עוללות אפרים קמג

לבטל השורש פורה ראש ולענה והוא היצר הרע בביטול השורש יפלו כל ענפים המסתעפים ממנו אמנם אם ישאר מאומה קיים מן השורש אז יש לחוש שיחזרו הענפים לצמוח ובדרך זה ארז"ל העוקר עבודת כוכבים צריך לשרש אחריה כו' כך הוא היצה"ר הוא שורש כל חטאת ועון אם לא יבטלו האדם מכל וכל וישאר מציאותו קיים קצת אז על כל פנים סופו להיות בוקע ועולה כטומאה רצוצה ועל ענין זה אמר זיהרא דשמשא כשמשא פירש רש"י שהשמש כשהיא נסתרת אחורי העננים אז על כל פנים היא בוקעת דרך נקבים דקים עד אשר תמלא כל הארץ מחום השמש: כך היצה"ר המחמם ומבעיר את האדם אשר יחם לבבו אחר התענוגים הבשריים כדרך שנאמר בהושע כי קרבו כתנור לבם וגו' כלם יחמו כתנור וגו' פירש"י והרד"ק שזה מדבר ביצר הרע המבעיר את הבעירה בגוף האדם ומסיק וכו' ובעקידה פרשת אמור ביאר על ארז"ל סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה שזה יורה על מי שיש לו בטחון במזל ואינו בוטח בצל שדי כי השמש הוא כינוי לכל תאות העולם הבאים ממגד ראש תבואת שמש ולכך נאמר ואין יתרון תחת השמש וא"כ ראוי לומר מכל צדדים אלו שיצה"ר דומה לשמש זה הנסתרת מאחורי העננים אמנם על כל פנים היא בוקעת דרך נקבים דקים כאמור כך יצרו של אדם הרי הוא כמסתיר עצמו בחשכת ענן חומרו ומזה הצד הוא כמסתיר פנים מן האדם וכאלו איננו והוא יושב במארב כארי במסתרים ותוכו מלא מרמות ותוך ועל כל פנים הוא מתגבר דרך נקבים דקים ר"ל דרך תחבולות דקות בלתי מורגשים הרי הוא בוקע ועולה עד אשר ימלא כל הגוף מחום הטבעי ע"ד ארז"ל נורא בי עמרם כו' וכן בפרק ד' מיתות נאמר על יצר הרע נפק כגירא דנורא כו' כי באמת כולו אש אוכלה מנפש עד בשר יכלה נמצא שבזמן שמקצתו קיים הרי כאלו כולו קיים כדרך השארת שורש האילן בארץ שהזכרנו וזה"ש זיהרא דשמשא כשמשא לפיכך אין די לאדם להסתיר מציאת יצרו כי אם לבטלו מכל וכל דהיינו לעקור השורש וזה"ש דוד לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי היינו להשליך הלב הראשון מכל וכל ולברוא בו לב חדש. והביא למופת מחבית מלא חומץ יפה ראה בעל המאמר להמשיל היצר הרע בחומץ בן יין ע"ד שמצינו דוגמתו בבבא מציעא בר' אליעזר בר' שמעון חומץ בן יין כו' נמצא שהאדם דומה לכלי מלא חומץ אף על פי שהוא סתום מכל מקום ריחו נודף דרך נקבים דקים וכל זה רמז לתחבולות של היצר הרע כאמור. ודרך זה הוא זירוז לכל בעל תשובה שאל יאמין בעצמו עד יום מותו ואף אם הוא בורח מן היצר הרע ועושה תשובה מ"מ יסתכל לאחוריו תמיד כאלו היצה"ר רודפו תמיד כמ"ש הנצל כצבי מיד כי כך דרך הצבי שכשהוא בורח תמיד הוא מסתכל לאחוריו וק"ל. ב שמכלל הדברים המעכבים את התשובה הוא שהרבה עבירות הם קלות בעיני הבריות ולא יחשוב לו עון בעשייתם עד אשר הוא עובר ושונה