עוללות אפרים קנג

וכן השבת יש בו רמז לג' מיני חרדות אלו. א התורה כבר אמרנו שהתורה נתנה בשבת כו'. ב הע"הב כבר אמרנו שהשבת מרמז לעולם הבא שהוא יום שכולו שבת. ג המערכה הפועלת הרעות בהפסקת השפע העליון דהיינו בסור השגחתו יתברך כי מפי עליון לא תצא הרעות אלא הקב"ה משלם לרשעים בשב ואל תעשה דהיינו בהסתרת פנים וזהו בעצם ענין השביתה ונמצא שהשבת כמזכיר גם ענין שביתת השפע והמשכיל יבין ובעקידה פירש בהדיא שמלאכת הטבע ע"פ המערכה התחילה בשבת. ריט ביאו' פרש' כשופר הרם בישעיה ואחר הצעה זו יתבאר לנו מה שנאמר בישעיה כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם וגו' וסוף הפרשה אם תשיב משבת רגליך וגו' וכאן הבן שואל למה הזכיר מצוה פרטית קולך זו יותר מזולתה שהרי כל דברי תוכחות הנזכרים בכל הפרשה אין בה הזכרת עון פרטי כי אם טעות של דברי הצומות וזעקתם כמו שאמר הכזה יהיה צום וגו' ומצות השבת כאמור אלא לפי שכל פרשה זו מדברת לשני ימים קדושים אלו ראש השנה ויום צום כיפור כמו שיבא ולפיכך הפרשה מתחלת באומרו כשופר הרם קולך היינו ר"ה ואחר כך הזהיר על הצומות היינו הצומות של עשרת ימי תשובה ואח"כ הזהיר על השבת רמז ליום כיפור הנקרא צום ושבת שבתון ובג' זמנים הללו צריך האדם זירוז ביותר או יאמר על ראש השנה שחל בשבת שאין בו תקיעה כי אם הדבור של מוסר וזה"ש כשופר הרם קולך רמז לר"ה יום תקיעה הבא להחריד את הלבבות ולזרז על התשובה אך אם חל ר"ה בשבת שאין בו תקיעה לפי שהשביתה עומדת במקום השופר על פי הדרכים שהזכרנו ולא רבים יחכמו להבין ענין זה לפיכך מוטל החוב על הנביאים וחכם עדיף מנביא דורשי ה' המה יעמדו על הפרק להכריז במקום השופר דברים המחרידים את הלבבות הלא המה הקרבת מנחת קנאות מזכרת עון בית ישראל וזה"ש כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם וגו' וכבר אמרנו שהשופר והשבת הם זירוז על התשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה לפיכך מצינו בפרשה זו שהנביא ישעיה מזהיר את ישראל על שלשתן. א כנגד התשובה שהיו נעדרים ממנה זהו שמזכיר בהמשך דבריו למה צמנו ולא ראית וגו' הן ביום צומכם תמצאו חפץ וגו' וכבר ידעת שעניני הצומות הם דרכי התשובה ומה שיש בהם יתבאר בע"ה ביום צום כיפור במאמר רמ"א ע"ש. ב כנגד התפלה אמר לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם וזה בלי ספק כנגד המרימים קולם בתפלתם אשר עליהם נאמר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה. ג כנגד הצדקה אמר הלא פרוס לרעב לחמך וגו' וכן רמז על שלשתן בראשית דבריו שאמר ואותי יום יום ידרושון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה וגו'. א על העדר התשובה הבא בסיבת ביטול תורה כי לא ידע במה הוא נכשל ע"ד ארז"ל פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה כו' ר"ל לפי שלא עסק בתורה ע"כ לא מצא עונו כי לא ידע ולא יבין איזו דרך ישכון אור או חושך כי זולת זה מאמר זה קושי ההבנה כי איך יאמר אם לא מצא יתלה בביטול תורה אם ביטל התורה הרי מצא כי אין לך עון גדול כביטול תורה וזהו שקרא הנביא תגר על מאסם בתורת ה' ואמר ואותי יום יום ידרושון אעפ"י שבמסכת חגיגה דרשו רז"ל מפסוק זה שהעוסק בתורה יום אחד בשנה כאלו למדה כל השנה כו' ולי נראה לפרש משמעות המקרא בהיפך זה שד"ת כפטיש יפוצץ סלע ועוד שהרי דבר זה אמר הנביא בדרך תימא וזה שהוא מתמיה על הכיתות שאותי רק יום יום ידרושון. רצה לומר רק יום א' בכל השנה הוא עוסק בתורה ודעת דרכי יחפצון רצה לומר שהוא רוצה לידע דרכי ועניני כאלו עסק בה כל השנה זהו מהנמנע בלי ספק ודרכי המה דרכי התשובה כמ"ש יורה חטאים בדרך. ב על העדר הצדקה אמר כגוי אשר צדקת ה' עשה כו' ר"ל כאלו עשו צדקה וחסד עם זולתם ישאלוני משפטי צדק לעשות עמהם צדקה ע"ד עם חסיד תתחסד. ג על העדר התפלה אמר קרבת אלהים יחפצון כי התפלה במקום הקרבנות כנודע והמה מבקשים קרבת אלהים כד"א אלהים נצב בעדת אל כאלו היו שלמים בתפלה לפיכך הוא מזהירם על שלשתן וכנגדם הזכיר ג' פעמים אז. א אז יבקע כשחר אורך. ב אז תקרא וה' יענה. ג אז תתענג על ה'. א התשובה שהיא עינוי הגוף כנגדה אמר אז תתענג. ב התפלה זה"ש אז תקרא וגו'. ג הצדקה זה"ש אז יבקע כשחר אורך והלך לפניך צדקך. כי בזכות שהאיר עיני העניים ההולכים חשכים כמו שאמר הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זרח בחושך אור לישרים חנון ורחום וצדיק טוב איש חונן ומלוה וגו' בזכות זה יבקע כשחר אורו מידה כנגד מידה ולפי שביום דין זה אנו מזכירין שלשתן א"כ היושב על כסא דין שומע עדות מליצי יושר המגידים עדות ה' נאמנה כי ישראל שלמים הם בשלשתן ומסכים עמהם רכ מסורת ג' והוא ושמעתי רמז לזה כי מצינו במסורת ג' פסוקים שבכל פסוק ז' תיבות ג' מכאן וג' מכאן והוא באמצע. א מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. ב נדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום. ג אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה. רמז כי בזמן שישב ה' על כסא דין אזי צבא השמים עומדים מימינו ומשמאלו אלו מיימינים לזכות ואילו משמאילים לחובה ובזמן שהמליצים והמקטרגים שקולים אזי הקב"ה רב חסד מטה כלפי חסד והנה העומדים בראש השיטה הוא צד הימין המייחדים לזכות ושבסופה הם המשמאילים. שלשה מליצים שמימין מליצים בעדו על התשובה לאמר מאשר שמנה לחמו כי הוא שב בתשובה שלימה ומענה גופו ואף אם לפעמים שמנה לחמו אין כוונתו לשם עידון ותענוג כי אם לשם התכלית האמיתי להיות גופו חזק ובריא ומאושר וזהו מאשר בשביל האושר האמיתי