עוללות אפרים קמט

פינות היה פונה לצד ימין שנאמר ויסע אברהם הלוך ונסוע הנגבה לכך נאמר והשטן עומד על ימינו לשטנו כי ההולך לצד ימין הוא הדרך הישר אז השטן עומד על ימינו לעכב על ידו ולהשיבו מדרך הישר וכך כשהולך לפניו ונוכח ה' דרכו אז השטן עומד בפניו ופוגע בו כמו שאמרו אם פגע בך מנוול זה כו' וסתם פגיעה מפניו דווקא אמנם כשהולך לאחור ולא לפנים או לשמאל אזי אין השטן צריך לפגוע בו כי בלאו הכי דרכו דרך נחש עקלתון אם כן בסיבת התשובה יסעו ממנו מחנות המקטריגים והמשטינים החונים קדמה ותימנה זהו שאמר יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן וימטר עליהם כעפר שאר ופסוק זה בר"ה ידבר כי ביום זה הקב"ה חותך מזון לכל חי כי חק לישראל הוא לכך אמר כאשר יסע את המסטין החונה קדים לשמים ושם חביון עזו וינהג בעזו תימן השטן העומד על ימינו אח"כ וימטר עליהם כעפר שאר הוא המזון כאמור ולזה נאמר וה' בשופר יתקע והלך בסערות תימן שילך לו היצה"ר שנמשל לרשעים כשערה זו ועומד על ימינם כאמור זה"ש ונסעו המחנות החונים קדמה ותימנה אלו הם מחנות המקטרגים מערכי המלחמה כמ"ש בשערי אורה שכל אדם יש לו מקטרגים במרום כו' עיין שם וזה"ש וכי תבואו מלחמה על הצר הצורר דהיינו המקטרגים כי צוררים הם לכל אדם ותקעתם בחצוצרות ונושעתם מאויביכם היינו האויב הפנימי הוא שטן הוא יצר הרע ואח"כ נאמר ובהקהיל הקהל תתקעו ולא תריעו יאמר שהתשובה גורמת שכל ישראל יהיו באגודה אחת ויהיה להם לב אחד לאביהם שבשמים ואמר על זה תתקעו כי התקיעה קול פשוט כבר אמרנו שהפשיטות הוראה על אחדות ולא תריעו יאמר שבהקהיל הקהל דהיינו בזמן שיהיו ישראל באגודה אחת אז לא יבואו ישראל לכלל חטא לעולם ואז לא יצטרכו אל התשובה הבאה בשברון לב ואנחה לפי שמאהבת כל אחד לחבירו יוכיח כל אחד את חבירו ויורה לו הדרך הישר זה"ש ולא תריעו כד"א לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי. וכי תבואו מלחמה וגו' כבר פרשנו שזהו רמז לערבב השטן הצורר הפנימי ונושעתם ממנו בתקיעות אלו: וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' כי ימי השמחה גורמים שהיצר הרע חוזר וניעור מרוב תענוג לפיכך ותקעתם כי השופר מטבעו להחריד ולשבר הלבבות וזהו הזבח האמתי כמ"ש זבחי אלהים רוח נשברה לכך נאמר ותקעתם על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם. ובני אהרן הכהנים יתקעו רמז שאין נותנין התקיעות כי אם לחכמים יודעים סודות של התקיעות כמ"ש אשרי העם יודעי תרועה לכך נאמר כאן ובני אהרן וגו' שפתי כהן ישמרו דעת וגו' ולא יתנו התקיעות או התפלות לריקים ופוחזים כמנהג דורינו שעריצי עמינו ינשאו להעמיד חזן ותוקע ממשפחהו ונתקלקלו כל המעשים ונתבלבלו הקולות ויסך ה' בענן לו מעבור תפלה עד אשר ישקיף ה' וירא ויסיר