עוללות אפרים קנו
Ollolot Efraim 156 · עוללות אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →צדקו יחדיו ר"ל שני המשפטים שבעולם הזה ובעה"ב כשתצרפם יחדיו אז יצדקו לומר שיסורי העה"ז לצדיקים להגדיל שכרם לעה"ב וכן להיפך וכפי הנראה שבכולם לא תתקרר דעת השואל והניח הרב ספק גדול וגם הוא הרגיש וצדד להתירו ונשאר בספק הנה ברוב סרעפי בקרבי אמרתי אענה גם אני את חלקי אך שאיני גומר בדעתי כי הוא הדעת האמיתי אחרי רואי שנתבלבלו המעיינים בחקירה זו ומי יהיה ערב לי דעת הנכונה שבכולם וזה החלי היותי מקצר בדברי אלה ואומר בדרך קצרה שמאמר רבי שמואל האומר שגזר דין של ציבור אע"פ שנחתם תתקרע כו' שינוי זה בין לטובה בין לרעה וזה כי מיתת הצדיקים הוא לד' סיבות ואחת מהם כדי שלא יגינו על הדור הרע כמ"ש סר צילם וגו' כמו שיתבאר בחלק ד' מחיבור זה מאמר תק"ל. ולהנחה זו אף אם הצדיק נכתב לחיים מ"מ מתקרע גזר דינו מפני תקנת הרבים כדי שיקחו מוסר ויאמרו אם אש אחזה בלחים כו' ויראו כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ואין עוזר וסומך ובסיבה זו ישתדלו בתשובה וכן הרשע שהוא רע לעצמו ולבריות אף אם כפי מעשיו הוא נכתב למיתה מ"מ כדי לייסר בו רבים דינו מתקרע וחיה יחיה כדי להוכיח בו זולתו כמ"ש הוי אשור שבט אפי וגו' כי מרעת יושבי בה הקב"ה מגרה בהם הרשעים על אפם וחמתם ואפי' הרשעים שאינן רעים כי אם לעצמם מ"מ הוא למקנא וכעס לזולתם הרואים בשלותם והרי הם כשבט הנוגע בזולתם. להנחה זו יאמר שבשביל שינוי מעשה היחיד אין גזר דינו מתקרע בין לטובה בין לרעה כי אם לתקנת הרבים כאמור וזה"ש רגע אדבר וגו' ורגע אדבר על ממלכה לבנות ולנטוע וגו' ופשוטו ברבים ידבר מזה אנו למדין שגזר דין של יחיד אינו מתקרע בכל השנה מפני שינוי מעשיו ומאחר שבאמת כל הפרטים האלו סתומים וחתומים ואין כל אדם יכול לעמוד על סופם כמ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו' כי האדם אינו יודע מה שבלב חבירו קל וחומר בן בנו של ק"ו שלא יודע ולא יבין מה שבלב של יוצר הכל לפיכך אין טוב לאדם כי אם להיות תמים עם אלהיו ולא להרהר אחר מידותיו ית' כי הצור תמים פעלו בלי ספק אך שמנגד עינינו נסתרים דרכיו מצד חשכת החומר הכרוך בעקבנו לכך נאמר בכסה ליום חגינו שמשפטי יום זה מכוסים כנגד עינינו אין רואה במראות האמת והמשפט האלהי. רכג טעם לקריאת העקידה בר"ה ומטעם זה אנו קוראין בס"ת בראש השנה פרשת העקידה כי בה נתבאר היות אברהם תמים עם ה' ולא הרהר אחרי דרכיו יתברך אעפ"י שהיה לו להשיב ולומר אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע הרי נכתב לחיים ועכשיו אתה אומר והעלהו לי לעולה הרי חזרת מגזר דינך ואעפ"י כן לא הרהר ממנו יראו וכן יעשו לדורות שלא להרהר אחרי דרכיו ית' ואחרי המשפטים של יום זה אעפ"י שנראה כמתהפכים כאמור וכמ"ש כי אני יודע המחשבות אשר אני חושב עליכם וגו' ר"ל אני לבד היודע ואין א' מאתכם יודע מאומה וזכות מערכה זו שמור לישראל בכל דור ודור ואין כח בשום חטא ועון לבטל מישראל זכות מערכה זו רכד עשן המערכה אין שום רוח מזיזו ויסבול פירוש זה מאמר רז"ל במסכת יומא עשן של מערכה אפי' כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו כו' רמז למערכה אשר ערך אברהם אבינו כמ"ש ויערוך את העצים וגו' ועשן זה תמיד מתמר ועולה לו בזה ונוכח ה' דרכו בכל דור ודור ואפילו כל הרוחות כו' הם הרוחות אשר הטיל הנחש בחוה רוח שטות רוח זנות רוח חטאת רוח חמדה רעה כמו שנזכרו במדרש הזוהר בכל הרוחות האלו אין בהם כדי היכולת לבטל מישראל זכות של מערכה זו או יאמר על הרשעים שנמשלו לרוחות כמו שנאמר בדניאל וארו ד' רוחי מגיחין לימא רבא ויאמר שאין כח בכלם לבטל מישראל זכות מערכה זו כמ"ש בפרשת העקידה והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וחול זה לא לענין הריבוי הוא נזכר כאן כי אם לשלא יוכלו הרשעים להצדיקים כגלים אלו שמיד כאשר יגיעו לחול הם נשברים כך הרשעים נמשלו לגלים כמ"ש כל משבריך וגליך עלי עברו וכאשר יגיעו לחול הם נשברים כמ"ש חיצי כלים והם אינם כלים וחצים הם הרשעים יהיו כלים כמ"ש כי אעשה כלה בכל הגוים וגומר ואותך לא אעשה כלה ובהבטחה זו הבטיחם הקב"ה בעקידה זו. וממנו יראו וכן יעשו זרע ישראל כלו רכה ביאור קרבנות יום זה ולהזכיר ענין זה באו קרבנות יום תרועה זה זה"ש בפרשת אמור בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה שהתרועה באה להזכיר מעשה העקידה כמ"ש תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם אילו של יצחק כו'. או יאמר לשון זכרון לפי שג' כתות נידונין בר"ה צדיקים נכתבים לחיים לאלתר. ורשעים למיתה. ובינונים תלוים ועומדים נמצא שמשפט הבינונים נכתב בספר זכרון עד יום כיפור אמנם הצדיקים והרשעים לא יבואו עוד זכרונם לפניו יתברך ביום כיפור אחר שנחתמין לאלתר נמצא שהתרועה הבאה להזהיר על התשובה עיקרה כנגד הבינונים לכך נאמר זכרון תרועה וכן אמר שלמה אין זכרון לחכם עם הכסיל וגומר וחכם היינו הצדיק וכסיל הוא הרשע ולהם אין עוד זכרון כי אם לבינונים כאמור. ובפרשת פנחס נאמר ועשיתם לעולה פר אחד איל אחד כי ביום הזה ישב ה' על כסא למלך ונשגב שמו לבדו וביום זה יהיה ה' אחד ושמו אחד. פר אחד כנגד אברהם שנאמר כי אחד קראתיו וגו' ואיל אחד כנגד אילו של יצחק. כבשים בני שנה שבעה כנגד ז' כחות של צדיקים שנמשלו לכבש אלוף כבן שנה בלא חטא כדאיתא בויקרא רבה שובע שמחות אל תקרי שובע אלא שבע אלו ז' כתות של צדיקים ומנחתם סולת בלולה בשמן