עוללות אפרים קנח

והנפש הזכה אשר לוקחה מרום גולות עליות וממקום קדוש היא מתהלכת ובאה ולנה בנחלי חלקי החומר אשר בעפר יסודו מ"מ בסיבת קיום התורה והמצוה יש לה מהלכים בין העומדים האלה ובאותו דרך שירדה שם היא שבה ללכת אל מקום אשר היה אהלה בתחילה בבית אל והם ישרים דרכי ה' אשר צדיקים ילכו בם ודרך המות הוא דרך הרשעים אשר נאצו קדוש ישראל במעלליהם והרי הם מתרחקים מהשי"ת דבר יום ביומו הם המטים עקלקלותם את פועלי האון ורחוק מרשעים תשועת ה' כמ"ש אם תעזבני יום יומים אעזבך משל לשנים זה הולך מיל מזה וגם זה הולך מיל נמצא שהם רחוקים שני מילין זה מזה כך הרשעים פונים אל השכינה עורף ולא פנים והרי הם הולכים לאחוריהם כמ"ש נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור וכתיב כי פנו אלי עורף ולא פנים ולפי שמצד חשכ' החומר ורדיפת' תענוגי' דרך רשעי' באפיל' ארץ מאפליה זו לא ידעו במה יכשלו ע"כ הדליק הקב"ה לפני האד' נר מצו' ותור' אור לנחותו הדר' אשר ילך בו ואם נכשל באיזו מעשה לכל חטאת ולכל עון ונזור אחור משכינה עד מהרה ישנס מתניו ויחזור לאחוריו מאותו דרך מעוקל שכבר הלך בו ויחזור ויפנה פני מגמת כל מעשיו כלפי השכינה וזה סוד התשובה לחזור לאחוריו ולשוב אל ה' כמ"ש שובו אלי ואשובה אליכם וע"ד אני לדודי ודודי לי. רכח בחזרתו פרע הקפותיו בזה נשתבח אברהם אבינו שנ' בו וילך למסעיו מנגב עד בית אל פירש"י בחזרתו פרע הקפותיו. ד"א למדה תורה דרך ארץ שלא ישנה אדם מאכסניא שלו. אם נאמר שמראה שני פירושים אלו אחת ונכון הנה על פי שנים אלו יקום לנו באר היטב סוד התשובה כי ואמר הנחת התשובה על שני פנים. א הוא הדרך הראשון שהנחנו שהוא להשיב מיני שחת הנפש ולהשיבה למקום חוצבה כמ"ש תורת ה' תמימה משיבת נפש לאפוקי מנשמת הרשעים אשר רוחם כרוח הבהמה היורדת היא למטה והשלם ביושר מעשיו הוא משיבה למקום קדושתה כאמור. ב הוא הדבר אשר דברנו שהרשעים מתוך קלקול דרכיהם נזורו אחור עורף כאמור ובתשובה זו יחזרו נוכח ה' וילכו לאחור מן הדרך הרע ההוא הוא הנאמר באברהם וילך למסעיו וגו' כי הוא היה הראשון אשר פתח פתח אל התשובה לעוברים ושבים היינו לעוברי עבירה ושבים בתשובה ובתשובה זו לימד דעת את העם ודרך הליכתם לארץ שהוא סוף כל האדם שלא ישנה מאכסניא שלו היינו לבלתי היות בכלל הרשעים המשנים אכסניא של הנשמה כי מקום חוצבה משמים ממעל וסופה לעפר והשלם משיבה למלונה לבית אל מקום אשר שם אהלה בתחילה והדרך הב' הוא שאמרו בחזרתו פרע הקפותיו כי החוזר בתשובה הוא הפורע הקפותיו שהחנוני הגדול מקיף כמ"ש החנוני מקיף כו' ועל חובות אלו אנו מבקשים בתפלה מחוק ברחמיך כל שטרי חובותינו ובפרעון חובות אלו החזיר הנפש למלונה