עוללות אפרים קפב

זכה אליה שום נברא שיצא טהור מטמא כמ"ש מי יתן טהור מטמא לא אחד היינו הקב"ה שהוא יחידו של עולם עושה מטמא טהור כדי שיזכה מלבוש זה גם הוא להיות במדריגת הנפש כמו שזכו לזה אליהו וחנוך ור' יהושע שעלו למרום בגוף ונפש והמשיל טהרה זו במקוה שבה היה הכהן הגדול טובל חמשה טבילות ביום זה כנגד חמשה ענויים של יום זה. דהיינו אכילה ושתיה וסיכה. ומנעל. ורחיצה. ותשמיש. וכנגד ה' עבודות של יום זה כנגד זה לנו חמש תפלות ועשרה קידושין שהיה הכ"ג מקדש ידיו ורגליו כנגד עשרה חלקי הנפש והגוף כי חלקי הנפש חמשה והם המשותף. החמדה. השומר. הזוכר. החושב. וחלקי הגוף נכללו במספר חמשה הם חמשה חושים הידועים זה"ש רבי עקיבא מי מטהר אתכם הקב"ה כו' כי הנשמה דומה לבוראה בחמשה דברים כנגד חמשה שמות שיש לנשמה יבא הקב"ה שיש בו חמשה דברים ויטהר הנשמה בחמשה טבילות וכל זה הוא סימן גאולה וחירות לנשמה לכך נוהגין שבמוצאי י"כ תוקעין תקיעה אחת דוגמת התקיעה של היובל שהיתה בי"כ ויהיו יחדיו תואמים ביום אחד הגאולה הגופנית והנפשית ודוגמת הגאולה שלעתיד שתהיה בקול שופר שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'. ולפי שביום ההוא יהיה ה' אחד ע"כ נוהגין לומר שמע ישראל פעם א' ובשכמ"לו שלשה פעמים כנגד שלשה עולמות. רנט ה' הוא האלהים שבעה פעמים וה' הוא האלהים שבעה פעמי' כנגד שבעה רקיעים ומרים קול ברמה דוגמת מה שנאמר לעתיד הרימי בכח קולך אמרי לערי ציון הנה אלהיכם כי מאמר ה' הוא האלהים דומה למאמר הנה אלהיכם ושניהם בהרמת קול ונהגו לעשות מיד רושם לעשיית הסוכה אחר שיצה"ר נגש וגם נכנע ומשולח לעזאזל הרי הוא יוצא מתחת רשותו ובא לחסות בצל שדי אשר לזה לבד בא הרמז בסוכה העשוי לצל כמבואר במקומו ובזכות ענוי יום זה נזכה להנצל מענוי הגלות כמ"ש ועניתיך לא אענך עוד כי כמו שענוי יום זה בא להתם חטאת ולכפר עון כמו שנאמר בגלות בדניאל לכלות הפשע ולהתם חטאת ולמשוח קודש קדשים וגו' וכה"א בימים ההם יבקש עון יהודה ואיננו וגו' כי אסלח לאשר אשאיר וכה"א מחיתי כעב פשעיך וגו' שובה אלי כי גאלתיך וכן יום זה הוא יום גאולה כאמור שבו אנו נגאלים מיד היצר הרע ומצד גאולה זו נזכה לאכול משלחן המלך ה' צבאות. רס ו' פסוקים של חמשה תיבות בת שתי אותיות ושמעתי בימי חורפי שלזה מצינו במסורה ו' מקומות שנאמרו בו' מקראות ה' תיבות כל אחת בת שתי אותיות. א נח את שם את חם. ב כי גם זה לך בן. ג כי יד על כס יה. ד גם לי גם לך לא. ה זה כי אם רע לב. ו על כן לא בא אל. ויש בזה רמז ליצר טוב עם יצה"ר. כי תחילת מוסריו של היצר טוב הוא לאדם שיהיה נח לחלק הנפשי הנקרא שם כי מצד הנפש יזכה האדם לשם טוב ויהיה נח לחלק החומרי הנקרא חם לגודל חום התאוה הבוער בקרבו כמו שהוכחנו בהלכות פסח מפסוק כי קרבו כתנור לבם וגו' שפשוטו באש התאוה ידבר וצריך האדם ליתן חציו לה' וחציו לכם ויהיה נח לשני חלקים אלו זהו אומרו נח את שם את חם. ולמה נתן חלק גם לחלק הנפשי לפי שגם זה לך בן כי גם על ידי הנפש תוליד תולדותיהן של צדיקים מע"ט. וא"ת מה תועלת יש לי בתולדות אלו כי יד על כס יה כי מצד תולדותיהן של צדיקים תזכה להיות לך חלק ויד על כס יה לישב מושב אלהים תחת כסא הכבוד כי משם מוצא נשמותיהן של צדיקים והוא מקום חוצבם ושרשם ושם ישובו מצד כשרון המעשים כמ"ש תורת ה' תמימה משיבת נפש היינו שמשיבה הנפש לשרשה. כל אלו הם דברי היצ"ט. ולעמת זה היצה"ר אומר אדרבה כי כל כוונתו להכשיל האדם בעבירה להטרידו מן העולם הזה והעוה"ב ואומר וגומר בלבו גם לי גם לך לא יהיה חלק ונחלה בהצלחות ובאמת שאין זה כי אם רע לב ר"ל דברי היצה"ר הנקרא רע שנאמר כי יצר לב האדם רק רע וגו' ועל כן לא בא אל שלחן המלך ה' צבאות ליהנות מסעודה אשר הכין ה' לצדיקים בזה ובבא ומצד זה נאמר אחרי יום גאולה זה ביום כיפורים לך אכול בשמחה לחמך כי כבר רצה אלהים את מעשיך וכבר ידעת שמקרא זה נדרש על מוצאי יום כיפור שיאכל לחמו בשמחה וכן לעתיד נזכה לאכול בשמחה לחמינו כמ"ש הנה עבדי יאכלו וגו' וכה"א כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה לאכול לשבעה וגו' ולשביעה זו יזכו כעין רעבון יום כיפור זה ע"ד ארז"ל מרעיבו שבע שהרעבון גורם השובע והחיים כמ"ש ברעב פדך ממות ר"ל בזכות רעבון יו"כ יחתם לחיים וזה לימוד על כל ימות השנה שהמרעיב את יצרו וחומרו יזכה לשובע שמחות את פני השכינה כי עינוי החומר ומיעוטו גורם דביקות השכינה כמ"ש ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם פירשו רז"ל לפי שהנשמה היא חלק אלוה ממעל והחלק תמיד יש לו תשוקה לדבק בהכל וא"כ כשאתן משכני בתוככם תדאגו שמא תגעל אתכם נפשי דהיינו הנשמה הנגזרה מאתי ותחפוץ לצאת מן הגוף ולדבק בשכינה לפיכך הוא מבטיחם שלא תגעל אותם הנשמה ויזכו לדביקת השכינה גם בעולם הזה מצד מיעוט החומר וענויו ורעבוניו והוא יגרום שיזכה למ"ש אשבעה בהקיץ תמונתיך וכתיב תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח אכי"ר: עמוד לט ביום השבת

עמוד זה מדבר בסוד השבת ובסוד שלשה עקרי הדת התלוין ביום קדוש זה כמבואר בעקידה פרשת ויקהל וע"ד ארז"ל שקולה שבת ככל התורה

עמוד מ מדבר בעיקר חידוש העולם התלוי ביום זה ע"ד המדרש אמרה שבת לכל יש בן זוג כו':