עוללות אפרים קעח

מניחי העקרים כמו הרמב"ם ובעל העקרים וראייתם ונימוקם עמם ואחר שהונח שהתורה נצחית א"כ גם מספר מצוותיה נצחיים והרי עינינו רואות ביטול הנחה זו שמיום שחרב ב"ה בטלו כמה מצות התלויות בארץ ובבית הבחירה כמעשה הקרבנות וזולתם ואם נאמר הילכתא למשיחא שישובו לאיתנם מ"מ בזמה"ז נגשו האחרונים זה דור דורשיו דורשי ה' אשר אזנו וחקרו ליתן טעם נסתר לכל המצות ההם שכולם באו בדורם ללמוד דעת את העם ולהורות נתן בלב האדם סדר השלמת מציאותו ומעשיו הנרצים לה' כי ממעשה הקרבנות ילמד סדר זביחת יצרו להיות לו רוח נשברה כמ"ש זבחי אלהים רוח נשברה ומבנין ב"ה ילמד סדר בנין העולם הכללי תחתיים שניים ושלישים וסדר בנין עולם הפרטי הוא האדם ואם חפץ אתה לידע כל הפרטים האלו על מכונם צאי לך בעקבי רועי ישראל בעל העקידה ורבינו בחיי אשר בארו בפרשת תרומה ובפרשת תצוה כל הלימוד הנפלא הראוי לכל משכיל ליקח מצורת המשכן וסדר כל כליו ומסדר כל המעשים הנעשים בו והלימוד ההוא אחר שהוא תכלית המעשה ההוא הבא להשלמת מציאת האדם רנב ובכן תעשו לדורות אם יאבדו הכלי' הללו א"כ זה הלימוד לא ימוש ולא יסור אף בזמן החורבן יעשה כתבניתם כמ"ש וכן תעשו פירש"י לדורות אם יאבדו הכלים הללו כו' רמז לזמן החורבן שיאבדו כל הכלים הללו מ"מ יכול המשכיל לעשות כתבניתם בהשלמת המעשים הנרצים לה' וכן פי' בעקידה המדרס אמר משה להקב"ה כשצוה לו על בנין המקדש והלא כל אדם יכול לעשות היכל לעצמו כו' והוא בהשלמת המעשים המכוונים כנגד הבנין ההוא ומכללם שהראש שבאדם שבו משכן החכמה הוא כנגד בית קדשי קדשים. החלק השני מחוץ לפרוכת הוא כנגד הלב. החלק הג' הוא כנגד כל הגוף כמבואר ברבינו בחיי. ולהנחתם המשכיל אשר נתן ה' בלבו חכמה להשלים צורת איבריו כנגד הבנין הקדוש ההוא אזי ישתדל להשלים הציור הקדוש בנפשו וכל יתר כליו הקדושים כמו הלוחות ישתדל להשלים הלב הנמשל ללוח והמכתב מכתב אלהים חרות על לוח לבו כמ"ש כתבם על לוח לבך וגו' ואח"כ יעלה על המנורה הטהורה אור שכלו שמן הקודש התורני בנר מצוה ותורה אור עד שתהא שלהבת אור שכלו עולה מאליו ממדריגה למדריגה ולא יצטרך לקבל האורה מזולתו ואח"כ יעמיד המזבח הפנימי שהוא הלב כמ"ש זבחי אלהים רוח נשברה וכתיב לב נשבר ונדכא אלהים לא תבזה ועל מזבח פנימי זה יאמר וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה מדם חטאת הכפורים וגו' וכי המזבח צריך לכפרה מה פשעו ומה חטאתו אם האדם חטא מזבח זה מה טיבו אלא החטא שבמזבח פנימי זה ידבר והוא הלב הנמשל למזבח הקטורת כמ"ש שמן וקטורת ישמח לב ועל קרנותיו היינו על קרן חזות שהיה לו בין עיניו לנגח כלפי מעלה כמ"ש אל תרימו למרום קרנכם וגומר והוא בודאי צריך לכפרה ביום כפורים זה וא"כ איפה העונות שהאדם מסגל בהם בכל השנה הם החריבו מקדש מלך ויהרסו ציור האברים הכוללים האלו וגרמו שברון הלוחות והעבירו מכתב אלהים מלוחות לבו והראש שבו משכן השכל המצויר כנגד בית קדשי הקדשים משחת מראהו לא תואר ולא הדר לו אחרי אשר נשתבש לאחוז בסכלות ומזבח פנימי זה יען כי רם לבבו הנה גם הוא מהורס מתוכו והרי הוא כאלו נחרב ב"ה בימיו וכאלו נשתברו הלוחות בימיו כמ"ש כל מי שמתה אשתו ראשונה כאלו נחרב ב"ה בימיו ואשתו ראשונה היינו ביטול הסדר התורה המאורשה לקהילת יעקב וביטול השכל שהוא הזיווג הראשון במדריגה ובזמן לכל אדם ובמיתתה דהיינו בביטולה בוודאי דומה כאלו חרב ב"ה בימיו אך אמנם ביום כפורים זה אשר הורם ואשר הונף ליום מחילה וסליחה ולב חדש יברא לנו אלהים ורוח נכון יחדש בקרב כל משכיל אז בוודאי ראוי לקרוא יום זה חינוך ב"ה ויום מתן תורה כי בעצם היום ההוא נרפא מזבח ה' ההרוס בהקריבו עליו חלבו ודמו כמ"ש שפך כל איש לבו והקריב המקריב קרבנו לה' מנחה כו' ובו ביום הוא מקבל לוחות שניות כמבואר בהלכות ר"ה במאמר קצ"ז ע"ש. לכך אמרו ביום חתונתו זה מתן תורה שחזרה עליו אשתו ראשונה כי לה משפט הבכורה והראשית. וביום שמחת לבו זה חינוך ב"ה כי נרפא מזבח ה' ההרוס כאמור וא"כ להנחה זו לא נחרב המקדש מעולם כי בכל שנה ושנה יתכונן על מכונו והיכל יוסד וארמון על משפטו ישוב. ומטעם זה לא הי' יום טוב לישראל כט"ו באב שבו היו פוסקין מלכרות עצים למערכה כי כבר היה להם די והותר עצים להקריב בהם אשה לה' ובזמן הזה המזבח הפנימי עומד במקומו כאמור וביום כפורים שבו נתחנך המקדש לגמרי כאמור וחזרה התורה לאכסניא שלה כאשר היתה מימות עולם ולפיכך אמרו שבו היו בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולים לרמז על כנסת ישראל שנקראו בנות למקום ברוך הוא בזמן הזה כמו שדרשו בנות ציון על ישראל והטעם מבואר על דרך שארז"ל שכל השירות הנאמרות בעה"ז כלם לשון נקיבה כמו שירה חדשה וכן כולם אך לעתיד נא' שיר חדש לשון זכר כי בעה"ז כמשפט הבנות עשה לנו הקב"ה שמשפט הבנות ליקח עישור נכסים בנכסי אביו כך הנחילנו אבינו שבשמים בעה"ז עישור נכסים דהיינו שבעה אומות מכל ע' אומות וכן מנחלת העה"ב שהוא י"ש עולמות לכל צדיק לעמת זה קרא ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל הקב"ה קראו ליעקב אל דהיינו המעשר מן י"ש אמנם לעה"ב יהיו כזכרים וירשו לימות המשיח כל שבעים אומות. ולעולם הבא ינחילם י"ש עולמות ומטעם זה דרשו בנות ציון על ישראל או קוראם בנות אע"פ שהקב"ה נתן לנו התורה ולבנו יעדנה כי בפה מלא אמר בני בכורי ישראל מ"מ אין הקב"ה מדקדק אתנו כמו עם הזכרים אלא כמשפט הבנות יעשה לה כי הבנות אינן בת עונשין כמו הזכרים כך הקב"ה אינו מדקדק