עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryעוללות אפרים

עוללות אפרים קסא

Ollolot Efraim 161 · עוללות אפרים · free full Hebrew text

Open in the reader →

לרמות ובעצם מחכמה האמיתית אין לך חלק ונחלה בה אמנם אני חכמה אמיתית שכנתי גם ערמה אם יהיה בה צורך שעה אזי אוכל ג"כ לרמות כמותך אם לא יהיה במקום השוא ועון פלילי אלא מצוה וצורך שעה כדרך שעשה יעקב עם לבן זה"ש עם נבל ולא חכם שאינו שומע בקול מוסר זקיניו שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ואל תהי חכם בעיניך אלא תשמע בקול מוסר אביך ובקולן של סופרים מספרים תהלות ה' ונפלאותיו לבני אדם למען יראו ויקחו מוסר. פירוש שחת לו כנגד מאמר הוי מושכי העון בחבלי השוא אמר להם משה שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתול יאמר שעיקר ההשחתה אשר לו הוא שתמיד חושב שלא יקרהו עון בדבר להיות המעשה קל בעיניו והמעשים נקראו בנים ותולדות כמו תולדותיהן של צדיקים מע"ט כך תולדותיהן של רשעים מעשים רעים שנאמר הרע עמל וילד שקר ואשר במזימות זו חשבו לאמר על כל מעשה לא פעלתי און ואת בניו לא ידע הרי הוא כיחש לאמר לא בניו ותולדותיו הם הפעולות המזויפות וזהו שחת לו לא בניו מומם שעיקר ההשחתה ומום שבו הוא שמכחיש לאמר לא בניו המה המעשים ההם ואינן מתיחסים אליו לתולדות מעשים רעים ובסיבה זו הוא דור עקש ופתלתל כפתילה זו שגודלים כמה חוטים קטנים עד שיעשה פתילה עבה לא תנתק כך סיבת קטנות העון בעיניו גורם לשיעשה וישנה וישלש והחוט המשולש לא ינתק ונעשה בעיניו היתר גמור והוא דומה ממש למאמר הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה. כנגד מאמר הוי גבורים לשתות יין אמר להם משה ירכיבהו על במתי ארץ ויאכל תנובות שדי וגומר ע"ד ודם ענב תשתה חמר וביין זה כלל כל המדות הגויות והזכיר חמר ולא הזכיר לשון יין לפי שבישעיה אחר שהזכיר ג' הוי אלו המסבבים כל חטאת וכל עון אמר הוי אומרים לרע טוב וגומר כי בעבור ג' סיבות אלו יצא משפט מעוקל בכל מעשה האדם עד שישפוט על הרע כי טוב הוא ועל המתוק מר ועל החושך אור זה"ש תשתה חמ"ר ר"ת חושך מר רע. או יאמר ודם ענב כי היין אשר מוצאו מענבים הוא שותפו של סמאל הוא שטן הוא יצר הרע וכן אמרו במדרש הביאני אל בית היין הכניס יצר הרע כיין זה כד יעול באינש הוא מערבב ליה כו' ובאלפא ביתא הוא שותפו כי היצה"ר נקרא סמאל שמסמא עיני האדם ומעורו והלמד בו מסמא עיניו נמצא אתה אומר שאותיות ענב סמוכים לאותיות סמא שתים אלו חברו אל עמק השידים להסיר ולהדיח את האדם שלא יעשה שום מעש' לשם שמים כי אם לשם שדים כמו שנאמר מיד יזבחו לשדים לא אלוה כי המה מסבבים ג' סיבות אלו ומשקין את האדם כוס תרעלה זה כוס יין חמ"ר זה"ש ודם ענב תשתה חמר כנגד הוי גבורים לשתות יין יאמר תשתה חמר חמר ממש. כנגד הוי חכמים