עוללות אפרים קפג

עמוד מא מדבר בעיקר שני תורה מן השמים ויביא מאמר אמר ר' חייא פעם אחת נתארחתי בלודקיא כו'

עמוד מב מדבר בעיקר שלישי אמונת העוה"ב יום שכולו שבת ויביא מאמר רז"ל שבת עבידא לגלויי מתן שכרה לא עבידא לגלויי ויבאר סוד התפלות של שבת וביאור מזמור שיר ליום השבת. ויש בו ד' עמודים כנגד ד' סעודות של יום זה וד' מצות שבו שביתה ועונג ותורה ועונה: ראו כי ה' נתן לכם את השבת וגומר עמוד לט מאמר רסא שקולה שבת כנגד כל התור'

במדרש מצינו בתורה ובנביאי' ובכתובי' ששקולה השבת כנגד כל המצות בתורה שנאמר עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורתי ראו כי ה' נתן לכם את יום השבת בנביאים שנאמר שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע בכתובים שנאמר ועל הר סיני ירדת ודברת עמהם מן השמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים ואת שבת קדשך הודעת להם ע"כ

אם הדת בכללה מיוסדת על כסא של שלש רגלים אשר עליהם הוכן בצדק אמונת השי"ת הנה השכל מחייב שישקיף הקדוש ברוך הוא מראש אמונה ויפתח לנו חלונות שקופים במצוה ראשונה זו לכלול בה כל יסודי הדת וללמד על כלל המצות הנתלים בשלש רגלים אלו

הקדמת ענין זה מבואר כחמה ברה לכל משכיל ואנו למדין ממנהגו של עולם שהמלך אשר יצוה למשרתיו עושי רצונו כמה מיני עבודות שונות ובאחת מהם הוציא המלך את עצמו מן הכלל ועשה עבודה זו בעצמו ובכבודו לעיני כל העם לכדי שממנו יראו וכן יעשו ויקחו ק"ו שאם המלך שאין לו צורך בה מקיים אותה לעינינו מה יעשו מן הזריזות השפלים הנצרכים להם. והערה זו מצינו בכל מצות שבתורה אשר צוה המלך ה' צבאות לזרע אברהם עבדו ומכללם מצות השבת אשר בזה היום הכתיב הקב"ה מנוחה לעצמו ובעצמו ובכבודו חלק כבוד ליום קדוש זה וינפש בו אעפ"י שבורא עולם לא ייעף ולא ייגע כאדם זה הצריך למנוחה אחרי יגיע רבה אלא בודאי לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד לבני ישראל קשת ומלחמתה של תורה שממנו יראו וכן יעשו לדורות לדקדק בחומר פרטי מצוה זו אשר קיימה הקב"ה בעצמו והמשכילים יבינו כי בה נתלים כל יסודי הדת בשכבר פירשנו בחג הפסח במאמר מ"ב שהזכירה והשמירה הלא המה יסודי התורה בסוד ארז"ל זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו וכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה כי בודאי אין האדם שלם בשמירת המצוה אם לא שתוקדם אצלו הזכירה שיעלו לזכרון לפניו תמיד יסודי הדת הלא המה הג' עיקרים אשר הניח בעל העקרים בתחילת י"ג עקרים והם מציאת השי"ת ותורה מן השמים וההשגחה לשכר ועונש ומצינו בשלשתן לשון זכירה ושמירה. א מציאות השי"ת שהמציא וחידש את העולם ברצונו המוחלט זה"ש זכור את יום השבת וגו' כי ששת ימים עשה וגו' וזהו שמצינו בילקוט פרשת אמור בפסוק וביום השמיני תתנו לי כו' אמר לא יראו פני עד שיראו פני המטרונה כו' וזהו השבת ורצה בזה שהקב"ה אמר לא תוכלו לראות פני דהיינו אמיתת מציאותי עד שיראו פני המטרונה כו' דהיינו השבת כי הוא מופת על חידוש עולם והחידוש מופת על מחדשו. והוא רמז נפלא. ב תורה מן השמים זה"ש וזכרתם את כל מצות ה'. ג ההשגחה לשכר ועונש זה"ש למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים וגומר כי בו נתאמתה השגחתו ית' לשכר ועונש ומטעם זה מצינו במסורת ג' פעמים שמור מלא בויו. א שמור את חודש האביב. ב שמור את יום השבת. ג שמור תשמרון את כל מצות ה' והם בעצם זכירת ג' עקרים שהנחנו זה"ש זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו וג' עקרים אלו נראה שמצות השבת כוללת כולם מסכים למה שכתב בעקידה פרשת ויקהל שהשבת כולל ג' דברים ואלו הן חידוש העולם ובדרך שנתבאר. ב שיום זה פנוי לתלמוד תורה. ג שיום זה הערה ולימוד על העוה"ב שנקרא יום שכולו שבת והאריך שם הרב בדבריו הנך רואה בעיניך ומשם תוכל להבין שג' אלו הן בעצם אמונת מציאות השי"ת ותלמוד תורה שביום זה הוא בעצם העיקר השני דהיינו תורה מן השמים. והעה"ב שנרמז בו הוא בעצם ההשגחה לשכר ועונש שעיקר מציאותו בעוה"ב שהרי בעוה"ז כטוב כחוטא כטמא כטהור אך לעוה"ב נאמר ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו כמו שיבא ביאור כל עיקר ועיקר במקומו המיוחד לו ורמז לדבר שבת ר"ת "שכר "בריאה "תורה הם הם ג' עקרים שהזכרנו כי באמת שלא לחנם באו בתורה אזהרות רבות על יום קדוש זה. א מה שאמרו שבת ודינין במרה אפקוד כנראה מפרשת המן. ב וג' זכור ושמור שבשני הדברות. ד בפרשת משפטים נאמר ביום השביעי תשבות. ה בפרשת כי תשא נאמר אך את שבתותי תשמורו וכפל שם הענין בכמה פנים שונות. ו בפרשת קדושים נאמר את שבתותי תשמורו פעמים. ז בפרשת אמור נאמר וביום השביעי שבת שבתון זולת מה שבא בקבלה ע"י ישעיה ויחזקאל ונחמיה ומכל האזהרות האלו נוכל לידע ששקולה מצוה זו כנגד כל התורה מצד שהיא כוללת כל הג' יסודי ועקרי הדת כמו שיבא ביאור כל אחד במקומו זה"ש מצינו בתורה ונביאים וכתובים ששקולה שבת כנגד כל המצות כי בשלשתן נרמזו כל הג' עקרים שהנחנו. כתוב בתורה עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורותי שלא תאמינו בתורה שמן השמים ראו כי ה' נתן לכם את יום השבת המאמת עיקר זה כי מטעם זה ארז"ל שנתנה התורה ביום השבת דוקא כי הוא מאמת עיקר זה. ב מציאות ה' זה"ש ראו כי ה' נתן לכם את יום השבת ר"ל