עוללות אפרים קלז

ולמה. הנה זה האדם אשר שלחו ה' לארץ מאפליה זו לחיות את נפשו ומסר לו תורה ומצות הלא ידע ויבין גודל מעלת משלחו זה אלהים אלהינו ולעמת זה יראה בשפל מדריגת השליח האדם אפר דם מרה האחוז בחבלי בוז ויראה בגודל השכר הצפון ליראי ה' ולחושבי שמו ולעומת זה יראה במהות השליחות כי דבר קל מאוד הוא כמ"ש כי המצוה הזאת לא נפלאת היא וגומר כי קרוב אליך הדבר וגו' הרי שכל המעלות נקבצו באו לו והמשכיל המבחין במהותם יבא לדקדק בשליחותו. להנחה זו מצינו לשון מה בד' ענינים: ב' מורים על גודל הענין וב' להקטנת הענין. א מה אדיר שמך זהו גודל מעלת המשלח. ב מה רב טובך וגו' זהו גודל השכר הניתן ליראי ה' ושנים מהם להקטנה. א מה אנוש כי תזכרנו זהו מיעוט ערכו של השליח. ב מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה זהו הוראה על קלות המצוה. קצ ד' פעמים מה היא במסורה וכנגד ד' אלו מצינו במסורת ד' פעמים מה היא. א ד' מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא. ב וראיתם את הארץ מה היא. ג הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא. ד ואומר מה היא וגו' בנבואת זכריה. וזה שיש בכאן רמז לכל משכיל שיהיה זהיר בשליחותו שלא יבטל השליחות האמיתי בעבור הבלי העולם כמו שעשה השליח הסכל הביא בעל העקידה משל מפואר בענין השליח שהמיר שליחותו בעסק דברים בטלים עיין בפ' אחרי מות זכרנו תורף המשל בחיבור זה מאמר י' וזה הדבר אשר רוב בני תמותה נבוכים בו השוכחים עיקר השליחות ומתעסקים במקומה בהבלי העולם על כן בא הרמז בארבע מה היא כלפי שהזכרנו ד' לשונות של מה המזרזים את האדם על ענין השליחות כמו כן בהפכם נזכרו ד' לשונות אלו של מה המורים על פחיתות המחליף שליחות זה בעסקי העה"ז בהיות שלכל ענייני העה"ז יש גבול וקצבה והפסק לפיכך אין בהם צד שלימות ברכה כמ"ש אין הברכה מצויה בדבר המדוד ומנוי כו' בהיות שג' כיתות הם בעה"ז כי מקצתם אוהבים חיי העה"ז ומקצתם אוהבים אסיפת הממון ומקצתם אוהבים נחלות וקרקעות וכולם אינן חשובין למאומה מצד היות להם גבול וקצבה כאמור מתחילה אמר על אוהבי הממון וחשוקיהם כסף ד' מאות שקל ביני ובינך מה היא ר"ל למה הוא חשוב ואח"כ על האוהבים קרקעות וראיתם את הארץ מה היא ואח"כ אמר על האוהב ימים ומדת ימי מה היא ועל כולם אמר בזכריה ואומר מה היא ויאמר זאת האיפה היוצאת איפה הוא לשון מדה ר"ל כולם יש להם מדה וגבול זה שאמר שם ויאמר זאת עינם בכל הארץ כעין מדה זו יש לכולם ושלמה ע"ה זכר ההעדר הכרוך בכל ג' כיתות אלו הן האוהב ממון או ימים. וזה שאמר אוהב כסף לא ישבע כסף וזה אמר לגלות טעות אוהבי הכסף ואמר לא ישבע כפירש"י ר"ל הרי לא יאכל ממנו וא"כ אין לו