כאמור. זה"ש הציבי לך ציונים וגו' כפשוטה מדבר מענין גאולת ישראל וכבר ידוע ארז"ל שהתשובה מקרבת הגאולה כו' וכתיב שובו אלי ואשובה אליכם לפיכך ביאר הנביא בפרטות ת כל דרכי התשובה והראשון הנה בא שיציב לו ציונים שיהיו כל דרכיו מצויינין לפניו תמיד עד אשר ידע פשעיו ויבחן במה הוא נכשל ובסיבה זו זו יבא לתקן את אשר עיות ויתבארו בסמוך בהנחת המשל באר היטב מה הציון הלז אשר ראה הנביא להניח לנו שימי לך תמרורים שלא יתפתה לחמודות העה"ז הנראים מתוקים לפי שעה ומרים המה באחרונה על כן קרא שמם מרה על שם יום המר האחרון שיתי לבך למסילה דרך הלכת. כלל בזה ג' ענינים השייכים לבעלי התשובה. א הוא שהנשמה תשית לבה תמיד למסילה דרך אשר באה משם ובזכירה זו תשתדל תמיד בתורה ומצוה לחזור ולעלות במסילות בית חורין אשר באה משם וזה"ש אשרי אדם עוז לו בך מסילות בלבבם כי מי אשר עוז לו באלהים הוא הגבר אשר מסילות אלו בלבו תמיד והיה עיניו ולבו כל הימים עליהם להשיב הנפש לשרשה ולעלות מסלול זה אשר דרך הקודש יקרא לה. הב' הוא שארז"ל ה"ד בעל חשובה כגון שבאת אותו מעשה לידו ופירש ממנה מחוי רב יהודה באותו פרק ובאותו מקום ובאותה אשה ומקצתם אמרו שזהו כוונת רז"ל שאמר מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אין יכולין לעמוד שם כי לצדיקים אסור היחוד עם האשה ולבעל תשובה הוא הכרחי ופירוש זה בטל מעיקרו והמאמר אינו סובלו כמבואר בשער התשובה אשר פתחתי מפני תקנת השבים בימי חורפי בעיר גבורים מ"מ הענין נכון הוא מצד עצמו כי הבעל תשובה צריך לילך ולעמוד באותו דרך המעוקל שכבר הלך בו ולפרוש וזה"ש הציבי לך ציונים שצריך לציין באיזו פרק ובאיזו מקום ובאיזו אשה וישית לבו למסלה דרך המעוקל אשר הלך בו ולפרוש ממנו כאמור. ג הוא שעיקר התשובה היא לחזור לאחור מאותו דרך עקלתון שהלך בו כבר כאברהם שפרע הקפותיו בחזרתו. רכט אחת ארוכה וקצרה וכההיא שמצינו במסכת עירובין ברבי יהושע בן חנניה שאמר שנצחו התינוק שהורה לפניו שני דרכים אחת קצרה וארוכה ואחת ארוכה וקצרה בקש לילך בקצרה וארוכה כיון שהגיע לעיר היו מקיפות לו גנות ופרדסים עד שחזרתי לאחורי כו' ושני דרכים אלו בארנו מהותם בעיר גבורים פרשת ראה כי הם השני דרכים אשר הניח ה' לפני כל בעל בחירה הדרך הא' קצרה וארוכה הוא דרך הרשעים שמתחילתן שלוה ונראה להם כאלו קרוב ה' להם אמנם סופם יסורין ורב הדרך בינם לבין אלהיהם. ובצדיקים מוחלפת השיטה שתחילתן יסורין ונראה כאלו רחוק ה' מהם כמ"ש למה ה' תעמוד ברחוק אמנם סופם שלוה וקצר להם הדרך אשר ילכו לעלות אל ה' וזהו ששאל מהילד מסכן וחכם באיזו דרך לעיר איזו דרך קרוב לעלות בו אל ה' הנקרא מקום כי הוא מקומו של עולם וכרך דכולא