עוללות אפרים קצה

ובתורה עצמה חשבו ג"כ להפיל המצות העקרים וזה היה בימי אנטיוכס הרשע שחשב לבטל מישראל חודש מילה ושבת כי בזכות שלש אלו נגאלו ישראל ממצרים כמו שלמדו רז"ל מפסוק ואראה אותך מתבוססת בדמיך בשני דמים דם פסח ודם מילה כו' הרי שקדמה מצות המילה לגאולתם וכן מצות החודש כנראה מהקדמת ציווי החודש הזה לצאתם מארץ מצרים וכן מצות השבת ששמרו במצרים לבקשת משה מפרעה כדאיתא במדרש שמשה בקש מפרעה במצרים שיתן להם לשבות ביום השבת כו' זה"ש וחמש את ארץ מצרים והיה האוכל לפקדון. חמש ר"ת "חודש "מילה "שבת זכות שלש אלה שהיה בידם במצרים היה שמור להם לפדיון להגאל בזכותם בסוד אומרו וחמשים עלו בני ישראל שבזכות שלש אלה שסימנם חמש עלו בני ישראל כאמור וכשבקש אנטיוכס לבטל המצות מישראל הרי נתכוון לכבות נר ישראל לפיכך נעשה להם נס בבירור כי יתרון האור ניכר בשלשתן חידוש הלבנה היינו אור: ושבת הוא אור זיו קלסתר פניו של אדם שנשתנה ביום שבת לעילוי. והמילה שנאמר במשה ותרא אותו כי טוב הוא וארז"ל שנולד מהול ושנתמלא כל הבית אורה וכבר ידוע ששלשה מצות אלו הם יסודי התורה: המילה ידוע עיקר תכליתה שעל ידה יהיה נימול מערלת הפה והלב והאוזן הם הכלים שעל ידיהם תושג החכמה כמו שיתבאר בענין המילה במאמר שפ"ז ע"ש השבת כבר בארנו למעלה במאמר רס"ז שהשבת מפרסם בעולם העיקר שהניח בעל העקרים תורה מן השמים כי היום ההוא מיוחד לתלמוד תורה יותר מזולתו. והירח ארז"ל לא איברא סיהרא אלא לגירסא כו' ועוד ששלשה מצות אלו נקראו אות השבת שנאמר כי אות היא ביני וביניכם המילה שנאמר והיה לאות ברית בבשרכם. קידוש החודש שנאמר את המאור הגדול וגו' ואת המאור הקטן וגומר והיו לאותות וגומר וכן התחיל הפייט של פרשת החודש אות זה החודש כו' והטעם שג' אלו נקראו אותות לפי שהם מפרסמים יחודו של יוצר הכל והם אות ומופת על ג' עקרי יסודי הדת. השבת כבר הרחבנו למעלה במאמר רס"ב ע"ש שהשבת כולל כל חלקי יסודי דת תורתינו עד שארז"ל שקולה שבת כנגד כל המצות שבתורה המילה גם היא ארז"ל ששקולה כנגד כל התורה והיא גם היא כוללת כל חלקי יסודי דת תורתינו וקידוש החודש גם הוא מופת על כל ג' עיקרים אלו שהניח בעל העקרים בתחלת ספרו והם מציאת האל ית' ותורה מן השמים והשגחתו ית' לשכר ועונש. א מציאות האל ית' והיותו מחדש עולמו נראה בירח זה המתחדש בכל חודש וחודש והוא הוראה עצומה על שיש לעולם מנהיג בורא וכל יכול כמו שבארנו בחג הפסח מאמר צ"ד ע"ש ובעקידה פרשת בא עד שלגודל תועלת מצוה זו ארז"ל שהיה ראוי להתחיל את התורה מהחודש הזה לכם כו' ואמרו עוד אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני שכינה פעם אחת בחודש דיים כו'. ב השגחתו יתברך לשכר ועונש נראה גם כן ממיעוט הירח על שקטרגה ושיש לצדיקים אחרית ותקוה לעתיד