בו שום תועלת כי אם לקנות בו תבואה דבר הנאכל וא"כ מי אוהב בהמון הממון לא תבואה ר"ל וכי לא היה טוב לו לאסוף תבואה יותר מממון אח"כ חזר ואמר שמא תאמר שקניית הקרקעות לתבואה יש בו שלימות גם זה אינו כי ברבות הטובה רבו אוכליה כי כשיהיו לו הרבה שדות אז הוא צריך להאכיל הרבה פועלים והמה יאכלו הכל וא"כ מה כשרון לבעליו בהם כי אם ראות עיניו שיאמר זה ביתי וזה שדי. חזר ואמר מתוקה שנת העובד כנגד האוהב ימים ופירש"י מתוקה שנת חיי העובד אלהים אם מעט יחיה או הרבה יחיה מ"מ יאכל בשכרו כו' והשבע לעשיר ר"ל המתאוה להיות שבע ימים בעה"ז להנאתו זולת השקפת התכלית דבר זה אינו מניח לו לישן בקבר לפיכך ימאס האדם בד' מיני מה אלו ואשרי יבחר ויקרב אל ד' מיני מה המורים על מעלת תהלת השליחות אשר ה' דורש מעמו כי זכירת ד' עניינים אלו מלבד מה שהם זירוז לאדם שיהיה זריז ונשכר בשליחותו עוד יצא מהם תועלת להצילו מכל מיני חטאת ועון הנכללים בד' סוגים כי כפי החלוקה מצינו שהאדם מורכב מן ד' כוחות ובכל אחד מהם נתלה עון פרטי וכללי והם כח השכלי וכח הבהמי וכח החיוני. עוד יוסיפו סרה בקרית ארבע והוא כח היצר הרע הנקרא בפי המחקרים תשוקת הרע בהחלט. ובכל א' מהם נתלו עונות פרטיים. א הכח השכלי נתלה בו הכח המחשבי והרהור וכשאור שכלו נשתבש אז יפול בפח מוקשות הכפירה והמינות הנוגעים במציאות אלהותו יתברך. ב הפכו דהיינו הכח הבהמי הוא החוטא בבקשת התאות המוחשות לעין והעצלה כרוכה בעקביו בהיות שבכח זה ישתתף האדם לשאר בהמות וחיתו ארץ שאין בהם כדי הבינה לעשות איזו פעולה שאין תועלתו מורגש ומוחש כי יראה להם למשא ותכבד העבודה על האנשים מצד שאין תועלתו מורגש כי אם לאחר זמן ובתוך הזמן עמל הוא בעיניו שיעמול לרוח. ג הכח החיוני הוא הרודף אחר ההנאות שהעין רואה והלב חומד כאסיפת הממון ובגדי יקר ודירה נאה ודוגמתם. ד תשוקת הרע הוא המתאוה וחומד לדברים שאין לגוף בהם שום צד הנאה כמו רדיפת הכבוד והגאוה והקנאה וחטא הלשון ודוגמתם. ובמאמר תל"ג בדרשות של המילה יתבארו ד' פרטי עבירות אלו כנגד ד' פעמים כל ימי הנאמרים בפרשת נשא ע"ש ד' אבות נזיקין אלו הם ראש לכל פרצה ומקור נפתח לחטאת ולנדה אך תקנתם הוא זכירת ד' מיני מה אלו שהזכרנו. א מה אדיר שמך בזכרו גודל מעלת משלחו יהיה ניצול מן החטאים הנוגעים במציאות השי"ת כי איך יחלל השם האדיר והנורא. ב מה רב טובך בזכרו גודל התענוג שלעה"ב ימאס בחמדות העה"ז ויהיה ניצול מן החטא הבא מן הכח החיוני. ג מה אנוש וכו' בזכרו פחיתות ערכו יהיה ניצול מן הגאוה והכבוד והקנאה וזולתם כי איך יתגאה אדם להבל דמה. ד מה ה' שואל מעמך בזכרו קלות המצות יהיה ניצול מהעצלה הנתלית בכח הבהמי בהרגישו שאין העבודה