עוללות אפרים קעז

רמט ענין של נעלך הנאמר במשה ויהושע ומטעם זה נאמר לקדושים אשר בארץ למשה ויהושע של נעלך מעל רגליך וגו' כי המקום אשר הם עומדים עליו אדמת קודש הוא כי בכל מקום שהם שם השכינה עמהם וראוי להם לדקדק בכל שגיאה קטנה באופן שיהיו רגליהם רגל ישרה כי לשון זה נאמר במלאכים וזהו שאמר מה מלאכי השרת יחיפי רגל כו' רמז שתמיד רגליהם רגל ישרה ומהם יראו וכן יעשו כל איש חי רב פעלים וידקדק בכל פסיעותיו פן תגוף רגלו באבן קטנה או גדולה עד אשר יהיה כצמר נקי וישוב להיות עצם נבדל רוחני כאחד מצבא מרום והיתד שהכל תלוי בו הוא השלום המצוי בין העליונים וביום זה גם בין התחתונים כשיפייס כל אחד את מי שחטא כנגדו אע"פ שמעודי לא ראיתי שונאים מפייסים זה לזה כי אם האוהבים מבקשים מחילה דרך כבוד זה מזה והשונאים נשארו בשנאתם ולא זו אלא אפילו שדברי ריבות ממשמשות ובאות בימים אלו יותר מבזולתם כי כל אחד רוצה ליקח עטרה לעצמו ולהיות תוקע וחזן אשר על כיוצא בזה הוכיחם ישעיה באומרו לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם ומדה זו בלי ספק מעכבת ביאת משיחנו ושלא נתקבלה חפילתינו כל הזמן הנפלא הזה אשר אנחנו עומדים בגלות החל הזה מצד שאין שלום במעגלותינו עם יתר המדות רעות המובאות אחריה שיש בינינו ולא עוד אלא אפילו אם לפרקים המצא ימצא איזו שונא מפייס את חבירו הנה למחרת יום כפורים הוא חוזר לסורו והמכשלה הזאת תחת ידו כבראשונה. רנ ויקהל משה למחרת יו"כ ונראה שעל כזה נאמר ויקהל משה את כל עדת בני ישראל פירש"י ויקהל לשון הפעיל שאינו אוספם בידים כו' ויקהל למחרת יום כיפורים כו' ולמה הרחיק רש"י האסיפה בידים ואמרו בלשון כאלו היה מן הנמנע ובלתי אפשרי ונראה לפרש שרמז כאן למה שכתב בעקידה שמאמר לא תבערו אש הוא אזהרה על אש המחלוקת המצוי ביום השבת ביותר מצד שנרפים הם מכל המלאכה על כן הם מציתים אש המחלוקת אצל כל פנה ועל זה נאמר ויקהל משה שהוכיחם שיהיה קהילות יעקב באגודה אחת והקהלה זו בוודאי מן הנמנע שתהיה בידים כי מן הנמנע לקרב הלבבות בידים כי אם על פי דיבורו ומוסרין הם נאספים להיות באגודה אחת וזה עשה למחרת יום כיפור כי ביום כיפור היה השלום מתווך ביניהם וראה במנהגם שמיד למחרת יו"כ חזרו לשנאתם ככל אשר אנחנו עושים היום איש הישר בעיניו ובלתי ישר בעיני אלהים ואדם על כן הוכיחם משה על זה. וסיים המאמר באומרו והקב"ה שומע עדות המקטרגים וכו' כי ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ואימתי רצה ה' מעשינו הוי אומר ביום כיפורים זה וכן אמר דוד בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי ואמר בזאת היינו בי"כ שנאמר בזאת יבא אהרן אל הקדש בעצם היום ההוא ידעתי נאמנה כי חפצת בי עד שאפילו אויבי פנימי זה לא יוכל להרע לי אדרבה מעיד על כשרון מעשי שאני בתומי תמכתי ובזכות זה תציבני לפניך לעולם וגו'. זה"ש כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' בפסוק זה נרמזו כל הארבע תנאים שהזכרנו. א שלא ידחה התשובה ליום המחרת זה"ש כי ביום הזה יכפר וכשיעבור יום זה עבר זמנו ובטל קרבנו. ב שיהיה השלום מתווך ביניהם כי בסיבה זו כל אחד מזכה גם את חבירו זה"ש יכפר עליכם ר"ל על כולכם. ג שירגיש בכל שגיאה קטנה כבגדולה זה שאמרו מכל חטאתיכם ואין חטא אלא שגיאה שנאמר ונפש כי תחטא בשגגה. ד שיהיו נקיים וטהורים מכל עון זה"ש לפני ה' תטהרו וסדר הוידוי של יום זה תמצא מבואר בחיבורינו עיר גבורים בשער התשובה אשר פתחנו מפני תקנת השבים לשכנו תדרשו ובאת שמה. וענין הזירוז לתשובה הרחבנו בו הסיפור בשער ההוא ובחיבור זה בעשרת ימי תשובה ובדרך קצרה נאמר שהפטרת יונה שקורין ביום זה יש בה רמז לתשובה דוגמת פירוש הזוהר שכתב שיונה רמז לנשמתא דבר נש וישכב וירדם רמז לישנים תרדימת הזמן. ויקרא אליו רב החובל קום לך מה לך נרדם וגו' הם חכמים מנהיגי הדור הנותנים דעתם ולבם להקיץ הישנים תרדימת הזמן וכל הענין מבואר הטעם מעצמו ובזה נשלם מאמר זה בס"ד: ובא אהרן אל אוהל מועד והפשיט את בגדי הבד והניחם שם: עמוד לז מאמר רנא לא היו ימי' טובי' לישראל כחמשה עשר באב וכיו"כ

במסכת תענית פרק ד' ארשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום כפורים שבהן בנות ישראל יוצאות בכלי רבן שאולים כדי שלא לבייש את מי שאין לו וכל הכלים טעונין טבילה ובנות ישראל יוצאות במחולות בכרמים ומה הן אומרות בחור שא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה וז"ש צאינה וראינה בנות ציון וגו' ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין ב"ה פירש"י מתן תורה שנתנו לוחות אחרונות לישראל בנין ב"ה שנתחנך בי"כ ומסיק שם בשלמא יו"כ יום מחילה וסליחה כו'

אם יחקרו מוסדות ארץ שיש לאל יד השלם לחנוך ולהשלים חלקי אבריו באופן שיבנה בית האנושי והיכל יוסד על תלו אזי יבוננו בינה שהבית המקדש לא נחרב מעולם כי כל איש מישראל יכול לעשות היכל ומקדש מלך לעצמו

הקדמת ענין זה לא נעלם מעין שהתורה האלהית נצחית לא תשתנה בשום זמן כמבואר בספרי