עוללות אפרים קצא

כנודע מדרך השלימים שיום ולילה לא ישבותו. עיקר ג העוה"ב זה"ש שלא יהא מלבושו ש"ש כמלבושו של חול ואם לא כוונו כ"א לסתם מלבושי חיצונים אלו שקרא רבי יוחנן מכבדותא א"כ גלה כבוד מישראל כי האיש אשר לא היה טהור ובדרך ישרים לא היה וחדל מעשות משפט וצדקה בארץ בלי ספק שסתם בגדים אלו לא לכבוד יהיו לו אלא הנכון אצלי שבמעשים טובים ידבר שנמשלו לבגד בכל עת יהיו בגדיך לבנים וכתיב והלבש אותך מחלצות וכתיב צדק לבשתי וילבשני ועל חילוף בגדי חול בקודש אמר יעקב לבניו החליפו שמלותיכם ובזכות זה נקומה ונעלה בית אל. ועליהם ארז"ל עתידים צדיקים שיעמדו בלבושיהם כו' היינו בלבוש מע"ט כמבואר בחיבורינו עיר גבורים שער התשובה מאמר ד' ע"ש וזהו שבאו לגלות אזן אנשים שיכבדו את יום השבת במלבושים מיוחדים לו כדי שהמשכילים יתבוננו בינה שלא כעה"ז העה"ב כי בעה"ז סתם בגדים חיצונים אלו הם לכבוד ולתפארת אמנם לא באלה יתהדר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה לעה"ב ביום שכולו שבת כי אם בלבוש צדקה אשר בו הוא עומד לשרת את פני ה' כבגדי כהונה הנעשים לכבוד כמו כן מצד התורה כל ישראל כהנים למקום ב"ה שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגומר זה"ש שלא והא מלבושך של שבת כשל חול והוא רמז למלבוש המיוחד ליום שכולו שבת. רעט סוד ג' סעודו' כנגד ג' תפלות של שבת וכנגד ג' עקרים אלו נצטוינו בג' סעודות בשבת כנגד ג' תפלות של שבת שיש לדקדק מה ראו על ככה לשנות תפלת מעריב ויוצר ומנחה כל אחת בנוסח בפני עצמה משא"כ בכל המועדות זולת שינוי תפלת מוסף שמצינו גם בשאר המועדות אך בשלש אלה לא מצינו טעם אם לא שנא' שהוא כנגד ג' עיקרים אלו. א תפלת אתה קדשת בה מבואר אמונת החידוש כמבואר מנוסח התפלה תכלית מעשה שמים כו': ב ישמח משה כנגד תורה מן השמים כמבואר בנוסח בעמדו לפניך על הר סיני ושני לוחות אבנים הוריד בידו כו'. ג אתה אחד כנגד שכר העולם הבא שהוא במנוחה ושביתה זהו שמצינו בנוסח התפילה שמזכיר ז' פעמים לשון מנוחה כנגד ז' מדורים של גיהנם השובתים ביום השבת כדאיתא בסנהדרין שדוד אמר בני בני ז' פעמים להעלותו מז' מדורי גיהנם כו' וכנגד ז' חופות שעתיד הקב"ה לעשות לכל צדיק כו' וכנגד ז' כיתות של צדיקים כדאיתא בויקרא רבה וכנגד כל תפילה מתפילות אלו נצטוינו בסעודה בפני עצמה ודרשו רז"ל ג' סעודות של שבת משלש היום שבפסוק אחד שנא' אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה ובפסוק זה נרמזו שלשתן אכלהו היום היינו להנות בתורת ה' כד"א לכו לחמו בלחמי וכמ"ש לא ניתן המן אלא למקבלי התורה שבת היום לה' היינו לשם ה' להזכיר מציאותו יתברך מתוך אמונת החידוש היום לא תמצאוהו היינו הערה ליום שכולו שבת שמי שלא טרח בע"ש אין לו מה לאכול ביום שכולו שבת בדרך שנתבאר. רפ תרי אסא כנגד זכור ושמור ומצינו זה בג' דרכים בד אחר ושני בדים וג' בדים ונראה שענין זה נרמז במה שאמרו בפרק במה מדליקין בעובדא דרשב"י ור"א בנו חזו ההוא סבא דנקט תרי מדאני דאסא חד כנגד זכור וחד כנגד שמור וסבא זה היה בוודאי מן הזקינים שקנו חכמה ולקח חרי אסא ובמסכת כתובות מצינו אמרו עליו על ר"י בן אילעאי שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה כו' ור"ש בר"י מרקד אתלת בדי וכו' אעפ"י שפשוטו מדבר שם בסתם כלה מ"מ נוכל להמליץ הענין ההוא על שבת שנקרא כלה כדאיתא פרק המניח את הכד רבי חנינא מעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא ואמר בואו לקראת שבת מלכתא ור' יוסי אומר בואי כלה וא"כ יש לדקדק בג' חלוקים אלו כי רב שמואל מרקד אתלת בדי וסבא זה לקח שני בדי ורבי יודא בן אילעאי לקח בד אחד. רפא בא מיכה והעמידן על ג' וישעיה על שתי' וחבקוק על אחת ונראה שהוא ע"ד שמצינו במסכת מכות דרש רבי שמלאי תרי"ג מצות נאמרו למשה כו' בא דוד והעמידן על י"א כו' בא ישעיה והעמידן על שש כו' ומסיק שם בא מיכה והעמידן על ג' חזר ישעיה והעמידן על שתים כו' בא חבקוק והעמידן על אחת כו' וזה כי מתחילה ראה דוד לעשות כללים קצרים הכוללים כל חלקי הדת עד שבא ישעיה והעמידן על שש כללים. ואח"כ בא מיכה והעמיד כל חלקי ופרטי דת תורתינו על ג' עמודי' דהיינו על ידיעת ג' עקרים אלו שהנחנו זה"ש מיכה מה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט היינו כנגד עיקר השגחתו ית' לשכר ועונש כי בזמן שיש דין למטה אין דין למעלה כנודע ואהבת חסד זו התורה כמ"ש ותורת חסד על לשונה. והצנע לכת עם אלהיך היינו מציאות האל ית' חזר ישעיה והעמידן על שתים לומר שבשתי עקרים יספיק להעמיד יסוד הדת שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה והוא כשיאמין בהשגחה לשכר ועונש הרמוז במשפט ויאמין בתורת חסד די לו כי בוודאי אין להם מציאות זולת ממציאם עד שבא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה כי יספיק לו האמונה במציאות האל ית' לבד להביאו לידי ידיעה בכולם. הנה מעצם הזה לקח רב שמואל תלת בדי של הדס כנגד ג' עקרים אלו שנרמז בהדס זה. א מציאות האל ית' ע"ד שאמרו במדרש וענף עץ עבות זה הקב"ה שנאמר והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה. ב תורה מן השמים נמשלה בהדס זה שיש בו ריח כך התורה ריחה נודף בעולם כמ"ש והריחו ביראת ה' וכן השם טוב שיגיע על אדם ועל ידו דומה לשמן טוב שריחו נודף. ג העוה"ב נרמז ג"כ בריח זה כדאיתא פרק המקבל במעשה של אליהו עם רבה בר אבוה עייליה לגן עדן אמר ליה פשוט גלימך ספי שקול מהני טרפי כו' עד סחט גלימיה ריחא כו' וסבא זה לקח שני