עוללות אפרים רט

עצמותיו של אותו איש. אמר רב חסדא האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר ואי נסיבנא בארביסר הוה אמינא גירא בעינא דשטנא (קדושין כ"ט) עוד אמרו בן י"ח לחופה

אם יבא איזו חרש וחושב ובונה בית וכי עושה מהרסיו ומחריביו הימנו בוודאי יעשה תחבולה מה להנצל מן המהרס שלא יחריב הבנין לגמרי ובזה יוודע לנו טעם לארבע זמנים אלו אשר הניחו רז"ל לימי הנישואין והם בי"ד בט"ז בי"ח בשנת עשרים כמו שיבוא

הקדמת ענין זה לא נעלם מעין כל מבקש ודורש שזה אלקים אלהינו הוא האומן הוא הבורא הוא היוצר האדם בצלם ודמות פנימי להבין ולהשכיל כאחד מצבא המרום במרום והוא תכלית כל הנמצאים וזהו דעת חכמי האמת אעפ"י שהרמב"ם בספר המורה בפ' י"ח מהחלק השלישי אמר שטעה מי שחושב שהאדם תכלית המציאות והאריך שם הרב בחקירה פילוסופית אך כל הבאים אחריו הכו על קדקד סברתו מכה רבה לא זורו ולא חבשו והסכמת חכמי האמת שהאדם תכלית המציאות ותכלית האדם לעבוד את ה' ונמצא שהכל בא מסיבה ראשונה ית' והכל שב אל סיבה ראשונה ית' אע"פ שגם בזה אין לו ית' שום תועלת כמ"ש ואם צדקת מה תתן לו מ"מ כשרון לבעליו ראות עיניו עושי רצונו וערבה לה' מנחת פעולת השלמים כאלו היה לו שום תועלת מעבודתם אך שהאדם לא היה עובד אלהים כי אם מצד הרצון והבחירה א"כ הוצרך הקב"ה להעמיד בבנין הבית הכללי והפרטי המהרס והמחריב הפנימי כיצד בנין הבית הכללי הוא העולם הגדול בכללו שנקרא בית כמ"ש בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן וכתיב ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה ומציאותם תלוי במציאות החכמה והתבונה זה"ש בחכמה ובתבונה ר"ל בשביל החכמה והתבונה שבאדם שמפאת החכמה ג"כ הוא נעשה עובד אלהים מצד הבחירה ותקון הבית הפרטי דהיינו גוף האדם שנמשל לבית כמ"ש ובשפלות ידים ידלוף הבית. ביום שיזועו שומרי הבית. וכבר אמרנו שכל המציאות היה בעבור האדם א"כ קיום הבית הכללי תלוי בקיום הבית הפרטי וקיום הבית הפרטי תלוי בשמירת התורה כמ"ש רז"ל הוסיף ה' בששי לומר כולם תלוין ועומדים עד יום ששי בסיון כו' ושמירת התורה מיוסד על אדני פז הבחירה האנושית והבחירה תלויה בזה המהרס הפנימי דהיינו היצר הרע כי זולתו היה האדם מוכרח במעשיו וא"כ היה ענין מוכרח להושיב מהרס זה בתוך הבית האנושי להמציא התכלית אשר אליו היתה הכונה בכל מעשה בראשית כאמור אך יש לחוש שלא יפרוץ מהרס זה גדרו ויחריב הבית מכל וכל בהטותו אל הקצה האחרון בחמדות הגוף הוצרכה התורה לברא לו תבלין והיא התורה כמ"ש רז"ל בראתי יצר הרע בראתי לו תבלין כו' דהיינו התורה כמו שאמר אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש ותעסוק בתורת ה' ומתוכה תבין האמת כי על כל דבר יביאך האלהים במשפט וע"ד זה ארז"ל לעולם ועסוק אדם בתורה ומצוה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ולמה לא אמרו שיעשה המצוה שלא לשמה ומתוך כו' אלא בודאי שכל מצוה בלא תורה אם יתחיל לעשותו שלא לשמה מי יביאנו לעשותה לשמה אבל עם תלמוד תורה כשיתחיל לעסוק שלא לשמה אז יבין מתוך התורה שעיקר לימודה הוא לשמה וכן העשייה ואז יחזור מדעתו וילמוד לשמה לכך אמרו בתורה ובמצות ר"ל שניהם כאחד כי מתוך לימוד התורה יבא לעשות שניהם לשמה וע"ד זה ארז"ל פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה לפי שביטל התורה ולא עסק בה ע"כ לא מצא עונו כי לא ידע במה הוא נכשל אבל באמת על כל פנים החטא גרם לו זהו שאמר משכהו לבית המדרש כאמור אך שהתורה גם היא אינה בתכלית השלימות עד שישא אשה לפי שיש לו לכל האדם שני בנינים הא' הוא בנין ביתו בעוה"ז בכסף וזהב ויתר צרכי האדם הב' הוא בנין בית לעוה"ב בתורה ומצוה ושני בניינים אלו הם שני הפכים כנודע שבנין הא' הוא סתירת השני ע"ד ארז"ל שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין כמו שנתבארה כוונת מאמר זה באר היטב בחג הסוכות מאמר קנ"ב ע"ש וא"כ עוצו עצה מה יעשה האדם הנבוך בין המצרים אלו אם יקיים ובתורתו יהגה יומם ולילה לקיום ביתו הנצחי לעולם הבא א"כ מלאכתו מתי נעשית ואם יהיה כל עמלו או קצתו בצרכי ביתו לעולם הזה א"כ מתי יעשה לביתו הנצחי בקיום אומרו ובתורתו יהגה יומם ולילה. והיתה העצה היעוצה מעצת ה' היא תקום ומיעץ שישא אשה ויעשו שותפות ביניהם כיששכר וזבולון וזה שהאשה תעסוק בכל צרכי הבית כמבואר בסוף ספר משלי שבטח לב בעלה באשה משכלת שהיא תמציא כל צרכי הבית והוא יפנה עצמו מכל עסקי הבית ויעסוק בתורה ותשלם כל המלאכה מלאכת מעשה בראשית כולם תלוים ועומדים עד בא יום זיווגם שעל ידם נשלמה הכוונה מכל וכל ולפיכך נזכר אצל האשה לשון בנין שנאמר ויבן ה' את הצלע לפי שעל ידה נשלם בנין הבית הכללי והפרטי כאמור וזה שאמר חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידה תהרסנו ובית זה יאמר הן על כל העולם בכללו והן על בנין הבית האנושי הפרטי כולם יקראו בנויים מצד זיווג זה כמ"ש ואבנה גם אנכי ממנה וכן דרשו רז"ל במסכת סוטה אחר ובנית ביתך זו האשה כו' ובהעדר הזיווג נקרא תוהו ובוהו ומהורס וכמו שאמר לא לתוהו בראה לשבת יצרה. שיא עזרי מעם ה' ע"ד ומה' אשה משכלת זהו שאמר בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת וע"ד שנאמר אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ יאמר שסתם בית והון הוא נחלת אבות שנקראו הרים כמ"ש שמעו הרים ריב ה' אך האשה המשכלת היא המעמדת בנין הבית ההוא והיא מתת אלהים להיות לו לעזר בקיום בנין הבית הפרטי והכללי זה"ש אשא עיני אל ההרים דהיינו האבות מאין יבא עזרי ר"ל את האשה שנקראת עזר כמו שאמר אעשה לו עזר כנגדו ופניתי