כמו שאומרים בנוסח ברכת הלבנה שהם עתידים להתחדש כמותה כו'. ג התורה שמן השמים כארז"ל לא איברא סיהרא אלא לגירסא וא"כ החודש אות ומופת על ג' עקרים אלו. וכן השבת כאמור וכן המילה אות ומופת על שלשתן כמו שיבא ביאור ענין זה בארוכה בענין המילה במאמר תע"א ע"ש לפיכך חשב אנטיוכס שבביטול ג' מצות אלו יפלו יסודי הדת והשתות יהרסון ואז יפול גם הבנין שעליהם ונר אלהים יכבה מכל וכל עד אשר הופיע ה' ממכון שבתו והזריח אור ישראל כי כבר ברית כרותה לנו שאפילו אם יתקבצו כל מלכיות שבעולם נועדו יחד על ישראל ועל התורה מ"מ אינן יכולין לבטל מהם תורה ומצות כדאיתא בחיבורינו עיר גבורים פרשת שמות על מדרש שאל פוליפוס את רבי עקיבא כתיב כי תאמר אדום רששנו נשוב נבנה חרבות כה אמר ה' המה יבנו ואני אהרוס והרי כל מה שהם בונין קיים א"ל לא דבר הכתוב כנגד שהם בונין אלא כנגד העצות שאתם יושבים בכל שנה לכלותינו והקב"ה מהרס מחשבותיכם א"ל חייך שכך הוא אנו יושבים בכל שנה לכלותיכם ואתי חד סב ומבטל לן. ושם בארנו שאף פוליפוס הבין שלא בסתם בנין דבר הכתוב שהרי נאמר נשוב ונבנה חרבות החרבות לא נאמר אלא חרבות שהבנין ההוא הוא בעצם סתירת וחורבן העולם כי בהעדר התורה יחזור העולם לתוהו ובוהו ושאלו המין הרי כל מה שהם בונין קיים כנודע מימים רבים שגזרו על ישראל הרג ואבדון בדורו של אנטיוכס ונתקיימו מחשבתם בעונותינו השיב לו לא דבר הכתוב אלא כנגד העצות היינו התורה שנקראת עצה שנאמר לי עצה ותושיה רצה בזה בוודאי יש בידכם לגזור אבדון גוף וממון אמנם כשאתם חושבים לבטל ממנו עצה ותושיה בזה אין אתם יכולים כמ"ש אין האדם שליט ברוח לכלוא את הרוח היינו ברוחניות ברוח חכמה ודעת אין כל בריה שולטת זה"ש ואתי חד סב היינו הקב"ה יחידו של עולם ונקרא עתיק יומין וזהו חד סב ומבטל לן. נמצא שברית כרותה לישראל שאין בני אדם שולטין בתורה ומצוה. רפח סוד פך של שמן בחותמו של כהן גדול זהו סוד הפך של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול שלא שלטו בו יד האויבים רמז שישראל בוטחים לדורות שאין יכולין לבטל מהם התורה שנמשלה לשמן העולה על כל המשקים כך התורה כתיב בה רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה שיש לה יתרון ביתר שאת ויחר עוז על כל החכמות והדתות וממנה תצא אורה לעולם כמו השמן המאיר לארץ ולדרים עליה ונעשה נס זה במנורת המאור שבה שבעה קנים כנגד ז' חכמות הנכללים בתורה וכנגד ז' ספרים שבתורה בסוד אמרו חצבה עמודיה שבעה. ופך שמן זה מונח תמיד בחותמו של כ"ג דהיינו בחותמו של הקב"ה הכהן הגדול הגבור והנורא וחותם זה כד"א צור תעודה חתום תורה בלימודי כי באמת סתומים וחתומים דבריה ואין כל בריה יכולה לבא עד תכליתה גם חותמו של הקב"ה אמת וכה"א תורת אמת היתה בפיהו וכתיב ותורתך