בעיניהם ובאמת פתאים המה וכל רוח חכמה אין בהם כאמור זה שנקרא בשם חמור על שם זוהמת חומרו וטפשתו זה"ש תשתה חמר שהוא לשון חומר. כנגד הוי מושכי העון בחבלי השוא שעושה כמה עבירות שהם קטנים בעיניו ומרבה אחד לאחד עד שלבסוף יהיו צבורין ומונחים לפניו חמרים חמרים זה"ש תשתה חמר שהוא כולל לשון צבורים כאמור. ומצינו סמך לג' סיבות אלו הבאים מצד הטוב והמועיל והערב במסרה גדולה וזה כי כבר הנחנו שהחלק הטוב הוא מתיחס לכח השכלי שבאדם ומצדו הוא חכם בעיניו כאמור והחלק הערב מתיחס לכח הטבע הבהמי שמצדו הוא גבור לשתו' יין ולהיות שטוף בתאות הגויות. והחלק המועיל מתיחס לכח החיוני אשר מצדו יתאוה האדם לעושר ונכסים וכבוד והוא הגורם קלות החטא כי בפחות משוה פרוטה אין בו משום גזל ובסיבה זו יתקבצו חלקים קטנים אלו עד אשר לבסוף יהיה כל ממונם המקובץ כולו גזל ועושה עושר לא במשפט. רלה במסור' עשרה נקודות שבתורה כנגדם מצינו במסורת עשרה נקודות. א ישפוט ה' ביני וביניך. ב איה שרה אשתך. ג ולא ידע בשכבה ובקומה. ד וירץ עשו לקראתו וישקהו. ה וילכו לרעות את צאן. ו אשר פקד משה ואהרן. ז או בדרך רחוקה. ח ועשרון עשרון דחג האסיף. ט אשר עד מדבא. י לנו ולבנינו. כפי הנראה בא הרמז בנקודות אלו למאמר ישעיה שאמר ויגבה ה' צבאות במשפט וגומר ואח"כ הזכיר ג' הוי המרמזים לג' סיבות שהנחנו ככה בנקודות אלו הראשון הנה בא על ישפוט ה' ביני וביניך רמז להיות האדם נשפט על ג' סיבות אלו ואח"כ הזכיר בט' פסוקים ג' סיבות אלו אחד לאחד מכל ג' פסוקים כסדר שהם כתובים בתורה נרמזה אחת משלשתן תחילת דינו של אדם על התורה להיותו בעיניו חכם בחכמת התורה ובאמת לא ידע בין ימין לשמאל כמאמר הנביא הוי חכמים בעיניהם וגומר זה"ש איה שרה אשתך שמתחילה שואלים לאדם על התורה שנקראת שרה שנאמר בי שרים ישורו וגו' והיא מאורשה לקהילת יעקב. ולא ידע בשכבה ובקומה. כלפי שנ' ודברת בם וגומר ובשכבך ובקומך והוא לא ידע ולא יבין לא בשכבה ולא בקומה וכתיב בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך ואשר לא עמל בתורה לא ידע בשכבה ובקומה מיד וירץ עשו לקראתו הוא שטן סמאל שרו של עשו והוא שטן הוא יצר הרע וישקהו כפירש"י בלא לב כי כך דרכו של יצה"ר שנדמה לאוהב והוא אויב פנימי רץ לקראתו בהעדר תורה ע"ד שארז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש כו' נמצא שבהעדר התורה מצא לו היצ"הר מקום לרוץ לקראתו כאמור. והוא מסיתו על ביטול התורה כמ"ש דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להטיב יאמר שהיצה"ר יסיתו במרמה לאמר חדל לך להשכיל בתורה כדי שתהיה פנוי לאסוף ממון ולהטיב בו לעשות צדקה לאחרים וק"ל כנגד מאמר הנביא הוי גבורים לשתות יין נאמר וילכו לרעות את צאן נקוד על את שהלכו לרעות את עצמן ובסיבה זו הוא משליך אחר גוו התורה והפקודים אשר