כופל ומשלש עד אשר נחשבו לו היתר גמור ואז הוא מוכה בסנורים ולא יראה לעצמו חיבה בהם כמו שנאמר דרך רשעים באפילה לא ידעו במה יכשלו ואלו העבירות הנראות קטנות יותר הם מעוורים עיני האדם מן העבירות הגדולות כמו ג"ע וש"ד וזולתם מן העבירות הגדולות כי מצד היותם גדולות אין האדם נכשל בהם כי מי עיור ופתי יסור הנה כמו שאין מדרך האדם להיות נכשל באיזה אבן גדול הנראה לעינים כי אם בדברים קטנים שאינו רואה ומרגיש בהם כך הם העונות בדרך שיתבאר בע"ה בדרשות יו"כ במאמר רמ"ח. זה"ש שברירי דשמשא קשה משמשא והוא מעט מן השמש הנראה דרך נקב דק קשה יותר לסנוירים מהסתכלות בכל השמש וכן פירש"י וכבר אמרנו שניצוצות הדקות ודמדומי חמה כינוי אל היצה"ר הבוער כשמש ונתן סימן לדבר דלף הטורד ויורד טיף טיף עד אשר מרוב ההתמדה הוא עושה רושם אפי' באבן הקשה כך ההרגל של העבירות הנראות קלות עושה רושם באבני הלוחות וק"ל לכך צריך האדם להיות נזהר בקלה כבחמורה עד אשר יהיו כל עונותיו נודעים אליו ואז ידע על מה ישוב בתשובה ועל זה אמר דוד כי פשעי אני אדע וגו' התפאר על עצמו שהיו עיניו פקוחות על כלם עד אשר היו כתובים וחתומים לפניו באופן שידע לשוב בתשובה עליהם. ג הוא שהחוטא צריך לידע שהוא צריך יותר כפרה על הרהורי עבירה מעל גוף העבירה כי מצד ההרגל לא ישים האדם אשם בנפשו על הרהוריו כי יתלה עצמו במה שארז"ל שאין הקב"ה מצרף מחשבה למעשה ובאמת שחטא הרהור קשה מאוד כמו שכתב הרב המורה בחלק ג' פרק א' שהחוטא בהרהור הרי הוא משחית הדבר שבו תלוי עצמות צורתו והוא השכל בדרך שיתבאר בע"ה בחתימת שער התשובה במאמר רל"ט ועל זה הרהורי עבירה קשים כו' וראייה מריחא דבשרא שחוזק הריח גורם תאות האכילה כך ההרהור מביא לידי מעשה לפיכך הוא קשה לכך נאמר ורוח נכון חדש בקרבי ורוח היינו הרהור ופשוטו מדבר בכוונת המעשה כי החושב לאכול חלב ונמצא שהוא שומן הוא בודאי גרוע מן הסבור שהוא אוכל שומן ונמצא חלב וא"כ הרהור קשה וק"ל. ד הוא שרוב בני אדם דוחים התשובה מיום ליום עד שלהי קייטא דהיינו חודש אלול קרוב ליום הדין ובתוך כל ימות השנה יסגל עבירות בכל אות יצרו ובאמת הוא טועה כי בזמן ההוא קשה עליו לפרוש מן ההרגל וכבר נתחמם גופו מן היצר הרע ובנקל ישוב לסורו כי יבער כמעט אפו זה"ש שלהי דקייטא קשה מקייטא וסימנך תנורא שגירא שהסיקו אותו כמה פעמים אז בנקל יוכל לחממו בעצים מועטים כך היצה"ר כבר אמרנו שנמשל כתנור בוערה לפיכך המשכיל צריך להיות כל ימיו בתשובה ועל כתות אלו נאמר על ידי שלמה אוגר בקיץ בן משכיל שהמשכיל אוגר ומאסף תורה ומ"ט בכל ימות השנה לא זו בימות הגשמים שאינן מוכנים כל כך לתענוגי בני האדם אלא אפילו בימי הקיץ המעותדים לכל מיני תענוג הוא אוגר ומאסף דברים קיימים דהיינו מע"ט ועושה תשובה כל ימיו.