה היא שיש עמה טענה שכבר מסרו כל אנשי עיר קטנה העיר ומגרשיה סביב בידו לכך ארז"ל בן י"ח לחופה זהו שאמר ראה חיים עם האשה היינו כשישא אשה בשנת ח"י כאמור ורמז לדבר זה מן התורה שנאמר וירק את חניכיו ילידי בית שמונה עשר ושלש מאות ותמצא מבואר בחיבור זה בדרשות בר מצוה במאמר ת"כ שבפסוק זה מדבר במלחמת האדם עם יצרו והורה שעיקר הזמן שצריך האדם לזרז את חניכיו ילידי הבית האנושי בשנת שמונה עשר הוא דוקא ואז ישתדל לצאת כנגד יצרו ביום הלחמו ביום קרב זה כשישא אשה בשנת י"ח ואז יזכה מצד האשה לג' עמודים אשר העולם עומד עליהם והם תורה עבודה וגמילות חסדים בדרך שיתבאר במאמר ש"ל ושלשתן כלולים במספר מאה התורה כלולה במספר מאה כי כולה כוללת נ' שערי בינה. ל"ב נתיבות חכמה. ה' חומשי תורה. ו' סדרי משנה. ז' חכמות הרי מאה. והתפלה עבודת הלב מאה ברכות בכל יום. והג"ח הוא שיהיה כפו פתוחה לעני כ"ף גימטריא מאה זהו סוד אומרו שלש מאות ושמונה עשר וזהו שפירש"י שלא היה שם כי אם אליעזר בגימטריא שי"ח כי באמת במלחמה זו עיקר העזר מאלהי אביו ע"ד שארז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו כו' זה"ש אליעזר ע"ד כי אלהי אבי בעזרי וכן האשה שנקראת עזר אם זכה הוא מאת ה' ע"ד עזרי מעם ה' וכתיב ומה' אשה משכלת והמשכיל יבין אך אמנם אם כבר עבר גם זמן זה אזי לכל הפחות לא ימתין יותר מכ' שנה כי הוא הזמן היותר מסוכן לפי שבזמן שאין האדם נעשה בר עונשין בב"ד של מעלה אזי אין יצרו של אדם תקפו כ"כ ולפיכך קודם היותו בן כ' אין יצרו מסיתו כ"כ אחר שאינו נענש עליהם. ובדבר שהוא נענש בב"ד של מטה בודאי אין יצרו מסיתו כלל לפי שזה דומה כאלו הסיתו להפיל עצמו לנהר או מן הגג בודאי לא יחפוץ האיש ולא יאבה שמוע לו מי פתי יסור הנה אך בדברים שאינו נענש כ"א בב"ד של מעלה יצרו תוקפו לאמר לא יראה יה כי הכל במקרה לית דין ולית דיין ודוקא אחר כ' כאמור לפיכך ראוי שלא יעבור זמן זה מלישא אשה כי אז מן השמים ירדפוהו כמ"ש בן עשרים לרדוף ראוי לו לחוש לעצמו שלא יפול ביד יצרו כאמור וזה"ש רז"ל כיון שהגיע כ' שנה ולא נשא אשה אמר הקב"ה תפח עצמותיו כו' רמז שהוא נענש בב"ד של מעלה והוא ארור מפי הקב"ה אשר אמר לקרב עצם לעצמיו לפיכך תפח עצמותיו או הזכיר עצמותיו ע"ד שנאמר אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה וזה לפי שהתורה הוא מרפא למוח העצם שנאמר רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך והשרוי בלא אשה שרוי בלא תורה כו' לפיכך תפח עצמותיו וכן במי שיש לו אשה רעה שלא די שאינה סיבה לו לתלמוד תורה אלא שהיא סיבה לביטול תורה לפיכך נמשלה כרקב בעצמותיו אבל הטובה היא עטרת בעלה שעל ידה יזכה לכתר תורה כאמור זה"ש עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו ר"ל מי הוא זה ואיזהו שנמשל כעיר פרוצה שהאויב הפנימי יכול לו זהו מי שאין מעצור לרוחו להרהורי עבירה שבו כמ"ש רב הונא מי שלא נשא עד כ' שנה כל ימיו בהרהורי עבירה שכיון שלא בנה שוב לא יבנה וישאר מהורס מכל צד עד כי גבר אויב הפנימי וימשל בעיר קטנה והיקף חומה זו הוא משל נפלא לשלא יכול לו האויב הפנימי והמים התוריים להם חומה מימינם ומשמאלם גם זאת האשה הנצבת עמו היא לו למחסה ומסתור מהרהורים רעים כמו שיתבאר בסמוך בדרך ארוכה וקצרה היא למבין. ונמצא שבזיווג זה תלוים כל הנמצאים לכך נאמר אחר כל ששת ימי המעשה וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ונא' לא טוב היות האדם לבדו שלא היו עדיין במילואם וטובם אם יהיה האדם לבדו אמנם אעשה לו עזר וע"י עזר זה יהיו במילואם וטובם כאמור ובזה נשלם מה שרצינו ליתן טוב טעם ודעת על ד' זמנים אלו וה' יאר עינינו בתורתו אמן: על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו: עמוד ב מאמר שיג כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כאלו חרשו לכל העולם מלח

בפרק עשרה יוחסין אמר רבה בר רב כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו מעלה עלין הכתוב כאלו חרשו לכל העולם כלו מלח שנאמר ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדן אמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם

אם הזורע דגן תירוש ויצהר או נוטע אילן מחזיר אחר הקרקע היפה וקונה אותה בדמים יקרים כדי שיהיה הגידול טוב ונאות והוא נזהר שלא לקנות ארץ מליחה שאינה מצמחת עאכ"ו מה שיש לו לעשות בעבור הזרע שהוא מוציא ממתניו שיחקור אחר קרקע עולם היותר טובה ונאותה לפי מזגה שיהיה הגידול טוב ולא שיזרע בתל מלח שאינו מצמיח שום גידול טוב

הקדמת ענין זה מהמבואר שהאדם עץ השדה הוא' ובניו הם כשתילי זיתים או כשאר צמחי השדה כמ"ש רבבה כצמח השדה נתתיך וגו' וכן פסוקים רבים הממשילים את האדם לצמחי השדה. וזה מצד שני בחינות ומצד היחס ביניהם ואופן חלוקם. כי כמו שהנטיעות צריכין לשני דברים עצמיים והכרחיים שבהעדר אחת מהם תתקלקל הנטיעה העצם הראשון הוא שגזע האילן היונק מן הקרקע צריך להיות