עוללות אפרים קעה

לאיש אשר לו ערלה וחשב יוסף שחרפת הרעב בא לארץ בעבור חרפת הערלה וזה מבואר ויבוא עוד ביאורו בהלכות מילה מאמר ת"ג ע"ש. והצמא נקרא חרפה כמו שפירש בעל הטורים במסורת ג' ויכלו. א ויכלו המים מן החמת. ב ויכלו באפס תקוה. ג ויכלו בבושת ימי. ורמז בזה שבכלות המים יכלו בבושת ימיו. והעדר התשמיש נרמז גם כן בחרפה כשאבכה בצום זה נפשי על העדר התשמיש כמו שבכו אבותינו על עסקי משפחותיו כו' בוודאי הוא לחרפות לנו שתבכה הנפש על העדר חוש המישוש אשר הוא חרפה לנו. או יאמר כפשוטו ותהי לחרפות שהצום הוא ג"כ לדבר שהוא חרפה לי דהיינו חוש המישוש וק"ל. העדר הרחיצה כלל בפסוק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חקי תשוב כי הרחיצה יש בה צורך גדול לתפלה כמ"ש ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' ואף על פי שהרחיצה אסורה מ"מ לצורך התפלה התירו זה"ש אע"פ שעיניתי בצום נפשי מ"מ תפלתי על חקי תשוב והיה מתפאר על עצמו שהיה ממעט כל ימיו מתענוגות בני אדם כדי שיהיה לבו חלל בקרבו והיה ממירם בשימושים אלהיים אכילה ושתייה גופנים באכילה ושתייה התורנית כמ"ש לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. רחיצה כמ"ש רחצו הזכו הסירו וגו': ותשמיש להוליד תולדותיהן של צדיקים מע"ט וסיכה בשמן התורני כמ"ש כשמן הטוב על הראש וגו' זקן אהרן שיורד על פי מדותיו ונעילת הסנדל ימירו ג"כ ברוחני עמוק ונפלא מאוד כמו שיבא ביאורו בסמוך. זה שיעור מה שרצינו להוסיף בעינוי יום זה וה' יאר עינינו בתורתו אמן: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו: עמוד לו מאמר רמה אמר סמאל יש לך עם אחד כמלאכי השרת

בפרקי רבי אליעזר אמר סמאל הרשע לפני הקב"ה יש לך עם אחר בארץ כמלאכי השרת מה מלאכי השרת יחיפי רגל אף ישראל יחיפי רגלי מה מלאכי השרת אין להם קפיצה אף ישראל עומדים על רגליהם ביום זה. מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא אף ישראל נקוים מכל חטא מה מלאכי השרת השלום מתווך ביניהם אף ישראל שלום ביניהם בי"כ הקב"ה שומע עדות המקטרגים ומקבלו. ע"כ המאמר

אם אמת נכון הדבר שיש כח ביד השלם לעלות משפל מצבו לדמות ליושבים ראשונה במלכות שמים כמאמר הנביא כי מלאך ה' צבאות הוא תורה יבקשו מפיהו א"כ איפה צריכין אנו לידע הסיבות המונעות אותנו מזה השלימות שבהסתלקם עלה נעלה במעלת בית חורון

הקדמת ענין זה ברור לכל משכיל שההבדל שבין העליונים לתחתונים הוא שהמלאך מיום היותו הוא עומד במדריגה אחת לא יוסיף על שלימותו ולא יגרע. לא כן האדם איש חי רב פעלים ההולך ומוסיף על תנועת שלימותו יום יום כמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה וגו' קרא למלאכים עומדים מצד היותם עומדים תמיד במדריגה אחת ולאדם קרא מהלכים דהיינו ההעתק ממדריגה למדריגה עד הגיעו למדריגת המלאך להיות כאחד מצבא מרום מצד התורה והמצוה אך לפי שהאדם נפגע תמיד מן הצר ואויב הפנימי החושב לדחות פעמיו לבלתי היות לו מהלכים בין העומדים וטומן פחים לרגליו להפילו בשחת עד אשר עונותיו מבדילים בינו לבין העליונים א"כ צריך כל משכיל ללמוד אופני ההצלה וההמלטה להנצל מפח יקוש מוקשות פעולות און ביום כפור זה ההוקם ליום מחילה ואין להשטן ממשלה בו כמ"ש דורשי רשומות השטן עולה שס"ד וימות השנה שס"ה ימים בכולם יש לשטן ממשלה חוץ מיום כפור כי ביום הזה הוא העד המעיד על כשרון המעשים וא"כ יום זה יום גאולה יקרא כמו שבארנו בחיבורנו עיר גבורים שער התשובה מאמר ב' בפסוק יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר וגו' שביום כפור ידבר כמו שנאמר מיד אח"ז רעבים גם צמאים וגו' תעו בישימון דרך עיר מושב לא מצאו כו' כי באמת כבר המשיל שלמה את האדם לעיר קטנה מוקפת חומה לפי דמיון האדם אך באמת הוא כעיר פרוצה אין חומה מצד האויב זה הלוחם אתו מבית ומחוץ ובוודאי אין החומה מועלת להציל מן האויבים שבתוך העיר כמ"ש מהרסיך ומחריביך ממך יצאו כי לזה אין תקנה בוודאי רמו סוד הקרי והכתי' בפסו' אשר לא חומה וביאור הפרשה וזהו סוד הקרי והכתיב בפסוק אשר לא חומה שנכתב לא באלף ולו קרינן ועל דרך המדרש כי ימכור איש בית מושב עיר חומה היינו המוכר בית האנושי ביד יצרו הרע שימשול בו ככל אות נפשו והיתה גאולתו עד מלאת לו שנה תמימה היינו ביום כפור בצאת השנה שהתשובה תולה ויום כפור מכפר לשבים ואז יצא בראש גאולים מיד יצרו כאמור ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה שיעביר יום קדוש זה ולא יבקש מחילה על פשעיו וקם הבית האנושי בעיר קטנה זו לקונה אותו לצמיתות לחלוטין לכך נאמר אשר לו חומה כי מעצת היצה"ר שהאדם יבטח ברוב עשרו יעוז בהוותו כמי שבוטח בחומה נשגבה כמ"ש הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו ובאמת הוא טועה ואינו מוקף חומה כלל אחר שהלוחם יושב בתוך העיר כמ"ש עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו יאמר מי הוא זה הנמשל לעיר פרוצה אין חומה הוא האיש שאין לו מעצור לרוחו ואין בו כח לעצור תאותו כי בוודאי לתאוה יבקש נפרד ולא לזולתה. או יאמר שהעושר שהאדם בוטח בו הוא חושב שיש בו כח להיות לו כחומה נשגבה ולהצילו מן המקרים הבאים מפאת המערכה ובאמת הוא טעות גדול כי