עוללות אפרים רא

עיר גיבורים פרשת ראה אפס קצהו תראה משם. וכולו תראה מבואר בדברי אלה מה שאמר ר' יהושע פעם אחת הייתי מהלך בשדה אמרה לי תינוקת אחת רבי לאו שדה הוא זה אמרתי לה בדרך כבושה אני מהלך אמרה לי לסטים כמותך כבשוה והנה בלי ספק שלא לתוהו כתב רבי יהושע שאלת התינוקת ותשובתו הרמתה כי אם ללמד בני יהודה דעת ומזימה בדבר שהוא מעשים בכל יום כי הן עתה רבים עמי הארץ הדשים ברגליהם המצות קלות שהם עיקר תבואת התורה כמו שאמר ותבואתה נבחר מכסף לפיכך המליץ התנא מליצה זו נאה וברה ויפה כתרצה להולך בשדה ודש ברגליו התבואות וסבור מאחר שאחרים כבשו הדרך ההיא אין לו אשמה בדבר כמו כן אילו הדשים ברגליהם המצות קלות תבואות התורה והיה כי ישאלוהו מדוע אתה עובר את מצות המלך ה' אזי תשובתו בצדו לאמר הלא בדרך כבושה אני מהלך הטוב אנכי מזולתי כי רבים עושים כן ועל זה באה התשובה מן הילד מסכן וחכם לסטים כמותך כבשוה כי כן אורחות כל בוצע בצע שכבשו דרך ומנהג רע זה ושנו ושלשו בו עד שנעשה להם כהיתר וכדרך כבושה וראש כל הפרצות הוא שדרך כל איש ישר בעיניו וכל איש מראה מ"ט פנים טהור על השרץ שבידו המטמא והמדמע קודש בחול ועל כל פנים הוא מורה היתר לעצמו מכמה צדדים עד אשר ישוב החמס להיות משפט אמת וישר רצז תלמיד אחד היה מטהר השרץ בק"ן פנים ונראה שזהו שמצינו במסכת עירובין פ"ק תנא תלמיד ותיק היה ביבנה והיה מטהר שרץ בק"ן פנים אמר רבא אני אדון ואטהרנו כו' והקשו התוספות מאי חריפות הוא זה לטהר השרץ שהתורה טמאתו בהדיא ותרצו שם מה שתרצו. ולי נראה שתלמיד ותיק זה היה מוכיח את ההמון בזה המראים פנים של היתר על כל מעשיהם ואינן רואין חובה לעצמם כלל כי בכל מעשה או פעולה שיצרם מתאוה לה יעשוה מיד אך יורו היתר לעצמם פעמים או שלש עד אשר יהיה בעיניהם כהיתר ממש והוכיחם תלמיד זה לאמר שלא יפה הם עושים שהרי השרץ הכל מודים בו שטמא טמא יקרא ואף על פי כן נוכל לטהרו בק"ן פנים קל וחומר שיש כח ביד שכלו של אדם לטהר כל מעשה רע ולהיות מורה היתר לעצמו ומזה ילמד כל משכיל שלא לסמוך על חכמתו אף אם נראה לו קצת היתר מ"מ לא יסמוך על שיקול דעתו ולא על רוב חכמתו ולא יעשה כי אם משפט הכתוב בפירוש וזה"ש רבא אני אדון ואטהרנו וממני יראה כל משכיל שמרוב חורפא יכול האדם לשבש כל כשרון המעשה. ובסיבה זו אין דברי תוכחות עלי עון נשמעים בדורינו זהו שאמר ועכשיו מניחו על שלחנו ודיו הוא רמז נפלא לכנס התורה בדור שאינה חביבה עליו כאמור זהו שאמרו במדרש שהתחלנו בו שאמר הקדוש ברוך הוא למשה אמור לאהרן לגדולה מזאת אתה מוכן שהקרבנות אינן נוהגין כי אם בזמן שבית המקדש קיים אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו רצה בזה שהקרבנות שהקריבו הנשיאים היו דוגמת פרי החג שבאו כנגד הנפש הבהמית ואינן נוהגין בזמן החורבן רמז לחורבן הבית האנושי שנמשל לבנין המשכן כמבואר בעקידה וברבינו בחיי פרשת תרומה שבנין גוף האדם דומה לבנין בית המקדש מכל צד ואם כן החורבן הוא יום פטירתו מן העולם ואז יתבטלו הקרבנות שבאו כנגד הנפש הבהמית כפרי החג וזולתם אבל הנרות לעולם ר"ל הנרות של חנוכה שבאו כנגד נר ה' נשמת אדם לעולם יאירו אף בזמן חורבן הבית האנושי זורח הוא שם בעולם הנצחי זה"ש והברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלים עולמית רמז לברכות הנצחיים כמ"ש אין הברכה מצויה לא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין הרצון להם בזה שטובות העולם הזה לפי שיש לכולם גבול וקצבה או במדידה או דמיון על כן אין הברכה שלימה בהם חוץ מן טובות העולם הבא שהם דבר הסמוי מן העין כי עין לא ראתה וגומר שם הברכה שלימה לפי שהטובה ההיא אין לה קץ וגבול והם חיים נצחיים זה"ש כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם לכך אמר כאן הברכות כו' אינן בטילין עולמית וכן נר ישראל לא יכבה לעולם כמ"ש לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף עוד וכתיב קומי אורי כי בא אורך ובזה נתפייס אהרן כי חנוכת המזבח הוא נגד דבר הפוחת והולך וחנוכת הנרות הוא כנגד הסנהדרין המוסיפים תמיד ושפיר קאמר לגדולה מזו אתה מוכן והוא שנאמר תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ רצה בזכות נרות של חנוכה שנעשה בהם הנס בשבעה קני המנורה וגם לשמונה דהיינו בשמונה ימי חנוכה כי בזכות זה לא תדע מה יהיה רעה על הארץ כמ"ש שומר מצוה לא ידע דבר רע ולפי שנרות של חנוכה אלו יש להם שני פנים או על שם נר מצוה ותורה אור או על שם נר ה' נשמת אדם ושניהם נרמזו בפך זה של שמן כמבואר למעלה רצח מראה של זכריה מנו' זהב כלה על כן מצינו בנבואת זכריה שראה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרותיה וגומר ושנים זתים עליה אחד מימין הגלה ואחד משמאלה ולסוף נאמר לו פתרון שני זתים אלו ויאמר אלה שני בני היצהר וגומר ולפי דברינו יהיו שני זתים אלו רמז נפלא על התורה ועל הנשמה שנמשלו לשניהם לשמן זה המביא אורה לעולם ועוד שאינו מתעלה כי אם ע"י כתישה כך התורה והנשמה אינן מתעלות כ"א ע"י כתישה כמו שלמדו רז"ל מפסוק הסכת ושמע כתתו עצמיכם על דברי תורה כו' וכן הנשמה כך היא המדה בצדיקים שתחילתן יסורין וסופן שלוה ועוד ששנים אלו הם המגביהים לשבת ביתר שאת כשמן זה העולה על כל המשקים ולפי שמעשה המנורה עם שבעה נרותיה היא רמז על שניהם על כן נאמר ושני זתים עליה אחד מימין ואחד משמאל כדאיתא במדרש אמר רבי יצחק שני דברים בימינו של הקדוש ברוך הוא ושני דברים