עוללות אפרים קעא
Ollolot Efraim 171 · עוללות אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →ה' ואף אם יגנוהו לאמר שאינו בעל פלפול אם יתרחק ממנו לא יקפיד ולא יחוש ויאהב את אשר אהב ה' וישנא את אשר שנא ה'. וידריך הבריות המנוערים מתורה לילך בדרך ה' מאהבת ה' ומה טוב הוא אם היה יכול להרגיל עצמו באיזו ספר הכולל כל המצות בכל יום גם יהיה זכרון יום המות נגד עיניו תמיד ויזכור יום האחרון ויום הדין גם יתאונן תמיד על חורבן הבית המקדש בלב שלם גם יזהר שלא יפנה מחשבתו מן השי"ת אפי' רגע אחת ויתעלס באהבתו יתברך תמיד גם יקיים אמרו בכל דרכיך דעהו: וכמ"ש נפשי בכפי תמיד וזה בעצם זכירת יום המות. ואז יתרחק גם מן כמה מדות מגונות כקנאה ושנאה וגאוה וחנופה ושקר וליצנות וכעס ופיזור ורכילות ועזות ולשון הרע וידבק בהפכם ואז הוא נקרא בעל תשובה שלם ועבד ה' ועליו נאמר אשר בך אתפאר וגומר ובזה נשלמו כל דרכי התשובה וישרים דרכי ה' אשר צדיקים ילכו בו וזו משלי ולעצמי הוא מלבד מה שנמצאו לזולתי דברי מוסר לאלפים ולרבבות בשאר ספרי הקודש ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה בס"ד: ביום צום כפור. ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש עמוד לה מאמר רמ כל האוכל בט' כו' ומדרש זאת תורת העולה וכו' תני רב חייא מדפתי וכי בט' מתענין והלא בי' מתענין אלא לומר לך שכל האוכל ושותה בט' מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי
אם אמת ונכון שכשרון המעשה הוא עינוי של היצה"ר העומד על ימין האדם לשטנו אזי יתבאר לנו טעם שהאכילה נקראת עינוי ואכן נודע הדבר שאין הקב"ה חפץ בעינוי הגופות כלל כי אם בעינוי היצה"ר כמו שיתבאר ותכלית העינוי הוא להתענג על ה'
ענין הצומות וזעקתם הוא ממש בעצם הדרך הנמצא אצל הקרבנות כי הקרבנות הם הקרבת הבהמה תמורת נפש הבהמי שלו שהיה ראוי להיות נידון על פשעיו בהפשט וניתוח וכליל לאישים כמו הבהמה הנקרבת ובחמלת ה' על האדם הוא לוקח נפש הבהמי תמורת נפשו ויהיה הדם והחלב המוזרק והמוקטר לשמו ית' תמורת דמו וחלבו שהיו סיבת כל חטאת וכל עון ובימי חורפי שמעתי שזה כוונת המקרא אדם ובהמה תושיע ה' וע"ד המדרש שאלו לתורה חוטא במה יתכפר השיבה יביא קרבן שאלו להקב"ה השיב יעשה תשובה ויתכפר. ונמצא שהתורה מצאה תרופה לאדם ולא לבהמה והקב"ה מצא רפואה לשניהם כשיעשה תשובה ויתכפר כי אין חפץ לה' בכסילים בהבאת חטאות ואשמות כי יותר טוב היה לו שלא יחטא ולא יצטרך לחטאת כדרך שאמרו במדרש בפרשת צו זאת תורת העולה משל למלך שכבדו אוהבו בכלכלה של תאנים כו' א"ל וכי זהו דורון א"ל לפי שעה כבדתיך בזה אמנם כשתכנס לפלטין תראה במה אכבדך כך אמר הקב"ה למשה זאת תורת העולה היא העולה בתמיה ר"ל וכי בזה לבד אתה מכבדני א"ל לפי שעה כו' אבל כשתטיב ברצונך את ציון וגומר אז תחפוץ זבחי צדק וגומר ויש לדקדק במדרש וכי יש חפץ לה' בריבוי הקרבנות גם כי ירבו מה יוסיפו לו ועוד שלמשה שאל והתשובה באה בספר תהלים. על כן נראה לפרש בדרך שהזכרנו שאין הקב"ה חפץ בעולות הבאות על הרהור הלב בעבירה כמ"ש והעולה על רוחכם לכך אמר כמתמיה היא העולה על מוקדה ר"ל על הרהורי עבירה הבאים ממוקד תבעורת החום הטבעי שבלב וכי בזה אתה מכבדני וכי לא היה טוב יותר שלא יחטא ולא יביא אשם. וכי זה דורון ומתנה הרי אין זה כי אם תשלום חוב החטא וכי בדרך העולם לכבד המלך בתשלום חובו וק"ל. ובאה התשובה על זה כל הלילה עד הבוקר אמר רבש"ע בעוד שהחומר מסובך בכח ההיולני בחשכת הגלות והעה"ז שנמשלו ללילה אז אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא וזהו אומרו כל הלילה. אמנם עד הבקר ולא עד בכלל כי כשיעלה בוקרו של משיח דהיינו אומרו הטיבה ברצונך את ציון וגומר בזמן ההוא יוסר לב האבן מקרבינו ואז לא יביאו קרבנות על החטא כי אם דרך מתנה ודורון כמו נדרים ונדבות והם נקראו זבחי צדק זה"ש אז תחפוץ זבחי צדק וגומר לא קרבנות הבאים על החטא שאין לה' בהם חפץ כאמור וזהו הדרך בדברי הצומות כמו שיתבאר כי כבר נתבאר שאין חפץ לה' בעינוי הגופות כלל ואם לפעמים יושב בתענית על איזו חטא יותר טוב היה שלא יחטא ולא יתענה כי לא מצינו בכל התורה שעינוי הגוף יקרא מצוה ואדרבה מצינו בדברי רז"ל שהמענה את הגוף נקרא חוטא כמו בנזיר שנקרא חוטא על שהזיר עצמו מן היין וכ"ש הפורש מכל מאכל אשר יאכל ואם שצותה התורה בעינוי נפש ביום כפורים לא היתה הכוונה בעינוי הגוף בעצם ובראשונה שהרי גם אכילת יום ט' נקראת עינוי אלא העינוי בא לתכלית ידוע. רמא סוד סמיכת פרש' ענוי יום כפור לפרשת קרבנות וסודו יתבאר לנו במה שמצינו בפ' אחרי מות שקורין ביום כפור שני פרשיות סמוכות. ראשונה מדברת מעינוי יום כפור שנייה סמוכה לה מדברת מהבאת הקרבנות אל פתח אוהל מועד והרחיק בשניהם עבודת העזאזל והשדים להרחיק המחשבות הזרות ולהסב פני עבודתו כליל לה' וזה כי ביום כפור נאמר בשני השעירים גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל ובפרשת קרבנות הסמוכה לה נאמר ואל פתח אוהל מועד לא הביאו וגומר דהיינו לה' וכתיב לא יזבחו עוד זבחיהם לשעירים וגו' דומה למה שנאמר בפרשת האזינו אחר שהזכיר הסיבות לאשר על פיהם יהיה כל חטאת וכל עון נאמר יזבחו לשדים לא אלוה על הדרך שנתבאר למעלה במאמר