עוללות אפרים רח

יהיה חליפות שמלות היו לנשים כי על כל גבר יהיו כלי אשה וכל האנשים יתנו על פניהם כסות עיניהם עד אשר כל רואיהם לא יכירום לא ידעו ולא יבינו מי ומי ההולכים עדרים עדרים פעם בחוץ פעם ברחובות אצל כל פינה לחקור איזהו מקומן של זבחים ואיזו מקום יינם וילכו להם בתפים ובמחולות מפזז ומכרכר בכל עוז ואשה כלי זיינה עליה וחמשים עלו בנות ישראל מזויינים בכל שלטי הגבורים וכל איש מישראל חרבו על ירכו וחיציו שנונות גם הנערים ישיתו להם עדרים לבדם בשנותם את טעמם וריחם וילכו לקושש קש בזגים ופעמונים ונשמע קולם בבואם קול ענות בחירופים וגידופים כבולות ושחוזות בחרוזות ובדברי הבאי והיתול צחוק ושחוק עשו להם כל השומע יצחק גם אלה ביין שגו ובשכר תעו מדרך השכל ישתו וישכרו עד אשר לא ידעו בין ארור המן לברוך מרדכי עד אשר הם מריקים את גופתם קיא צואה בלי מקום כהריק האשפות מן הזבל ויאספו אליו כל העדרים וגללו אותו ברחובות קריה במקומות המטונפות חבקי אשפתות. הכזה יהיה יום משתה ויום רצון לה' ומאין להם סמך למנהגים מקולקלים כאלו הלא גם בשאר המועדות נאמרה בהם שמחה אך מצאו סמך מארז"ל צריך להשתכר עד שלא ידע כו' ועל י"א תיבות אלו העמידו תילי תילים הלכות מקרא מועט והלכות מרובות והנה בפסוק שמע ישראל שהוא עיקר יחודו של יוצר הכל אין מדקדקין בו כך ואם מצינו חכמים הראשונים עשו כן כמו שסופר בתלמוד מכמה מעשים תמוהים שעשו מרוב שמחה היינו לפי שהמה כל שמחתם היתה לשם שמים אך בזמנים הללו ראיתי בני עלייה והנם מועטים שישמחו ויעלצו לפני ה' לשם שמים כי אם בדרך מצות אנשים מלומדה כמו שאנו עושין כל כשרון המעשה כדרך זה וכבר כתב הרמב"ם ח"ו לא התירו רז"ל להשתכר כל כך כי אם קצת יותר מכדי לימודו וכן כתב הכל בו וא"כ ראוי למנוע העם מכל המעשים המקולקלים האלו וכיוצא בהם אך שתהיה השמחה משוערת במידה ובמשורה לשם שמים בזכרון גבורותיו ית' ונפלאותיו ולבקש מלפניו יתברך על עמו שיעשה עמנו נסים כאשר עשה עם אבותינו כי כבר מצינו במדרש שכל הגאולות נרמזו בפסוק אם הבנים שמחה גאולת מצרים היתה ע"י אהרן ומשה זהו ר"ת אם. גאולת אחשורוש ע"י אסתר ומרדכי גאולה אחרונה שתהיה במהרה בימינו ע"י אליהו ומשיח. ולפי שימי הפורים הם אות ומופת גם על הגאולה אחרונה ע"כ דרשו במסכת מגילה תחת הנעצוץ זה המן כו' יעלה ברוש זה מרדכי כו' והיה לה' לשם אלו ימי פורים לאות עולם לא יכרת זה מקרא מגילה. וכבר בארנו טעם שזכרון ימי הפורים לא יסוף מתוך זרעם ומדקאמר והיה לה' לשם ש"מ שעיקר השמחה היא לשם שמים. מקרא מגילה שהחמירו רז"ל בדקדוק קריאתה לפי שהיא אות עולם על קבלת התורה בלב שלם לפיכך היא חשובה כספר תורה בכל מיני קדושה כמו שבארנו מעלת מגילה זו על יום מתן תורה וכשם שהתורה נצחית כך מקרא מגילה תהיה לנו לאות עולם לא יכרת ובזכות שמחה זו נזכה לשמחת עולם כמ"ש ופדויי ה' ישובון ובאו לציון ברנה ושמחת עולם על ראשם אמן סליק חלק ב': חלק שלישי בנישואין ומילה ופדיון הבן ובר מצוה וצדקה וביקור חולים ודרוש להספד בר מינן. חלק ג' עמוד א בחתונת חתנים

בעמוד זה מבוארין ד' זמנים לימי הנשואין והם בי"ד בט"ז בי"ח בשנת כ' ויביא מאמרים על כל ארבע זמנים הללו

עמוד ב בבקשת היחוס בזיווג זה איזו יחוס עדיף יחוס עצמו או יחוס של אבותיו ויבואו מאמרים רבים ע"ז המכריעים לכאן ולכאן

עמוד ג בששה תנאים הכרחיים להצלחת האדם והם נמצאים לאדם כשישא אשה ע"ד ארז"ל השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה ברכה שמחה תורה תומה שלום

עמוד ד מדבר במהות הטובה הנמשכת מזיווג זה וע"ד שרוי בלא טובה ויביא מאמר רז"ל ובא טוב ויקבל טוב מטוב כו'

עמוד ה מדבר במהות השמחה מזיווג זה ע"ד שרוי בלא שמחה וע"ד כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו כו' ויניח ה' זיווגים כנגד ה' קולות

עמוד ו מדבר במהות הברכה הנמשכת מזיווג זה ע"ד שרוי בלא ברכה ויביא מדרש רז"ל אשתך כגפן פוריה מה הגפן פריו לברכה

עמוד ז מדבר במהות התורה הנמשכת מזיווג זה ע"ד שרוי בלא תורה ויביא מאמר מאי טעמא לא פריס מר סודרא דלא נסיבית כו'

עמוד ח מדבר במהות הסמיכות שנוהגין ליתן לחתנים ביום חתונתם ע"ד שרוי בלא תורה: ויביא על ענין זה פסוקים רבים והרבה מאמרי רז"ל

עמוד ט מדבר במהות החומה אשר עליה אמרו רז"ל שרוי בלא חומה כו' ויביא מדרש רז"ל אני חומה זו תורה כו'

עמוד י מדבר במהות השלום הנמשך מזיווג זה ע"ד ארז"ל שרוי בלא שלום ויביא מדרש רז"ל וישם לך שלום שהשלום חותם לכל הברכות

עמוד יא מדבר בזיווג שני ע"ד המאמר אין מזווגין לאדם אשה אלא לפי מעשיו כו' הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני כו' ומספר עמודיו הם י"א כמספר המעלות התלוין בזיווג זה דהיינו ה' קולות וטובה ברכה שמחה תורה חומה ושלום: החלק השלישי בנישואין עמוד א מאמר שי ד' זמני' מוגבלי' לימי הנישואין

תנא דבי רבי ישמעאל עד כ' שנה הקב"ה ממתין לאדם מתי ישא אשה וכיון שהגיע כ' שנה ולא נשא אומר הקב"ה תיפח