עוללות אפרים קסב

נצטוו ונתפקדו ישראל ע"י משה ואהרן נתרחקו ממנו וזהו אשר פקד משה ואהרן בדרך רחוקה נתרחקו ממנו ע"ד שנאמר ואותי השלכת אחרי גוך וזהו שנקוד על רחוקה לומר לא רחוקה ממש כו' כי באמת כבר הוא אומר כי קרוב אליך הדבר מאוד וגומר אך שהוא חוץ לאסקופת פתח העזרה. ופתח העזרה הוא משל לפיו של אדם ע"ד שביאר בעקידה ובבחיי פרשת תרומה כל תבנית בנין המשכן בכללו הוא דוגמת בנין בית האנושי דהיינו גוף האדם נמצא שפתח העזרה הוא כינוי לפתחי פיו של אדם ע"ד שנאמר מגביה פתחו מבקש שבר זה"ש לא רחוקה ממש אלא חוץ לאסקופת פתח העזרה וע"ד שנאמר כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך וגו' כנגד מאמר הוי מושכי העון המדבר באסיפת הממון כאמור זהו שנאמר ועשרון בחג האסיף המורה על אסיפת הקנינים המדומיים. אשר עד מדבא דרשו רז"ל בב"ב עד שתדאיב נשמתן כי באמת תמיד לא ישקוטו ולא ינוחו מהמיית קיבוץ העושר עד אשר יבא בחורי עפר וכפיס בגיא צלמות וזה"ש אשר עד מדבא שלא ישקוט עד ימי הזקנה שנקרא מדבא כמו שאמר וכימיך דבאך. וזה ידוע כי טענת כל המרבים לבדוק אחרי קנינים מדומיים אלו הוא שטוענים לעשות לבניהם אחריהם כמבואר בחלק א' מאמר י"ד על מאמר כי היכא דשתלו לי אבהתי אשתול אנא נמי לבנאי וזהו הנקוד על לנו ולבנינו יאמר שאפילו עשרון דחג האסיף דהיינו המעשר מן הממון יעכב לעצמו וטוען כי הוא שומרו לבניו ע"ד שארז"ל עושה צדקה בכל עת זה הזן בניו כו' אלו הם השלשה סיבות אשר על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכנגדם באו ג' זמנים אלו. א השופר בר"ה. ב הצומות בעשרת ימי תשובה. ג ביטול היצר הרע ביום כיפורים. כנגד הוי חכמים בעיניהם וגומר בא השופר בר"ה לשמוע בקול מוסר החכם עדיף מנביא שנמשל בקול שופר שנאמר כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם וגומר כנגד הוי גבורים לשתות יין באו הצומות בעשרת ימי תשובה למעט רדיפת התאות. כנגד הוי מושכי העון בחבלי השוא וגומר הנאמר על היצ"הר והוא שטן הוא יצר הרע בא העינוי בי"כ יום מיוחד שאין לשטן בו ממשלה כמ"ש שימות החמה הם שס"ה והשט"ן עולה שס"ד כמנין שס"ד יש לו ממשלה חוץ מביום כיפורים כנודע ואחרי אשר הודיע ה' לנו סיבות אלו נבוא לזכור פרטי הרפואה והם דרכי התשובה כיד ה' הטובה עלינו: דרכי התשובה רלו ד' דרכים בתשובה כנגד ד' לשונות של תשובה בפר' נצבים ובפר' לא נפלאת היא הזכיר ד' לא

הסיבות המביאות את האדם אל התשו' הם ארבעה והם חלוקים במדריגתם. מדריגה ראשונה הוא השב אל ה' מעצמו מטוב מזגו ובחירתו והיא התשובה המובחרת שבכולם שנייה לה הוא השב אל ה' מאימת מוכיחיו כאנשי נינוה שלא שבו אל ה' עד אשר הוכיחם הנביא כנודע. שלישית הוא מי שאזנו אטומה משמוע בקול מלחשים עד אשר יראה יסורין באין על אחרים אז יקח מוסר פן ישוה לו גם הוא רביעית הוא מי שבכל אלה לא יוסר עד אשר יסורין באין עליו ממש אז יכנע לבבו הערל כמ"ש במנשה ובהצר לו חלה את פני ה' אלהיו. והטוב שבכולם הוא השב בעצמו ורמז לדבר שנאמר והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע כי הנגע הוא העון וכשהוא נרפא מן הצרוע דהיינו ממנו נמשכה לו הרפואה כי נתן אל לבו לשוב אל ה' מעצמו ולא מזולתו ואז נרפא גם הנגע כי העונות נעשו כזכיות. וקרוב לזה הפשט שמעתי וכבר משלו רז"ל ד' מדריגות אלו לעבד שברח מרבו כשיצא ממנו מיד נתחרט אמר רעה גדולה אני עושה שאני עוזב אדון נכבד ורחמן כזה ושב מיד לרבו ואומר אדוני נחמתי על מה שעשיתי ורבו מקבלו מיד ומוחל לו ויש עבד שאינו שב מעצמו עד אשר רואין אותו אחרים ואומרין לו רע עשית כי הנחת אדוניך שוב אליו עוד והתענה תחת ידיו והוא שב ויש עבד שאינו שב עד שרואה עבד אחר שברח ומצאו אותו אנשי אדוניו והלקוהו ובחבלי אדם משכוהו לבית אדוניו והיה מפחד שלא יקרהו כמקרה העבד ההוא מיד שב אל אדוניו ויש עבד שבכל זה לא יכנע עד שמוצאין אותו אנשי אדוניו ומלקים אותו וענו בכבל רגלו והושב בעל כרחו. עיין בספר חובת הלבבות שער התשובה ומשל זה מכוין ממש כנגד ד' כתות אלו שהנחנו וכפי הנראה שארבע מדריגות אלו כולם נזכרו בפרשת נצבים שהזכיר בפרשה אחת ד' פעמים התשובה. א שנאמר והשבות אל לבבך. ב ושבת עד ה' אלהיך. ג ואתה תשוב ושמעת. ד כי תשוב אל ה' וגו' מדריגה ראשונה השב מעצמו בלתי שום מוכיח נתעורר מעצמו מצד העיון בתורת ה' התבונן כי לבו לא נכון עם ה' ורע ומר עזבו את ה' ככל הכתוב בתורת ה' זה"ש לשמור חקותיו ומצותיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ה' וגו' ופשוטו מדבר במי ששב מעצמו לא מחמת שום סיבה כי אם מצד עיון התוריי כאמור. מדריגה שנייה השב מצד קול המוכיחים זה"ש עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך וגו' הרצון בזה לומר איש כמוני יקים לך ה' מייסר ומוכיח כמוני אליו תשמעון ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך מדריגה שלישית השב כשרואה יסורין באין על אחרים כמ"ש הכרתי גוים נשמתי פנותם אמרתי אך תקחי מוסר זה"ש כאן ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על אויביך ועל שונאיך אשר רדפוך ואתה תשוב ושמעת וגו' מדריגה רביעית השב אחרי אשר הייסורין באו כבר עליו זה"ש והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה והשבות אל לבבך וגו' ואחר שהזכיר ד' מדריגות אלו שב לבאר הדרכים המונעים מן האדם דרכי התשובה והם ארבע סיבות אשר כנגדם אמר מיד כי המצוה אשר אנכי מצוך. א לא נפלאת. ב ולא רחוקה. ג לא בשמים היא.