מקרבנו עליזי הגאוה וישאר עם עני ודל ועם יודעי אלהיו יחזיקו. ועשוי לערבב השטן ולשכך מדת הדין המתיחסת ליצחק כידוע ליודעים וכן השופר בא משל איל לזכר אילו של יצחק ואיל לשון גבורה כמו ואת אילי הארץ לקח וזה רמז למדת הגבורה מדת הדין שבשמאל והמשכיל יבין זה שיעור מה שרצינו להוסיף ביאור במהות התקיעות מלבד מה שפירשנו בחיבורינו עיר גיבורים שתקיעה תרועה שברים הם כנגד ג' כתות צדיקים בינונים רשעים לזרזם על התשובה. וזהו בעצם הסדר שהזכרנו שתקיעה ראשונה כנגד צדיקים ע"ד ונועדו אליך הנשיאים. ותרועה שברים כנגד הבינונים והם המחנות החונים תימנה וקדמה והם נפגעים מן היצר הרע כאמור. ותקיעה אחרונה כנגד כל הקהל שיש בכללם גם הרשעים וע"ד המדרש האומר מתחלה יצאו לקראתו הגדולים ואח"כ הבינונים ואח"כ הכל יוצאין כי הגדולים ראויין ליתן את הדין בעצם וראשונה יותר מן הבינונים וכן הבינונים מן הכלל ע"ד החשוב חשוב קודם כו' בדרך שנתבאר במאמר קע"ט ובמאמר ר"א כן בעשיית התשובה והזירוז עליה הגדולים נשמעים תחילה ואח"כ הבינונים מהם יראו וכן יעשו ואח"כ כל זרע ישראל כצדיק כרשע כולם יטו שכם אחד אל התשובה כי זולת זה אין בה ממש שהרי כל ישראל ערבים זה בעד זה לפיכך באו התקיעות בזה הסדר לזרז כולם כסדר מדריגתם אל החשובה ועל יום הדין האחרון כדי שיבינו שיש לשלשתן אחרית ותקוה בתשובה כמ"ש כל ישראל יש להם חלק לעה"ב ובא רמז על זה בברכת משה וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב בטח ר"ת "בינונים "טובים "חייבים ורמז לדבר שהנעלם שוה בשלשתן כשתכתוב בי"ת טי"ת חי"ת רמז שאעפ"י שהם חלוקים בעה"ז הנגלה מ"מ בעולם הנעלה יהיו כולם שוים זכר לדבר ת"י בגי' "חלק "אחד "להם "לעולם "הבא לכך נאמר בטח שכולם בטוחים בשכר העה"ב. בדד ע"ד ארז"ל עתיד הקב"ה לעשות לכל צדיק חופה בפני עצמו כו' עין יעקב כי שם יעקב מורה על עקב רב טוב הצפון לעולם הבא וזהו שאמרנו כי השופר יש בו רמז על העתיד ועל יום התחייה שיהיו בקול שופר וק"ל: ד התכלית של השופר כבר אמרנו למעלה שהוא בא להמליכהו עלינו כי מטעם זה צוה להקדים זכרונות ושופרות למלכיות כי כבר ידעת מה שכתב בעל העקרים שג' עקרים כוללים כל יסודי דת תורתינו הקדושה והם מציאת השם ית' והשגחה לשכר ועונש ותורה מן השמים וכנגדם באו ג' אלו מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כנגד מציאות השי"ת זכרונות כנגד שכר ועונש כי הזכירה ההשגחה. שופרות כנגד מתן תורה שהיה בקול שופר לפיכך בפרשת החצוצרות הקדים השופרות וזכרונות למלכיות כי דרך קניית ג' עיקרים אלו הוא כסדר שהם כתובים בתורה כי מתוך לימוד התורה יבחין בגמול ועונש כמבואר בכמה סיפורים שבתורה כמו סיפור דור המבול ויציאת מצרים וזולתם. וכשיבחין בגמול ועונש ממילא יבא לכלל הכרה וידיעה במציאת