עוללות אפרים רז

היתה התקנה לזה קיימו וקבלו קיימו מה שכבר קיבלו ובטלו המודעא כדאמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש ובדרך שנתבאר לעיל במאמר ש"א ע"ש. זה"ש ליהודים היתה אורה זו תורה כו' כי מכאן והלאה היתה התורה ליהודים ונחשבה שלהם אחרי שקבלוה מרצון טוב ובטלו המודעא כאמור משא"כ לפנים לא היתה נחשבת שלהם וק"ל. שח ענין ד' פרשיות ומטעם זה קורין קודם הפורים פרשת שקלים ופרשת זכור פרשת שקלים כדאמרינן להקדימם לשקלי המן. פרשת זכור לפי שנאמר ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים וארז"ל לפי שרפו ידיהם מן התורה כדאיתא במכילתא לכך נאמר זכור את אשר עשה לך עמלק בזמן שרפו ידיך בתורה. וזכירה זו מועלת לטעת בלבך שכל זמן שיש לך רפיון ידים בתורה אזי לעומת זה ירפו ידיך נגד האויב עד כי גבר האויב לפיכך נאמר וידי משה כבדים שלא היה לו מקום להרים יד ולהתפלל עליהם כך בימי אחשורוש שרפו ידיהם מן התורה והיו תולים עיניהם במודעא רבה על כן הגדיל אויב אך לסוף כאשר קיימו מה שכבר קבלו ובטלו המודעא נאמר ליהודים היתה אורה זו תורה וכמו שקודם הפורים קורין פרשת שקלים שהוא כפרה על עון העגל כאמור ופרשת זכור להזכירם שעיקר הצלחת ישראל תלויה בשמירת התורה כך קודם הפסח קורין פרשת פרה שגם היא לכפר על עון העגל כדאיתא במדרש תבא האם ותקנח צואת בנה כו' ופרשת החודש הזה לכם לשמירת התורה ע"ד לא איברא סיהרא אלא לגרסא או פרשת פרה לטהרתן של ישראל שהיו במצרים כלם טמאים בגילולי מצרים ופרשת החודש לעקור מתוכם עבודת המזלות כדאיתא בעקידה פרשת בא וכל זה אין לו שייכות לגאולת מרדכי כנודע שנייה לה דהיינו דתי המלך אמר שאינם עושים כי דתם אינו מניח להם לעשות דתי המלך כדאיתא בגמרא אמר המן כל ימיהם הם מוציאים בשה"י פה"י ולא יהבי כרגא למלכא כו' פירש"י שבת היום פסח היום כו' ולהנחה זו נאמר שמה שדרשו ליהודים היתה אורה זו תורה כו' וי"ט ומילה ותפילין לכאורה נראה שהתלונה היתה כנגד ד' מצות אלו שאין מניחין לישראל לעשות דתי המלך. א התורה ידוע שכל הנותן עליו עול התורה כו'. ב הימים טובים היינו ממש ארז"ל בש"הי פ"הי שבת היום פסח היום כו'. ג המילה רצה בזה כי מצד המילה הם תשושי כח ולא יכלו ללחום מלחמת המלך כדאיתא במעילה פרק קדשי מזבח שפעם אחת גזרו מלכות יון על ישראל שלא ימולו כו' הלך ר' ראובן ואמר לקיסר מי שיש לו אויבים רוצה שיהיו גבורים או חלשים א"ל חלשים א"ל היהודים הם חלשים מכם מצד המילה כו' וכאן אמר המן שמצד חולשת המילה אינן יכולין לעשות מלחמתו ואין להם כח לעמוד בהיכל המלך לעשות מלאכתו והיתה כוונת המן לבטל מהם המילה זה"ש ונשלוח ספרים וגו' להשמיד להרוג ולאבד וגומר ביום אחד וגו' ושללם לבוז ויש להקשות למה אמר ושללם לבוז לבסוף הל"ל לכלול הכל בבבא אחת להשמיד ולהרוג ולאבד ולבוז שללם. אלא