עוללות אפרים קמו

לבבו ואיזו הנפש אשר לא תעונה בעצם היום ההוא בזכרו המעשה הגדול והנורא וממנו יראה וכן יעשה למסור נפשו על קדושת השי"ת כי זהו כל האדם ובהנחה זו ראיתי להתיר ספק עצום הנופל בדברי רז"ל שטעם השופר לערבב השטן כו' אמר השתא. ודאי אתיא משיחא כו' איככה יאמן שהשטן יהיה נבער מדעת כל כך שיחשוב ששופר זה הוא שופר משיח וכי לא ידע שיום זה יום תרועה הוא לישראל וחוק הוא מימים ימימה ועוד איך סיכל ה' דעתו שלא ירגיש בתחבולה זו כמה אלפים שנים וראוי לומר כיון דדש דש או הוא שוגה ופתי גמור שלא ירגיש בתחבולה זו. על כן לבי אומר וגומר שאין כאן שום תחבולה כלל אך שהשטן יודע גם הוא שעיקר טעם השופר הוא להחריד לבות בני האדם שיזכרו וישובו אל ה' כמ"ש אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו והוא שיהיו חרדים לדבר ה' כמ"ש שמעו דבר ה' החרדים אל דברו ועוד שתוקעין בשל איל דוקא כדי שכל איש מישראל יהיה נזכר לעקידת יצחק וממנו יראה וכן יעשה כאמור כמו שכתב בעל העקרים מאמר א' פרק ד' שעיקר השופר לזכור יום מתן תורה אך מה שלוקחין של איל דוקא זהו כנגד לזכור העקידה כו' ויודע השטן שהתשובה מקרבת הגאולה לפיכך הוא מפחד לאמר אתי משיחא כי ירא הוא מן התשובה הבאה בסיבת זכירת התורה והעקידה כאמור כי מצידה יקרבו הגאולה כי כל איש מישראל יעשה כמו שעשה יצחק אשר הערה נפשו למות על קידוש שמו ית'. רח בפעם הראשון בהיל ולא בהיל וזה"ש בפעם א' בהיל ולא בהיל כו' כי כבר הוא למוד באומה זו שאין משגיחין בבת קול היורד על פי המדות אשר להם פנים קלקל בפעם ראשון כי אזנם אטומה משמוע אך בפעם שני בהיל ואמר וודאי אתי משיחא כי יחשוב שיתנו לבם לאזהרה שניה וישובו בתשובה שלימה ויבא משיח ואז יהיה השטן מבולע שנאמר בלע המות וגו' ואף על פי שלא השגיחו ישראל בקול הקורא זה ימים רבים מכל מקום יודע גם הוא שסוף סוף יבא הזמן שישמעו ובכל זמן הוא מסופק שמא זה הוא היום אשר אמר ה' כמ"ש בר"ה לעתיד ישראל שיגאלו כו' כי מטעם זה נפקדו כל העקרות בר"ה כשרה ורחל וחנה כדי שיהיה סימן מסור לציון העקרה שגם היא תפקד בר"ה כדברי ר"א במסכת ר"ה כמ"ש הביטו אל אברהם אביכם ושרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו כי נחם ה' את ציון וגו' ויש להתבונן מה ענין זה לזה אלא שהנכון אצלי שיאמר הביטו אל שרה תחוללכם שאחד קראתיו שמתחילה היו עקורים הולכים ערירי בלא בנים כד"א יש אחד ואין שני וגו' ובן אין לו וגו' ואחר כך אברכהו וארבהו ולמה עשיתי כל אלה אלא כי נחם ה' את ציון שעקרותם סימן לציון העקרה והיותם נפקדים בר"ה הוא סימן לנחמת ציון שגם היא תפקד בר"ה ולכך השטן מפחד שמא היום אתי משיחא מתוך שישראל נזכרים לעקידת יצחק לעשות כמעשהו מיד הם נגאלים כי במעשה העקידה הבטיחו הקדוש ברוך הוא על הגאולה ועל התמורה כמ"ש וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו רמז למדי ופרס שנמשלו לאילים שנאמר ואת האיל אשר ראית מלכי מדי ופרס וכמו שפירש"י בפסוק ואיל משולש וכמו שנאמר אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים וגו' והם יהיו נאחזים בסבך בקרנו של משיח שנאמר וירם קרן משיחו והם יהיו תמורת בנו בכורו ישראל כמו שהאיל היה תמורת בנו יחידו של אברהם לכך נא' ויקרא שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה ושינוי הנופל בנקודות אלו דומה ממש למה שנאמר יראה כל זכורך ודרז"ל קרי ביה יראה ויראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות כו' ככה הוא בענין זה כדרך שבא כל איש מישראל לראות בעין השכלי במעשה הגדול ההוא ויסכים בדעתו לילך בדרכי האבות כך בא ליראות מן השכינה כי עין ה' אל יראיו למיחלים לו כי הרואה פני ה' גם הוא יראה מה' כאמור אמנם לא כן הרשעים הפונים אל השכינה עורף כמו שנאמר כי פנו אלי עורף ולא פנים וגו' גם לעומת זה כתיב והסתרתי פני מהם וגו' הה"ד יראה ויראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות כאמור וזהו שאמר כדי שאזכור לכם עקידת יצחק אין הפירוש הקדוש ברוך הוא יזכור כי לא איש אל שיצטרך לדבר המזכיר אותו ואם הוא זכירת זכות המצוה אם כן מה נשתנה מצוה זו מזולתה אלא כדי שאזכור הוא שאגרום לכם שתזכירו כמו בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך והוא מבואר למבינים. ואחר הצעה קטנה זו נבוא לביאור טעמי מצוה זו כי רבה היא וגדולה בעיני כל משכיל אך לפי שכל דבר יבחן מתוך ארבע סיבות והם החומר והצורה והפועל והתכלית ככה יבחנו הסודות האלהיות שבשופר מתוך ד' סיבות אלו נאמר שבו נכללו ארבע ראשי מדות אלהיות שהם תכלית ומרכז שעליהם תסוב כל מעשה וכל פעולה והנה התכלית היוצא ממצוה זו הוא ידוע ומפורסם שלכל המצות שבתורה אין להם כי אם תכלית אחד והוא להביאנו לידי הכרה וידיעה במציאות השי"ת כמ"ש כי כל פועל ה' למענהו ובכל מצוה ומצוה המצא ימצא בחינה נפלאה זו למבינים ומשכילים ואם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תמצא דעת ויראת ה' כמאמר החכם שלמה אך שלהיות רוב בני תמותה טבועים בהבלי העולם על כן לא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו. והוא הדבר שדברנו שמצות השופר באה ליתן עלינו עול מלכות שמים כמו שמצינו בספרי תניא רבי נתן אומר ותקעתם בחצוצרות הרי שופרות והיו לזכרון הרי זכרונות אני ה' אלהיכם הרי מלכיות. רט מה ראו לומר מלכו' תחילה ואח"כ זכרונות כו' ובמדרש אחר אמרו מה ראו לומר מלכיות תחילה ואח"כ זכרונות ושופרות אלא המליכהו תחילה ואחר כך בקש מלפניו שיזכור לך ובמה בשופר כו' כי באמת יש מקום לשאול אחר שבפסוק