עוללות אפרים קסח

עיין בשער המדות סי' מ"ג. הנה במאמר זה ראיתי לחתום שער התשובה לגלות אוזן אנשים ולזרזם על התשובה בחטא פרטי זה המצוי יותר מזולתו וכן בספר חובת הלבבות שער הפרישות הקדים חטא הלשון לכל עון בהיות כי הוא מצוי ביותר והמשיל שם שמירת הלשון למי ששומר שער הבית כי בו כל האוצר שבבית שמור כך הלשון הוא שער הבית האנושי ושמירתו הוא שמירת כל כלי המעשה וכל האוצר שבתוכו אך מצד קלות תנועתו חטא זה מצוי ביותר כמו שאמרו רוב העולם נכשל בגזל ומיעוטן בעריות והכל בלשון הרע הכל בלשון הרע ס"ד אלא אימא באבק לשון הרע. האמנם בדור תהפוכות זה לא קשה מידי הכל ס"ד כי באמת הכל נכשלים בו ולא נמצא במדינתנו כי אם יחידי הדור והנם מועטים זעיר שם זעיר שם הנזהרים בלשונם כי כלו חנף ומרע חץ שחוט לשונם הלא היא המידה שהחריבה ביתינו בראשונה ובשנייה כדאיתא בפ"ק דיומא ובמקדש ראשון לא היה שנאת חנם והא כתיב מגורי אל חרב היו את עמי וגו' צא וחשוב מיום בריאת העולם ותמצא כי מדה זו גרמה כל הרעות שבעולם כי החטא הראשון היה הלשון הרע שספר הנחש בבוראו עד אשר גרם המות לדורי דורות ואח"כ דור המבול הטיחו דברים כלפי מעלה ואמרו מה שדי כי נעבדנו עד אשר גרמו השחתת העולם וכן בצאת ישראל ממצרים אמרו המרגלים לשון הרע על העצים והאבנים עד אשר גרמו בכייה לדורות ובבית ראשון נאמר ע"י ירמיה הנביא חץ שחוט לשונם בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו העל אלה לא אפקוד נאם ה' אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי על פסוק זה ידוו כל הדווים ואוי לעינים שכך רואות ואזנים שכך שומעות איך הגדיל הקב"ה עון פלילי זה עד אשר אמר דרך תמיה אם בגוי כזה לא תתנקם נפשי. והנה זה היום בדורות הללו לבי דואג וכואב בקרבי יום ולילה לא יחשה על אשר אני רואה מדה זו פרוצה במילואה בחומת בית ישראל כל מי שיודע בטיב תחבולה זו לדבר אחד בפה ואחד בלב ולכסות בפיו מה שבלבו קדוש יאמר לו יאמרו כמה גברא חכים הוא הנמצא כזה איש אשר רוח אלהין קדישין בו וכל מי שהוא תם ואינו חריף לרמות כיעקב איש תם הכל מתרחקין ממנו וחושבין אותו לסכל ובער ואינו ראוי לצרפו לכל דבר שבקדושה כי איש תם הוא הנה עיניך הרואות שאנו מרחקין מה שקירב הקב"ה ומקרבין בזרוע מה שריחק ה' ויותר מהמה בחטא הלשון הוא מצוי בראש כל חוצות פוק חזי מאי עמא דבר ותמצא ריש אמרים אלה הדברים שכל אחד מדבר סרה על חבירו ותהי בפיו כדבש למתוק כי ימצא מקום להתכבד בקלון חבירו ולצרור לגלות על ערות ומום חבירו ונטורי קרתא העומדים על הפרק לגדור כל פרצה ידם במעל ראשונה וכל אחד שמח לאיד חבירו מקנאת איש ברעהו ומהם יראו וכן יעשו יתר דלת העם שגנז לשונם לדבר נבלה וישלחו חץ לשונם בכל רחובות קריה עד אשר יפלו חללים רבים עד שפוך דם