בודאי שבמאמר להשמיד ולהרוג רמז אבדון הגופות ובמאמר ושללם לבוז רמז ביטול המילה שנקראת שלל כמ"ש שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב ופסוק זה נדרש על המילה ובזה הלך המן בדרך זקנו עמלק שזרק מילות כלפי מעלה והיה מבזה מצות המילה זה"ש וישמע יתרו מה שמועה שמע ובא שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ר"ל שלכך נתגייר יתרו לפי ששמע איך שנקרע הים לישראל בזכות המילה כמו שלמדו מפסיק לגוזר ים סוף לגזרים ושמע שאמר ה' מלחמה לה' בעמלק מדור דור על שביזה מצות המילה לפיכך נתגייר לפיכך קורין פרשת זכור קודם ימי הפורים להזכיר מעלת מצוה זו וגודל שכרה ועונשה. ד התפילין אמר שמצד התפילין שבראשם אינן יכולים לעשות מלאכת המלך כי אינו רשאי לשאת משא על ראשו כל זמן שתפילין בראשו וכן שאר מלאכות בזויות כי תפילין צריכין גוף נקי וחשב המן לדבר באזני המלך לבטל מהם ארבע מצות אלו והם שורש הדת והאמונה כי התורה היא הראש לדת ישראל והמילה והתפילין וי"ט ושבת בכללם נקראו שלשתן אות לפי שהם יסודי דת תורתינו כמו שיתבאר היטב בחיבור זה בענין המילה במאמר תס"ב ע"ש וחשב המן שעל מצות אלו ימסרו נפשם למות ולא יאותו האנשים לקיים עליהם בטולם וזהו שאמרנו שעשה המן כדרך השונא שאינו מגלה מה שבדעתו כי כל עיקר כוונתו היתה להשמיד אך למלך אין שוה לבקש על זה בלי טעם עד אשר חשב לפתותו בתחבולות כאלו ובקש על ביטול מצות הראשיות ולסוף כאשר נתבטלה הגזרה חזרו היהודים לקיום מצות אלו כבראשונה זה"ש ליהודים היתה אורה זו תורה וי"ט ומילה ותפילין כו' ושמעתי אומרים כלפי שנא' מתחילה מגיע אבל גדול ליהודים ואבל אסור בתורה ותפילין שהם משמחים לב ואסור בשמחת י"ט ולשמוח בשמחת סעודת המילה וכאשר נתבטלה הגזירה הותרו בכולם זה"ש ליהודים היתה אורה כו' הנה לגודל התועלת שנמשך לישראל לדורות מימי פורים האלה ראו חז"ל לדקדק בחומר מצוה זו במשלוח מנות ומתנות לאביונים לפי שבא עליהם המן מצד העדר מדת השלום על כן נצטוו במשלוח מנות שני מנות לאחד כי זה מורה על אהבה שביניהם כמ"ש ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב וגו' ומתנות לאביונים לפי שבא עליהם בטענת שהם בעלי עין הרע לפיכך נפל הגורל בחודש אדר כאמור על כן נצטוו ליתן לאביונים שלא יהיה עיניהם רעה בשל אחיהם העניים כמ"ש טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל ובסיבה זו ידגו לרוב בקרב הארץ ואין העין שולטת בם ועשו ימים אלו ימי משתה ושמחה בהלל והודות. שט הנהגת ימים אלו במשתה ושמחה אך מה שראיתי בימים אלו שהוקמו לשמוח בהם לשם שמים ולספר בניסים ונפלאות שעשה לאבותינו בעצם הימים האלו נשמע קול צוחה על היין בראש כל חוצות יתהללו ותבקע הארץ לקול היוצא מבית בליעתם וישנו את טעמם ומראיהם לתת על פניהם מסוה עד שנהפך לאיש אחר ואין לו מכיר כי לכלם