עליהם ועל מדה כזו אין מענישין כלל לית דין ולית דיין על זה והרי הוא כחוכא וטלולא והיתר גמור ובסיבה זו אנו יושבים במחשכים בגלות החל הזה על כל הזמן הנפלא הזה כי אם נחרבה הבית בראשונה ובשנייה בעון זה ק"ו שלא יבנה כל זמן שמידה זו מצוייה בינינו ועינינו הרואות שמידי יום ויום היא הולכת וגוברת בכל המקומות אשר נתקבצו שם היהודים ומעודי זאת היתה שיחתי כמאמר ירמיה מי יתנני במדבר מלון אורחים וגומר ובחרתי תמיד בהתבודדות בראותי הנזק הגדול הנמשך מחברות האנשים אף כי שההתחברות הוא ענין הכרחי להשגת השלימות האלהי בעניני תפלה ותלמוד תורה מ"מ יצא שכרם בהפסד זה כי עון זה גורם גם השחתת התפלה והתורה ואם נבוא לבאר בפרטות כל הרעות המצויות ונמשכות ממדה זו אלו כל הימים דיו והרקיעים גויל לא יספיקו לכתוב כל הפרטים ואני הגבר ראיתי עני עמי ולבי דוי כל הימים על מעשים פרטים שנעשו היתר גמור והם שנואים בעיני הש"ית יותר מג"ע ש"ד וע"ז ואין מי שיוכיח להם זולת מעט מזעיר נמצא בחכמי הדור בימים נוראים אלו מוכיחים על דרך ההעברה ואין שומע להם כי רובם ישנים בב"ה בשעת הדרשה ואם לבם ער לא יכוונו כי אם לשמוע איזו דרש מחודש באיזו מאמר או סיפור גנות שונאו ברמז גם אם יתן החי אל לבו מעט מזעיר עד מהרה כעבור ימי התשובה הכל נשכח וישובו לסורם. בכן חלקי אמרה נפשי לדורות הבאים שידעו ויבינו כי צדיק הוא ה' אשר העלה ואשר הביא את עמו בכור הנסיון ואשר השליכם מעל פניו כל הזמן הארוך הזה בהיות שמידות כאלו מצויות בינינו בצירוף שאר המידות כקנאה ושנאה וגאוה ותאוה והעדר השלום ופעולות המצוות מזויפות ותפלתנו שדופות ותמיד שני עברים ניצים בהיותם בעיר גדולה כאנטוכיא לא נשא אותם לשבת יחדיו בשלום והנני העני עומד ונרעש דואג על ארוכת שבר בת עמי עומד בתפלה לעני כי יעטוף וכפי פרושות השמימה שיסיר מתוכינו לב האבן ורוח נכון יחדש בקרבינו ויסיר ממנו לב רגז עד אשר נהיה לאחדים בארץ ואז יקבל ה' תשובתינו בזמן שהיא ראויה לה כתשובה שלא בזמנינו שהוא כהוגן כי בזמנינו חושב שבעשרת ימי התשובה עיקר התשובה בזמן שהם צמים ומתענים ואומרים סליחות ונותנים פרוטה לעני גם את זה לעומת זה לא יחוש אם בעצם היום הזה אשר תעונה נפשו יעשה כל מיני נבלה אשר הורגל בהם בכל השנה לא יחסר דבר מכל מעשיו הראשונים וקשה מכולם שביום הצום ילך לטייל או לשחוק בקארטין או בקוביא כדי שישכח צער הצום הכזה נקרא יום ענות אדם נפשו. הנה זה הוא יום תשובה אם יתבודד לו ביום הצום ויעשה חשבון עם נפשו מכל מעשיו שעשה בכל השנה לפי שאריכת הזמן גורם השכחה על כן טוב לו לגבר כי ישא עול זה מידי יום ביומו כמו שעושה חשבון דבר יום ביומו מן המשא ומתן שלו כך בכל לילה יעשה חשבון עם נפשו במה הוציא יום זה ומה קנה בו מן השלימות האמיתי ובמה חטא